משלים ואגדות

[מוהר]

משלים ואגדות ../images/Emo39.gif

שלום לכם אשמח עם תוכלו לעזור לי, שמי מוהר ואני משרתת בצבא בתור מדריכת טיולים. אני מחפשת סיפורים משלים ושירים מהפלוקלור האינדיאני, שידברו על החיים בהרמוניה עם הטבע. הרעיון הוא לאגור סיפורים שיוכלו להעביר לחניכים ערכים כמו אי פגיעה, לקיחת הנחוץ בלבד ואהבה לכל הסובב. הבקשה מתיחסת לתרבות האינדינית כי זו תרבות שרוב הילדים הכירו, ולו רק בסרטים של דיסני, אבל אשמח עם תוכלו לתת לי קישורים גם לסיפורים מתרבויות אחרות. תודה מראש על עזרתכם מוהר - אלה

 

[Justin Angel]

אהה...

שאלה טובה... משלים שמחנכים ילדים לערכים... אין לי ילדים, ככה שאין לי מושג. אבל, אולי תמציאי משהו? את לא חייבת שזה יהיה על תרבות ספציפית כלשהי... אגב, שאת אומרת "ילדים", לאיזה גילאים את מתכוונת?

 

[מוהר]

הגיל מאוד גמיש ../images/Emo6.gif

החל מילדים בני שלוש ועד קציצים נרגשים, הרוב בחטיבות הבינים והתיכון, אבל גם המון יסודים. ובנוגע להמצאה, אני באמת ממציאה, וגם מקבלת "בירושה" סיפורים שעוברים בן מדריכי הטיולים מזה דורות. אבל אין לזה את אותה התחושה כמו לסיפורים מקורים. אלו לא חייבים להיות סיפורים ארוכים ומלאים, אפשר גם סתם פנינים קצרות וחמודות. או סיפורים שמתקשרים, טקסטי קריאה, כל מה שיש ואפשר להעביר הלאה. וסתם בשביל הכייף - אחד מהסיפורים המוכרים הוא סיפורם של שני אנשים, האדום והלבן, שחיו להם ביער קדמון, כל אחד בנפרד, בחצי אחר של היער. מידי בוקר היו קמים ומתחילים את "עבודת יומם" הלבן היה ישן עד שעות הצהרים, קם והולך לצוד לו ארוחה ובמאמץ רב היה חוטב לו עצים, שיוכל להקים מדורה גדולה. בה יתבשל האוכל במהירות. ואילו שכנו האדום היה קם יחד עם השמש, ויוצא לטייל. מרים ענף מהאדמה, ועוד אחד. אוסף שורש פה וביצה שם, מקשיב לקולות הציפורים. היה עוצר ומתבונן במשחקי החיות, רואה מי אוכל מה, ותוך כדי זה לומד מה כדאי גם לו לאכול. בצהרים, כשהחום היה גובר, הוא היה הולך לנחל, רוחץ במיים ולפעמים, גם דג לו דג. לקראת ערב היה חולף האדום על פני הלבן, שכבר כמעט גמר מלאכתו בכריתת העץ, ושואל אותו, מדוע? והלבן היה עונה: בה יתבשל האוכל במהירות, גודלה יחמם אותי ויבריח החיות רחוק רחוק מעלי. ואילו האדום היה מניד ראשו בצער. עם בו החושך היה הלבן יושב ליד מדורתו, קצת רחוק, כדי לא להשרף, מבשל את מזונו במהירות אוכל והולך לישון. ואילו האדום ישב קרוב קרוב למדורתו הקטנה, מתבונן בכוכבים, שר ומספר לעצמו סיפורים בזמן שהאוכל מתבשל. אוכל, מודה בליבו לטבע, שמספק את כל צרכיו והולך לישון. וכך היה שנים רבות, עד שקמו בבוקר אחד, וגילו כי לא נותרו עוד עצים. שלכם מוהר - אלה

 

[Nizzan Cohen]

יאפה ../images/Emo13.gif.

 

[מוסורסקי]

הנה כמה קישורים:

סיפורי עם מכל רחבי העולם. הקישור יביא אותך ישר לתפריט הראשי. בתחתיתו נמצאת הקטגוריה של צפון ודרום אמריקה. בפורטל אמא אדמה יש שתי אגדות אינדיאניות. יש אגדה קצרה שאני מכיר. זו רק גרסה שלה, שאיני זוכר מתי וממי שמעתי, אך זוהי אגדה יפה. אני סבור שישנה גרסה ארוכה יותר, אך זאתי זו שאני מכיר: לפני שנים רבות, האדם היה חלק בלתי נפרד מהטבע ועוד חי יחד עם החיות. האדם והחיות יכלו להבין זה את זה ואף דיברו באותה השפה. אך יום אחד, תהום גדולה החלה להפער בין האדם לבין שאר החיות. זה התחיל בתור סדק קטן, אך ככל שהזמן עבר הסדק התרחב והתרחב, נעשה עמוק יותר ועמוק יותר. כאשר כבר היתה תהום די גדולה בין האדם לחיות, נעמדו כל החיות מצידה האחד של התהום והאדם מצידה השני, בודד וגלמוד. התייעצו כל החיות בינן לבין עצמן "מי תעבור לצד האדם? מי תעזור לו?" אך החיות פחדו לחצות את התהום העמוקה. רק הכלב עמד ושתק, מביט בעיני האדם. בלא כל אומר, רץ לאחור, נעצר והחל לרוץ לכיוון התהום שהמשיכה להתרחב. בזינוק אדיר קפץ הכלב מעל התהום, כמה שניות לפני שזו נעשה גדולה מדי. אז נעמדו האדם והכלב זה לצד זה - ידידי נפש לנצח.

 

[מוהר]

תודה רבה ../images/Emo20.gif

הסיפור מקסים

והאתרים יעזרו לי מאוד, בנתיים רק הצצתי, אבל אקרא הכל תודה רבה

 

[מוסורסקי]

על לא דבר. תחי אחוות החובשים!

 

[מוהר]

הלואי והיה לי זמן

בנתים רק מע"ר 60

אבל גם החובשים יגיע

 

[mental vagueness]

באמת לינקים מועילים

 

[דני הנעמן]

משהו פה ממש לא מסתדר לי

צבא - ואהבה לכל הסובב? אין כאן איזושהי סתירה פנימית קשה?

 

[Justin Angel]

לא, ממש לא.

 

[מוהר]

לא, מה פתאום?

אבל עדין, אני משרתת בצבא, אני לא הצבא.

 

[Dia Leoghann]

ראה שרשור חדש

"צבא, מלחמות ואנחנו" אולי יצא מזה דיון מעניין.

 

[דני הנעמן]

האהבה היחידה, שיכולה לנבוע מצבא,

היא אהבה וגנרית, בין ולקירה שרירית לעבדה הכנוע (או להיפך). קצת קשה לי, לקשר זאת ל"אהבה לכל הסובב"... בוודאי ובוודאי כשהמדובר הוא בארגון, שרוצח ילדות פלשתיניות בעזה השכם והערב...