מתוך שלושה או ארבעה בחדר
המספרים שלושה וארבעה מתייחסים למכלול מושגים המופעים במקורות שונים. מתוך שלושה או ארבעה (הנמצאים) בחדר,תמיד (יהיה)אחד שיעמוד ליד החלון ויראה את מה שהאחרים אנים רואים. ואנו כמובן שואלים את עצמנו מי הם השלושה או הארבעה האלו. ובכן,אני חושבת שזה לא כל כך חשוב, שכן מה שחשוב הוא שתמיד יהיה אחד שירחיק ראות,שיראה את מה שמעבר לחלון... אבל בכל זאת למי שמעוניין לדעת את המקורות, צריך להתייחס למקורות שונים וליצור מהם תרצף... 1.אם נתייחס להגדה של פסח:"כנגד ארבעה בנים דיברה התורה,אחד חכם אחד רשע אחד תם ואחד שלא יודע לשאול" נוכל לשאול את עצמנו מי מבין הארבעה הוא העומד ליד החלון? ובואו נזכור שהחלון הוא הסף,הגבול,החיץ שממנו ניתן להשקיף על העולם החיצוני. 2.אפשר להתייחס גם לארבעת השומרים (בהלכה) ארבעה סוגי שומרים שהופקד רכוש לשמירה או בהשאלה, ואשר לכל אחד מהם מידת אחריות שונה לגבי הפיקדון-שומר חינם (שומר בהתנדבות,ללא תשלום), שומר שכר(בתשלום),שוכר(שקיבל דבר מה כדי להשתמש בו תמורת תשלום), שואל(שקיבל דבר מה כדי להשתמש בו ללא תשלום). ואז נוכל להמריא ולשאול האם אחד מהארבעה הוא אחד השומרים?על מי הוא שמר?ומי מבין ארבעת השומרים עומד ליד החלון? 3.ואולי הוא אחד מהארבעה שנכנסו לפרדס? על פי האגדה,נכנסו ארבעה לפרדס: בן זומא ,בן עזאי,אחר ור' עקיבא.בן זומא -נשתבשה דעתו. בן עזאי-הציץ ומת,אחר (אלישע בן-אבויה)-יצא ונכנס וקיצץ בנטיעות,כפר ביסודות היהדות ר' עקיבא -נכנס ויצא בשלום (חגיגה י"ד,ב) הפרדס זכה לפירושים שונים: בעלי התוספות פירשו פרד"ס כראשי תיבות לפשט,רמז,דרש,סוד, וכוונתם הייתה שפירושים ברמות שונות נדרשים להבנת מהויות שונות.הפרדס מייצד את העולמות,שמעבר לפירוש הפשוט, עולמות שמעבר לעולמנ. אלו שנכנסו לפרדס נכנסו מתוך שאיפה להבין את הדברים,שמעבר לדרים,אך הכניסה והיציאה השפיעו על כל אחד מהם בדרך שונה.ואולי העומד בחלון הוא אחד מהארבעה? ואולי הם שלושה כי אחד הציץ כבר ומת? 4.ארבעה מיני צומח שמצווה ליטול אותם (לאגד אותם יחד ולנענע בהם) בחג הסוכות ,והם אתרוג לולב הדס וערבה מה מאפיין את כל אחד מהמינים והאם אחד מה דומה לעומד ליד החלון??? 5.ארבעה צומות-ארבעה ימי צום ותענית בשנה המציינים ימי פורענות בחיי האומה והם צום גדליה, עשרה בטבת,שבע עשר בתמוז, ותשעה באב. האם יש הקבלה ?בספק -פשוט המספר ארבע הוא מספר שגור בספרות הקודש שלנו,כמוהו כמספר שלוש. ועל המספר שלושה: שלושת אובות האומה-אברהם יצחק ויעקוב - שלשמו כל אחד מהם נוהגים להוסיף את הכינוי אבינו האם מתוך שלושת האבות מבחינה סימלית יש אחד תמיד מתבונן בחלון ?? ובואו נזכור שיש גם שלושה עשר עיקרים, שלושה עשר היסודות שעליהם מוששתת היהדות לפי משנתו של הרמב"ם. וחוגגים בר מצווה בגיל 13 בקיצור עמיחי כדרכו אינו מקל את דרכינו הוא משתמש במספרים שלושה וארבעה ובכלל חא בטוח הוא מתכוון למשהו מסוים ,ואולי הוא מהתל בנו ? או שמא רינו מהתל ורק יוצר סיטואציה חדשה ומאחד בה את השלושה והארבעה המצויים יחד באותו חדר...ואחד מהם יוצא דופן. ומה שחשוב בשיר הוא סיפורו של האחד יוצא הדופן... "מוכרח לרעות את העוול בין קוצים ואת השרפות בגבעה וכיצד אנשים שיצאו שלמים מוחזרים בערב כמטבעות עודף לביתם" אם בשירו "אלוהים מרחם על ילדי הגן" אפשר היה למצוא תקווה במטבעות החסד שהותריה לנו אמא ,הרי כאן התקווה מצטמצמת , לא עוד מטבעות חסד, אלא מטבעות עודף... ציור הלשון "מטבעות עודף" כואב וצורב וחשוב יותר מנושא "שלושה או ארבעה"... תמיד יש מי שרואה ,מתבונן והוגה על מציאות החיים , לפחות אחד משלושה או ארבעה בחדר. ותמונתו פסימית, ומחשבותיו פסימיות: " שערו האפל מעל למחשבותיו \מאחוריו המילים." האחד הזה הוא המשורר היודע לראות במקום שאחרים יודעים פחות ... והמשורר הרואה גם זוכר: "ולפניו הקולות הנודדים בלי תרמיל \ לבבות בלי צידה , נבואות בלי מים\ ואבנים גדולות שהושבו \ונשארו סגורים כמכתבים שאין\להם כתובת ואין מקבל" ועל מי הוא חושב ?על מתים אלמוניים ?על המלחמה הגדולה ועל מחירה ? ולסיכום אני חושבת שהשיר של עמיחי עוסק באחד המיוחד העומד ליד החלון . בשיר הזה חשוב להבין את לבו של האחד יותר מאשר את משמעות השלושה והארבעה . האחד , העומד ליד החלון ומשקיף על העולם שמחוץ לחדר . עולם של זכרונות עולם של כאב.
