משככי כאבים

nady4u

New member
משככי כאבים

שלום לכם,
לאחר נטילת משככי כאבים למינהם ותרופה כמו סימבלטה לשיכוך כאב,
הגעתי למצב שנגרם לי דיכאון.
ועכשיו עוד בעיה נוצרה ואין לה פיתרון.
אני מצטער שהתחלתי עם משככי הכאבים, מרגיש שנגרם לי נזק בלתי הפיך.
הגוף והנפש רגישים ושמחת החיים עוד יותר.
איזה חיים !
 

chen24

New member
בתור אדם שסובל מכאבים ולוקח תרופה דומה..

לא התרופות גורמות לדיכאון...אלא הכאבים עצמם והפגיעה באיכות החיים.
אתה יכול לקרוא על זה המון באינטרנט, על מעגל הכאב - כאבים כרוניים גורמים לדיכאון, מה שמחמיר את הכאבים וחוזר חלילה.
אני משערת שאני לא צריכה לספר לך שהכאבים הכרוניים משפיעים על כל חלק בחיינו ובעיקר פוגעים באיכות החיים. זה גורם לתסכול, עצב, התבודדות והמנעות ממצבים מסויימים.ממליצה לך לקרוא יותר לעומק על המצב שלך ולהבין איך נכנס הדיכאון לתוך הסיפור ומה ניתן לעשות כדי לשפר את מצב הרוח.
בהצלחה ותרגיש טוב.
 

זואי181

New member
סמבלטא תרופה רעה - הסבר למטה

גם אני לקחתי סמבלטא 120 ואח״כ ירדתי ל 90 - תופעת הלואי החזקה ביותר שלא יכולתי להיפתר מימנה היא הרגשת האפטיה, זומבי, חוסרי רגישות , כל הזמן רציתי וגם ישנתי. הרגשתי שאני חיה בבועה תמידית . גם המשפחה שלי הרגישה שהאופי שלי השתנה משמעותי - כאלו הכאבים הפיזיים הופסקו ואיתם כל כל מכלול הנפש שלי.

הפסקתי מייד את הסמבלטא למורת רוחם של כל רופאיי - הרגשתי שעוד יום ללא נפש לא שווה את הכאב, לימים הבנתי שהכדור עשה לי גם עצירות כרונית נוראית שהאשמתי את פרוקסט לשווא.

אם זה מה שאתה מרגיש (וזה נשמע כמו אפטיה וזמבי) - הפסק את הכדור - יש את הליריקה ואת האלטרול שהם תחליף יעיל לסמבלטא !!

רק בריאות ובמיוחד לנפש!!
 

Sigal H

New member
אני חושבת שזה לא הוגן

לומר את זה ככה באופן גורף.
סימבלטה היא תרופה, וככזו יש לה תופעות לוואי אפשריות ותקופת הסתגלות. כמו כל תרופה, יש אנשים שמגיבים אליה טוב, יש אנשים שמגיבים אליה רע, ויש אנשים שלא מגיבים אליה בכלל.
שינויי מינון או הפסקת נטילת תרופות מהסוג הזה צריכים להיעשות בתיאום עם רופא.
זו הייתה הערת אגב, לפרוטוקול


כמו שאמרת, יש עוד תרופות שאפשר לנסות, לכאבים ולדיכאון, וגם טיפולים אחרים שיכולים לעזור (בתחום הדיכאון אין לי ניסיון אז לא אכתוב סתם, אבל בטח יש פה מי שידע להציע כיוונים).

לפותח השרשור, nady4u - יש תרופות שאתה לוקח כרגע, או שאתה בלי כלום בכלל?


שיהיו לנו ימים טובים
 
רגע רגע! ממש לא!

שלום זואי, וברוכה הבאה לפורום שלנו. נדמה לי שזאת הפעם הראשונה שלך כאן.

אז.. נסביר כמה דברים:
ראישת, איננו רופאים, וגם את לא, ולכ ן - איננו נותנם כאן המלצות על תרופות ובוודאי לא כותבים למישהו להפסיק שימוש בתרופה.
בוודאי לא סימבלתה, שהפסקה שלה יכולה לגרום לתופעות לוואי קשות מאוד, כולל התקפי אפילפסיה ועוד.


שנית, לא דווקא הסימבלתה גרמה למצב נפשי זה או אחר. לעתים זה פשוט תוצאה לש מכעגל כאב.

שלישית, על כל אחד משפיעה התרופה באופן אחר. יש אנישם שהיא ממש הצילה את חייהם, ויש מי שממש לא יכלו להתמודד עם תופעות הלוואי שלה.
ולכן, אני חושבת שאין שום סיבה לומר על תרופה שהיא גרועה או רעה ,ומצד שני , אין להמליץ על תרופה אחרת. כל אחד צריך לעשות את הדרך האישית שלו לגלות מה הדבר המתאים לו, ובעיקר- צריך להיות בהתייעצות ובפיקוח רפואיים. אין שום סיבה או דרך להחליט החלטה בלי תמיכה רפואית הולמת.
 

nady4u

New member
הכאב

אינני נוטל תרופות כרגע.
פשוט הגוף שלי מגיב מאוד קשה לתרופות פסכיאטריות.
ניסיתי תרופה מבית מרקחת טבעית בשם רמוטיב וגם גרם לי לסחרחורת וכיווצי שרירים.
הכאב כנראה נוירופתי ואין לי פיתרון - זה בעיה גדולה !

כאב ---> לחץ ------> חרדה -------> דיכאון
וכל הסימפטומים יחד זה מצב לא קל.
הכאב גורם ללחצים אחרים בחיים להיות מוגברים.
 

שרון ל 1

New member
לי דווקא היה איתם בדיוק ההיפך...

האלטרול הרדים אותי תוך דקות, ובקושי התעוררתי בבוקר, גם במינונים הנמוכים. הייתי בחוסר תפקוד מטורף בגללו.
נכון, עזר לכאבים, אבל הפסקתי אותו כי כבר לא תפקדתי בכלל. זה גם היה עושה אותי מסטולה בשעה הראשונה. כאילו שתיתי משהו...
אבל זה היה ממש לא להיות מסוגלת לפקוח את העיניים במשך כל היום. הרגשתי על סף הרדמות גם באמצע נהיגה, שזה היה מסוכן מאד.

ועם הסימבלטה הייתי בדיוק ההיפך. היא עוררה אותי בטירוף. היה לי מעין חוסר שקט פנימי שכזה. הייתי מאד עירנית, בקושי ישנתי.
אפילו לא הצלחתי להעלות למינון של 60! כל פעם חזרתי ל30, כי זה פשוט היה בלתי נסבל, ובתכלס זה עזר מספיק טוב, אז לא הייתה סיבה. (גם שקלתי בערך 55 ק"ג, אז זה השפיע טוב)
עם ה30 סחבתי יופי, אבל אם לקחתי אותה על בטן ריקה, הייתי מקיאה אותה אחרי חצי שעה בערך...
הסימבלטה עזרה לי מאד לכאבים, והצלחתי לתפקד איתה הרבה יותר מאשר עם האלטרול. גם את זה הפסקתי בסוף, כי הצלחתי להגמל וכי הייתי חייבת לישון כמו שצריך...

שינויים נפשיים ממש לא הרגשתי עם אף אחד מהם. להיפך. חזרתי לתפקוד שלא היה לי לפני, אז מן הסתם הרגשתי יותר טוב גם נפשית.

כל אדם מגיב שונה לתרופות, ולכן חשוב לשים לב לתופעות.
אבל ממש אין אמת אחת מאחורי כל תרופה.
 

שרון ל 1

New member
לי דווקא היה איתם בדיוק ההיפך...

האלטרול הרדים אותי תוך דקות, ובקושי התעוררתי בבוקר, גם במינונים הנמוכים. הייתי בחוסר תפקוד מטורף בגללו.
נכון, עזר לכאבים, אבל הפסקתי אותו כי כבר לא תפקדתי בכלל. זה גם היה עושה אותי מסטולה בשעה הראשונה. כאילו שתיתי משהו...
אבל זה היה ממש לא להיות מסוגלת לפקוח את העיניים במשך כל היום. הרגשתי על סף הרדמות גם באמצע נהיגה, שזה היה מסוכן מאד.

ועם הסימבלטה הייתי בדיוק ההיפך. היא עוררה אותי בטירוף. היה לי מעין חוסר שקט פנימי שכזה. הייתי מאד עירנית, בקושי ישנתי.
אפילו לא הצלחתי להעלות למינון של 60! כל פעם חזרתי ל30, כי זה פשוט היה בלתי נסבל, ובתכלס זה עזר מספיק טוב, אז לא הייתה סיבה. (גם שקלתי בערך 55 ק"ג, אז זה השפיע טוב)
עם ה30 סחבתי יופי, אבל אם לקחתי אותה על בטן ריקה, הייתי מקיאה אותה אחרי חצי שעה בערך...
הסימבלטה עזרה לי מאד לכאבים, והצלחתי לתפקד איתה הרבה יותר מאשר עם האלטרול. גם את זה הפסקתי בסוף, כי הצלחתי להגמל וכי הייתי חייבת לישון כמו שצריך...

שינויים נפשיים ממש לא הרגשתי עם אף אחד מהם. להיפך. חזרתי לתפקוד שלא היה לי לפני, אז מן הסתם הרגשתי יותר טוב גם נפשית.

כל אדם מגיב שונה לתרופות, ולכן חשוב לשים לב לתופעות.
אבל ממש אין אמת אחת מאחורי כל תרופה.
 
למעלה