שים לב...חשוב ביותר להוכיח את הקשר המשפחתי למוריש.
האם מצאתם את שמו באחד מהרשימות הבאות -
http://www.justice.gov.il/Units/Apo...troposKlali/giloi/Pages/rashimatNeedarim.aspx
1. קובץ נעדרים- נכסי נעדרים מנוהלים ע"י האפ"כ.
2. קובץ נספים- נכסי נספים המנוהלים ע"י חברת ההשבה.
לתשומת לבך לאמור בעניין צווי הירושה :
עזבון המנוח י.ר. ז"ל, ת"ע (ת"א) 12658-10-13 - החלת תיקון 3 לחוק הירושה, תשל"ו-1976, על עזבונותיהם של נפטרים, אשר הלכו לעולמם לפני מועד כניסת חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לתוקפו
ביום 20.6.2013 הוגשה בקשה לצו ירושה אחר המנוח י.ר., אשר הלך לבית עולמו ביום 30.5.1940 כשהוא נשוי ואב לשתי בנות. הבקשה הוגשה על-ידי נכדת המנוח. בהתאם לבקשה, המבקשת עתרה לצו ירושה, שלפיו יורשיו של המנוח הינם ארבעת נכדיו בחלוקה שווה ביניהם.
עמדת האפוטרופוס הכללי הייתה, כי הואיל והמנוח נפטר בשנת 1940 חלות על עזבונו הוראות פקודת הירושה, אשר בהתאם להוראות סעיף 6 לתוספת השנייה לפקודת הירושה, אם הניח המנוח הורים עת פטירתו, אזי הינם זכאים ל-1/6 בעזבונו. בהתאם לכך, ולאור העובדה כי המנוח נפטר בגיל צעיר, נדרשה המבקשת להוכיח את מועד פטירת הורי המנוח, וככל שנפטרו אחריו הרי שיש לכלול את יורשיהם כיורשים בעזבון המנוח.
המבקשת טענה, כי אין צורך בהוכחת מועד פטירת הורי המנוח, זאת הואיל והורי המנוח אינם נמנים עם יורשיו, כפי שנקבע בפקודת הירושה, זאת לאור תיקון חוק הירושה (תיקון מס' 3), תשל"ו-1976, אשר ביטל את זכות ההורים לרשת כפי שהייתה קבועה בסעיף 12 לחוק הירושה. לטענת המבקשת, התיקון חל רטרואקטיבית ללא מגבלת זמן, גם על עזבונו של המנוח לאור הוראת המעבר שנקבעה בסעיף 2 לתיקון מס' 3, שלפיה "חוק זה יחול גם על ירושתו של מי שמת לפני תחילתו, ובלבד שביום תחילת חוק זה לא ניתן עדיין צו ירושה המצהיר על זכויות יורשים". עוד טענה המבקשת, כי פירוש צמד המילים "חוק זה" בהוראת המעבר שבתיקון מתייחס לחוק הירושה עצמו ולא לחוק המתקן, ועל כן הינה גוברת על ההוראה הכללית שנקבעה בסעיף 157 לחוק הירושה, שלפיה מי שמת לפני תחילת חוק הירושה יחול על ירושתו הדין שעמד בתוקפו ערב תחילתו של חוק הירושה.
האפוטרופוס הכללי התנגד לטענות המבקשת, שכן אינן תואמות את הוראות חוק הירושה וההלכה הפסוקה. עמדת האפוטרופוס הכללי הייתה, כי בהתאם להוראת המעבר הקבועה בסעיף 157 לחוק הירושה - שלפיה מי שמת לפני תחילתו של חוק הירושה יחול על ירושתו הדין שעמד בתוקפו ערב תחילתו החוק, קרי פקודת הירושה, והוא זה אשר חל על עזבון המנוח. לשם גיבוש עמדתו פנה האפוטרופוס הכללי גם לקבלת חוות-דעת שניתנה מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אשר לפיה תיקון מס' 3 לחוק הירושה קובע החלה רטרואקטיבית של הוראות התיקון רק לגדרו של חוק הירושה, קרי מ-11/1965 - מועד כניסתו לתוקף של חוק הירושה, ועד 2/1976 - מועד כניסתו של תיקון 3 לחוק הירושה ולא מעבר לכך, קודם תחילתו. עוד נטען על-ידי האפוטרופוס הכללי, כי החלת דין באופן רטרואקטיבי אינה עניין של מה בכך, ושינוי במצב הנורמטיבי יהווה פגיעה גורפת בזכויות קנייניות של יורשים.
בית המשפט קיבל במלואן את טיעוני האפוטרופוס הכללי ופסק, כי תיקון מס' 3 לחוק הירושה חל רטרואקטיבית רק עד למועד תחילתו של חוק הירושה ולא קודם לכן. מסקנה זו נבעה הן מלשון התיקון, הן לאור אופי התיקון, אשר יש בו פגיעה גורפת בזכויות קנייניות של יורשים. בית המשפט קבע, כי תחולה רטרואקטיבית מהסוג שטוענת לה המבקשת נדרשת הייתה להיקבע באופן מפורש על-ידי המחוקק, משום שהיא משנה בדיעבד זכויות מהותיות של יורשים. לפיכך קבע בית המשפט, כי על עזבון המנוח חלות הוראות פקודת הירושה, והואיל והמנוח נפטר בגיל צעיר קיימת סבירות רבה שהוריו היו בחיים עת פטירתו, ולכן, ובהתאם לדרישת האפוטרופוס הכללי, על המבקשת להוכיח את מועד פטירת הורי המנוח לאור זכאותם ל-1/6 מעזבונו.
==================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
