משל העוגיות

רותי 11

New member
משל העוגיות


ילד קטן בכה אצל סבתו, והתלונן בפניה על איך הכל לא מסתדר לו בחיים,
הכל מתקלקל, הכל נהרס.
קשיים בבית הספר, בעיות בבית עם ההורים, מחלות במשפחה. למה זה צריך להיות כך!?
הסבתא, שהייתה באמצע העבודות במטבח, ליטפה אותו על ראשו,
נישקה וחיבקה אותו בניסיון לנחמו.
"בא לך אולי משהו טעים לאכול?" שאלה אותו.
"בטח" - ענה לה.
"הנה קח לך, קצת שמן בישול"- אמרה הסבתא.
"איכס!" - אמר הנכד בעיקום פרצוף. "זה מגעיל!"
חשבה הסבתא ואמרה: "אז אולי, מה דעתך על כמה ביצים טריות?
או אולי כוס קמח? אולי אתה מעדיף בעצם כפית אבקת אפיה?"
הילד שהתחיל להתעצבן אמר לסבתו:
"סבתא, מה קרה לך. כל הדברים האלה מגעילים אחד אחד!"
ענתה לו סבתו:
"נכון, לכל הדברים האלה יש טעם נורא ואיום כל אחד בפני עצמו.
אבל כשמערבבים אותם ביחד, ובכמויות הנכונות, יוצאות לך עוגיות מדהימות!"
עשתה הסבתא הפסקה קלה, לראות אם דבריה נקלטים, ואחר משיכה:-
"גם אלוהים פועל בדיוק כך. הרבה פעמים אנחנו תוהים מדוע הוא מעביר אותנו דרך
ניסיונות וקשיים, ומדוע בכלל הם מהווים חלק מן "התפריט" שהוא נותן לנו.
אבל אם אתה מבין את משל העוגיות, אתה תבין גם שבסופו של דבר הכל מסתדר
לטובה, והחיים יפים. צריך לראות את התמונה בכללותה, ולא רק מרכיב זה או אחר.
יש לך שמש, יש לך פרחים, יש לך ציוץ ציפורים, אתה מתעורר כל בוקר ונושם אויר
מלוא ריאותיך.
יש לך בגד ללבוש ונעל לנעול, ואוכל לאכול, יש לך חברים, ויש לך משחקים.
כך שאתה רואה, בסך הכל התמונה - היא יפה מאד!
ועכשיו בוא ונלך לאפות קצת עוגיות...
 

elar84

New member
משל יפה!

גם לי יש אחד

שני חברים יצאו לטיול.
באיזשהו שלב אחד החברים סטר לחברו על הלחי. אותו חבר נפגע וכתב על החול "החבר הכי טוב שלי נתן לי סטירה".

הם המשיכו במסעם עד שהגיעו לאגם גדול. החבר הפגוע נכנס ראשון למים, ובמהרה החל לטבוע.
חברו זינק למים והציל את חייו מטביעה.

אחרי שהתאושש מכמעט מוות, הוא חרט על אבן שמצא
"החבר הכי טוב שלי הציל את חיי מטביעה".

חברו הביט בו ושאל:
איך זה שכאשר נתתי לך סטירה, כתבת את זה על החול
וכאשר אני מציל את חייך אתה כותב את זה על אבן?

והלה הסביר: אתה החבר הכי טוב שלי.
אז כשאתה פוגע בי,
אני כותב על החול כדי שהרוח והגשם ימחקו את הפגיעה עם הזמן.
אבל כאשר אתה עושה לי משהו טוב כמו להציל את חיי מטביעה, אני חייב לחרוט את זה על אבן,
כדי ששום דבר לא ימחק את זה.

שנזכה לזכור את הטוב שאנשים עושים לנו ולא את הרע !
 

חני2222

New member
משל יפה גם לי יש משל

קבוצה של אנשים מלומדים מאוד נאספו ביחד, על מנת לבקר את הפרופסור האהוב והנערץ עליהם עוד מימי האוניברסיטה.
מהר מאוד נושא השיחה השתנה לתלונות על לחץ בעבודה ומתח בחיים.

בהציעו כוס קפה לאורחיו, הלך הפרופסור למטבח, וחזר עם קנקן גדול של קפה ומבחר גדול של ספלי קפה.
חלקם עשויים מפורצלן, חלקם מפלסטיק, חלקם עשויים מזכוכית, חלקם מקריסטל. חלקם פשוטי מראה, וחלקם נראים בעלי ערך רב. היו גם ספלים עם טעם משובח מאוד.

הפרופסור ביקש מאורחיו למזוג לעצמם קפה.

לאחר שלכל אחד מהם הייתה כוס קפה ביד, אמר הפרופסור:
האם שמתם לב, שבחרתם בספלים היפים, והשארתם על השולחן את הספלים הזולים ופשוטי המראה?
בזמן שזה נורמלי לרצות את הטוב ביותר לעצמכם, זהו גם המקור לבעיותיכם ולמתח המלווה אתכם.
אני מבטיח לכם שהספל אינה מוסיפה איכות לקפה.
ברוב המקרים היא רק יקרה יותר, ובמקרים אחדים, היא מסתירה את מה שאנו שותים.
מה שכולכם באמת רציתם, היה קפה – לא ספל.
אבל, בכוונה כולכם בחרתם בספל הטובה ביותר.
זאת ועוד, מיד לאחר מכן, אתם הגנבתם מבטיכם לעבר הספלים של האחרים, כדי לבדוק מי לקח את הספל הטובה ביותר.

עכשיו תחשבו על זה:

החיים הם הקפה.

מקומות העבודה, הכסף ורמה חברתית הם הספלים. הם רק הכלים, כדי להחזיק ולהכיל את החיים.

וסוג הספל שיש לנו, לא משנה את איכות החיים שאנו מנהלים. לעתים, בהתרכזנו בספל, אנו שוכחים ליהנות מן הקפה עצמו.

תעריכו את הקפה – לא את הספלים.

האנשים המאושרים ביותר אינם מחזיקים אצלם את החפצים הטובים ביותר.

הם רק מוציאים את הטוב ביותר מכל דבר....

ותחשבו על זה
 
למעלה