משמביט בי מאחור לא יודע מי אני!

שמופית

New member
גם עם התיקון, לא הבנתי למה הכוונה

 

shelycat

New member
חידודים:

אז ככה: אתמול זימזמתי לי את השיר "מי שמביט בי מאחור לא יודע מי אני" מהכבש השישה עשר וחשבתי לעצמי האמנם זה כך, כלומר האם השתנתי כל כך מאז התיכון (למשל) שחברים/אנשים שהכירו אותי אז לא ידעו לזהות אותי היום במבט מאחור (כלומר מהגב) וכמה מהם ידעו בכלל לזהות אותי בכלל פנים מול פנים ואז גם חשבתי על מספר אנשים מעברי שיצא לי להתקל בהם ותהיתי האם אני אזהה אותם. בכל אופן כל נזכרתי בכל העיניין של אנשים מהעבר וזיהויים בגלל החגים המתקרבים ובעיקר בגלל הנוהג שיש כמעט בכל עיר ביום כיפור שאז כל אנשי העיר מתרכזים באזור אחד שבו כולם באים לראות ולהראות. אז השאלה אם קצת יותר חידוד היא: כמה השתנתן ברמה פיזית מאז שנות הנעורים שלכם, כמה מכן התעגלו, כמה רזו, כמה פרחו מאוחר ורק מאוחר יחסית קיבלו קימוריים נשיים, כמה הסתפרו/צבעו שיער, שינו סגנון עמידה והליכה וכו"? ושאלה נוספת היא היום אחרי שעברו להן מספר שנים מאז נעורינו הרי כולנו ברמה זאת או אחרת פגשנו מכרים/חברי עבר, כמה מהם השתנו (או לא) ומה הייתה התגובה שלכן לשינוי (גם לא אחת מוחצנת אלא מה חשבתן או סיפרתן לאדם שלישי) ? זיהיתם בקלות או שהם זיהו אתכם?
 

kisses

New member
אני חושבת שהשתנתי בגדול

הן מבחינת האופי שלי והן מבחינת החצוניות. שיער חזר לצבעו המקורי; התחלתי לשים לב לעצמי ולהשקיע בי ומבחינת אופי אני יותר חזקה ממה שהייתי איי פעם
 
לדעתי השתנתי מאוד

בעיקר עליתי במשקל- ובטח הזדקנתי ואני פחות יפה, אבל דווקא לא מזמן פגשה אותי ברחוב אחת מהיסודי, וזיהתה אותי מאחור לפי השיער, ואמרה שאני ממש אותו דבר כמו אז... אז אי אפשר לדעת (אבל בוודאות- התחת שלי פי 2 ממה שהיה אז...)
 

danonit

New member
לא נראה לי שיתבלבלו...

למרות שעברו למעלה מ-10 שנים ואפילו שעליתי קצת מאז במשקל אבל השיער בערך אותו אורך ואותו צבע, ועם הגובה והגודל שלי בכלל אי אפשר כל כך לטעות... מה שכן, די שיניתי היום סגנון לבוש. בתיכון לא הייתם תופסים אותי בלי גינס, טישרט רחב ונעלי התעמלות והיום אני הולכת בכיף גם עם שמלות וחצאיות, דברים צמודים, סנדלים ונעלי עקב...
 

שמופית

New member
גם לי לא נראה שיתבלבלו......

השיער שלי באותו צבע ובאותו אורך וגם מבנה הגוף לא השתנה (אבל כמובן העלתי במשקל)... ומבחינת בגדים, גם אני בתיכון הייתי עם ג´ינס וחולצות, לרוב בשחור והיום אני לובשת אפילו ורוד (שהיה מבחינתי טאבו בתיכון)...
 

rona25

New member
אני הייתי מהבחורות שפרחו מאוחר../images/Emo20.gif

תקופת התיכון זכורה אצלי כתקופה טראומטית למדי (חצ´קונים / משקל עודף / ביטחון עצמי נמוך....) והשינוי המשמעותי חל אצלי בצבא - דווקא בצבא רזיתי המון ולפתע "פרחתי". נראה לי שאנשים שיפגשו אותי יופתעו לטובה (איזה צניעות...) - כי די השתנתי, אני חושבת שמבחינה חיצונית הצבע של השיער השתנה, סגנון הלבוש התחלף (מג´ינס וטי שירט לבגדים יותר מסודרים) ואפילו מבחינת סגנון ההליכה והעמידה.... בקיצור... לא הייתי רוצה לחזור להיראות כמו פעם
 

אתי@

New member
מזדהה, אמנם אני בטוחה שיזהו אותי

כי חיצונית לא השתניתי הרבה (אולי חוץ מבעיה החצ´קונים
). אבל אני חושבת שחלו אצלי כמה שינויים לטובה
חיצוניים ופנימיים שיפתיעו את מכרי מימי התיכון...
 

ניקול3

New member
אותי כנראה יזהו תמיד בגלל הצבע

הייחודי בשיער... (ג´ינג´י
), או לפחות עד שהשיער יאפיר
 

סיגל2

New member
אותי אני חושבת שלא יזהו מאחור כי

השיער שלי הוא לא באותו אורך או באותה תסרוקת וכמו כן גם הצבע שונה. אני מניחה שאם מישהו יראה אותי מקדימה אז הוא כן יזהה.
 

אופה3

New member
גם אותי לא יזהו מאחור אבל

בפנים בטוח, פגשתי מישהי לפני חודשיים שלא ראיתי אותה 13 שנה והיא קראה לי בשמי והייתי המומה, אז כנראה שלא השתנתי הרבה. שבת שלום האופה
 

רחלילי

New member
שלום לך סיגל! ../images/Emo41.gif../images/Emo39.gif../images/Emo42.gif../images/Emo70.gif

הי זו אני רחלי (שירי71 לשעבר) חשבתי עליך בזמן האחרון ולא הבנתי לאן נעלמת אז מה שלומך? שלומכם? מה חדש? וכאלה... טוב לראותך כאן שוב!
 

סיגל2

New member
היי רחלילי, אצלנו הכל בסדר מסיימים

להתארגן בדירה החדשה. גם בעבודה עברנו למשרדים חדשים אמנם לפני כחודש וחצי אך אני לא מצליחה לנשום כל כך אני מקווה שכל הלחץ הזה ייגמר בקרוב. מה קורה אצלך?
 
למעלה