משימתו של ארבל מהכרמל
ויהי בוקר ויהי ליל והטלפון צוהל ומהעבר השני קולו של נערי משימה לך-שימי לב תארי המאהב תני ציון לביצועיו תארי מעלליו ספרי נא בלי רבב הכיצד אותך יאהב ואני כאן דהומה בעיה-לא משימה הן אם ארבה שבחי העלם החובק תור ריבות פה יתייצב ואנוכי אדחק ואם אקלס ואזלזל ביצועיו לא אהלל מוניטיני כעתירת טעם יביא לכאן את נביאי הזעם אז הוחלט כאן פה אחד כמובן מדובר בפי הנחמד לא להלל ולא לקלס פשוט עם הנייר להתעלס וזה האיש וזה הסייח לפני שאת מלאכת האהבה ינגח מרבה מילים הנער לא תוקף הוא מיני שער ואז כבדרך אגב שולח העלם ידיו את העלמה ממול חובק ואת צמד שפתיה פושק מחדיר לשונו בנשיקה שואב אותה בשקיקה כהרף עין מחלצה ממלבושיה פוגש מכרים ישנים את שדיה מעביר כפותיו על כל מכמניה נושק ולוטף שיפעת אבריה מצמיד את אונו הזכרי הזקור שמימדיו לא אתאר וזה ברור פן תעלוזנה בנות ערלים ושוב נחזור לעיניין התורים מיני ארץ אותה הוא מרים כן רבותי יש לו שרירים מניף ומוריד ואוחז עכוזים לא-עכשיו הוא אינו חורז חרוזים שותק העלם כשהם אחוזים נושא העלמה אל בינות מצעים ושם מתחילים עיקר הביצועים מפשק ברכות ירכיים הודף מקרב את אפו נושם ונושף שולח לשון חודר ופורץ משתלח באון ואותה מפוצץ וכששרה הגברת את שיר ההלל אזי בא לציון גואל הוא בא בה באוןעם שפע האש והולם בה בעוז הולם ובוטש וכשעשן לבן מהחדר עולה שוקטות הנשימות והעלם חונה אינו בורח בתום הקרב אלא נשאר מנשק ועוד יאהב מלקק תנוכים ולוטף פנים משדר את חום גופו הנעים אומר את דברו ללא תווים כי שותק שם הנער אמן המילים את הבמה מפנה לשתיקות וכפי שהבנתם-אין טענות..
ויהי בוקר ויהי ליל והטלפון צוהל ומהעבר השני קולו של נערי משימה לך-שימי לב תארי המאהב תני ציון לביצועיו תארי מעלליו ספרי נא בלי רבב הכיצד אותך יאהב ואני כאן דהומה בעיה-לא משימה הן אם ארבה שבחי העלם החובק תור ריבות פה יתייצב ואנוכי אדחק ואם אקלס ואזלזל ביצועיו לא אהלל מוניטיני כעתירת טעם יביא לכאן את נביאי הזעם אז הוחלט כאן פה אחד כמובן מדובר בפי הנחמד לא להלל ולא לקלס פשוט עם הנייר להתעלס וזה האיש וזה הסייח לפני שאת מלאכת האהבה ינגח מרבה מילים הנער לא תוקף הוא מיני שער ואז כבדרך אגב שולח העלם ידיו את העלמה ממול חובק ואת צמד שפתיה פושק מחדיר לשונו בנשיקה שואב אותה בשקיקה כהרף עין מחלצה ממלבושיה פוגש מכרים ישנים את שדיה מעביר כפותיו על כל מכמניה נושק ולוטף שיפעת אבריה מצמיד את אונו הזכרי הזקור שמימדיו לא אתאר וזה ברור פן תעלוזנה בנות ערלים ושוב נחזור לעיניין התורים מיני ארץ אותה הוא מרים כן רבותי יש לו שרירים מניף ומוריד ואוחז עכוזים לא-עכשיו הוא אינו חורז חרוזים שותק העלם כשהם אחוזים נושא העלמה אל בינות מצעים ושם מתחילים עיקר הביצועים מפשק ברכות ירכיים הודף מקרב את אפו נושם ונושף שולח לשון חודר ופורץ משתלח באון ואותה מפוצץ וכששרה הגברת את שיר ההלל אזי בא לציון גואל הוא בא בה באוןעם שפע האש והולם בה בעוז הולם ובוטש וכשעשן לבן מהחדר עולה שוקטות הנשימות והעלם חונה אינו בורח בתום הקרב אלא נשאר מנשק ועוד יאהב מלקק תנוכים ולוטף פנים משדר את חום גופו הנעים אומר את דברו ללא תווים כי שותק שם הנער אמן המילים את הבמה מפנה לשתיקות וכפי שהבנתם-אין טענות..
לארבל מהכרמל ולנירוונה