משל
מספרת האגדה על אישה עניה שצעדה כשתינוקה בזרועותיה וכשעברה ליד מערה שמעה קול מסתורי יוצא ממנה ואומר: "היכנסי וקחי ככל שיעלה בידייך, אבל אל תשכחי את העיקר. רק זכרי דבר אחד. כשאת יוצאת, הדלת תיסגר לתמיד, לכן נצלי את ההזדמנות אבל אל תשכחי את העיקר."
האישה נכנסה למערה והסתנוורה מהעושר הגדול.
מוקסמת מהזהב ומהתכשיטים, הניחה את ילדה על רצפת המערה והחלה לאסוף בהתלהבות כל מה שיכלה לתוך סינרה.
הקול המסתורי נשמע שוב: " יש לך רק 8 דקות"
משהסתיימו 8 הדקות, האישה, עמוסה בזהב ובאבנים יקרות, רצה אל מחוץ למערה והדלת נסגרה...
ואז נזכרה האישה שילדה נשאר במערה והדלת סגורה לתמיד.
העושר החזיק מעמד זמן קצר והיאוש...לתמיד.
אותו הדבר קורה לפעמים גם איתנו.
יש לנו כ 80 שנה לחיות בעולם הזה, וקול אחד תמיד מזהיר אותנו: " אל תשכחו את העיקר."
והעיקר הם הערכים האתיים והמוסריים, המשפחה, החברים, החיים.
אבל הרווח, העושר, ההנאות הגשמיות מקסימים אותנו והעיקרון תמיד נשאר בצד.
כך אנו מבזבזים את זמננו כאן, ומשאירים בצד את הנחוץ: "אוצרות הנפש".
בל נשכח שהחיים בעולם הזה חולפים ביעף, והמוות מגיע באופן בלתי צפוי.
כשהדלת של החיים האלה נסגרת בעדך, לא ישרתו אותך עוד העושר, הצרות, הייסורים, השחיתות, הונדליזם, חוסר הצדק וכו'.
אל תהיה אומלל בגלל ששכחת את העיקר...
*האהבה, השלום, ענווה והעדינות.*
אז השתדל להיות מאושר בכל רגע ורגע בחייך.
חיים רק פעם אחת.
תהנה מהם, תשמור עליהם, תאהב אותם, כך שכשתיסגר הדלת...אם יש משהו בצד השני, לא יהיה לך על מה להתחרט ולא יחסר לך משהו לעשות...
מספרת האגדה על אישה עניה שצעדה כשתינוקה בזרועותיה וכשעברה ליד מערה שמעה קול מסתורי יוצא ממנה ואומר: "היכנסי וקחי ככל שיעלה בידייך, אבל אל תשכחי את העיקר. רק זכרי דבר אחד. כשאת יוצאת, הדלת תיסגר לתמיד, לכן נצלי את ההזדמנות אבל אל תשכחי את העיקר."
האישה נכנסה למערה והסתנוורה מהעושר הגדול.
מוקסמת מהזהב ומהתכשיטים, הניחה את ילדה על רצפת המערה והחלה לאסוף בהתלהבות כל מה שיכלה לתוך סינרה.
הקול המסתורי נשמע שוב: " יש לך רק 8 דקות"
משהסתיימו 8 הדקות, האישה, עמוסה בזהב ובאבנים יקרות, רצה אל מחוץ למערה והדלת נסגרה...
ואז נזכרה האישה שילדה נשאר במערה והדלת סגורה לתמיד.
העושר החזיק מעמד זמן קצר והיאוש...לתמיד.
אותו הדבר קורה לפעמים גם איתנו.
יש לנו כ 80 שנה לחיות בעולם הזה, וקול אחד תמיד מזהיר אותנו: " אל תשכחו את העיקר."
והעיקר הם הערכים האתיים והמוסריים, המשפחה, החברים, החיים.
אבל הרווח, העושר, ההנאות הגשמיות מקסימים אותנו והעיקרון תמיד נשאר בצד.
כך אנו מבזבזים את זמננו כאן, ומשאירים בצד את הנחוץ: "אוצרות הנפש".
בל נשכח שהחיים בעולם הזה חולפים ביעף, והמוות מגיע באופן בלתי צפוי.
כשהדלת של החיים האלה נסגרת בעדך, לא ישרתו אותך עוד העושר, הצרות, הייסורים, השחיתות, הונדליזם, חוסר הצדק וכו'.
אל תהיה אומלל בגלל ששכחת את העיקר...
*האהבה, השלום, ענווה והעדינות.*
אז השתדל להיות מאושר בכל רגע ורגע בחייך.
חיים רק פעם אחת.
תהנה מהם, תשמור עליהם, תאהב אותם, כך שכשתיסגר הדלת...אם יש משהו בצד השני, לא יהיה לך על מה להתחרט ולא יחסר לך משהו לעשות...