Shmuelr013
New member
משמעות ההשראה
מאמר קצר שכתבתי בהשראה. משמעות ההשראה בכדי להבין ביתר בהירות את משמעות המושג השראה, אבקש להשתמש באחד המונחים בעברית המתארים את מהות ההשראה והוא המונח 'שאר רוח'. שאר רוח במשמעותו העמוקה הוא שער לרוח. היכולת לפתוח שער דרכו הרוח הגבוהה יכולה להיכנס ולהשרות מעצמה על המציאות שאנו יוצרים. השראה או מוזה, מהווה בראש ובראשונה מצב של אפשור. מצב בו אני מוכן לוותר לזמן מה על מה שאני יודע, בכדי ליצור מרווח דרכו איכות גבוהה יותר, תוכל להיכנס מבעד לשער הזה ולהפרות אותי. כלומר מצב של השראה הוא מצב פתיחות המאפשר למה שנמצא בממדים גבוהים יותר להתגלות ולתת את אותותיו בממד הפיזי. מספרים על מוצארט המלחין הקלאסי המפורסם, כי היה כותב את יצירותיו מתוך השראה. הוא היה שומע את המוסיקה בתוכו ומעלה אותה בתווים על הכתב. יכולתו להיות קשוב למנגינות הפנימיות ולתרגם אותן ליצירות מופת הייתה כה גבוהה, עד כי למעשה לא היה זקוק כמעט להשקעת מחשבה בזמן הכתיבה והדבר היה ניכר בשטף וברצף המהיר שאפיין את כתיבתו. לעתים קרובות היה קשה לו להדביק את הקצב שבה המוסיקה נגלתה בפניו ולרשום במהירות מספקת את התווים. ברוב המקרים איננו מאומנים להשתמש בהשראה כדי לנהל את חיי היום יום שלנו. בהיותנו 'האדם החושב' למדנו להכיר ולהעדיף את השימוש בכלי המחשבה והזיכרון, כלים בעזרתם אנו זוכרים, מסיקים מסקנות, לומדים ומתכננים את צעדינו. הכלי של ההשראה מנוגד באופן מסוים לכלי המחשבה והזיכרון. בכדי להתחבר אליו יש צורך ליצור הסכמה פנימית לשים בצד את כלי העיבוד המוכרים, בכדי שנוכל לפתוח פתח או שער להשראה להיכנס ולהפרות את החשיבה. כלומר השראה מתרחשת כאשר אנו מאפשרים לה פתח. כאשר אנו מכירים במציאותה ומסכימים ויודעים שישנם בתוכנו כוחות עמוקים וחכמים יותר, ממה שאנו מכירים במציאות הרגילה. כאשר אנו מרפים מהצורך החזק להיאחז במחשבה ככלי היחיד שמאפשר לנו לשרוד ויוצרים ביטחון פנימי שקיים כלי נוסף מעבר למחשבה, כלי המתחבר אותנו אל התודעה הגבוהה שבתוכנו, אנו יכולים להתחיל וללמוד להשתמש בכלי איכותי ויצירתי זה. ישנן צורות שונות של השראה, אשר ההבדל ביניהן יכול להתבטא בסוג האומנות ובמקור ההשראה. ישנה השראה של ידע כמו זו שהיא מנת חלקם של ממציאים למיניהם. ישנה השראה של צורה שאותה חווים ארכיטקטים, פסלים ומעצבים, ישנה השראה של צבע וטקסטורה אותה חווים אומני ציור. אך לרוב מתקיימים שילובים שונים בין הסוגים כמו השראה של צורה וצבע או של ידע וצורה. הרבה אומנים שואבים את השראתם מהעולם האסטרלי, שהוא עולם של צבעים צורות ומילים, הספוגים ברגש ומשפיעים באופן רגשי. ככל שאומן מהווה צינור נקי יותר ומצליח להתחבר (בדרך כלל שלא ביודעין) אל הממדים הגבוהים יותר של העולם האסטרלי, כן יצירותיו הרמוניות יותר ובעלות צבע נקי ורוחני יותר. מעטים יותר הם האומנים המתחברים בהשראה אל העולמות המנטליים הגבוהים. כדוגמה נוכל למצוא את המלחינים הקלאסיים היוצרים מוסיקה כנסייתית.
מאמר קצר שכתבתי בהשראה. משמעות ההשראה בכדי להבין ביתר בהירות את משמעות המושג השראה, אבקש להשתמש באחד המונחים בעברית המתארים את מהות ההשראה והוא המונח 'שאר רוח'. שאר רוח במשמעותו העמוקה הוא שער לרוח. היכולת לפתוח שער דרכו הרוח הגבוהה יכולה להיכנס ולהשרות מעצמה על המציאות שאנו יוצרים. השראה או מוזה, מהווה בראש ובראשונה מצב של אפשור. מצב בו אני מוכן לוותר לזמן מה על מה שאני יודע, בכדי ליצור מרווח דרכו איכות גבוהה יותר, תוכל להיכנס מבעד לשער הזה ולהפרות אותי. כלומר מצב של השראה הוא מצב פתיחות המאפשר למה שנמצא בממדים גבוהים יותר להתגלות ולתת את אותותיו בממד הפיזי. מספרים על מוצארט המלחין הקלאסי המפורסם, כי היה כותב את יצירותיו מתוך השראה. הוא היה שומע את המוסיקה בתוכו ומעלה אותה בתווים על הכתב. יכולתו להיות קשוב למנגינות הפנימיות ולתרגם אותן ליצירות מופת הייתה כה גבוהה, עד כי למעשה לא היה זקוק כמעט להשקעת מחשבה בזמן הכתיבה והדבר היה ניכר בשטף וברצף המהיר שאפיין את כתיבתו. לעתים קרובות היה קשה לו להדביק את הקצב שבה המוסיקה נגלתה בפניו ולרשום במהירות מספקת את התווים. ברוב המקרים איננו מאומנים להשתמש בהשראה כדי לנהל את חיי היום יום שלנו. בהיותנו 'האדם החושב' למדנו להכיר ולהעדיף את השימוש בכלי המחשבה והזיכרון, כלים בעזרתם אנו זוכרים, מסיקים מסקנות, לומדים ומתכננים את צעדינו. הכלי של ההשראה מנוגד באופן מסוים לכלי המחשבה והזיכרון. בכדי להתחבר אליו יש צורך ליצור הסכמה פנימית לשים בצד את כלי העיבוד המוכרים, בכדי שנוכל לפתוח פתח או שער להשראה להיכנס ולהפרות את החשיבה. כלומר השראה מתרחשת כאשר אנו מאפשרים לה פתח. כאשר אנו מכירים במציאותה ומסכימים ויודעים שישנם בתוכנו כוחות עמוקים וחכמים יותר, ממה שאנו מכירים במציאות הרגילה. כאשר אנו מרפים מהצורך החזק להיאחז במחשבה ככלי היחיד שמאפשר לנו לשרוד ויוצרים ביטחון פנימי שקיים כלי נוסף מעבר למחשבה, כלי המתחבר אותנו אל התודעה הגבוהה שבתוכנו, אנו יכולים להתחיל וללמוד להשתמש בכלי איכותי ויצירתי זה. ישנן צורות שונות של השראה, אשר ההבדל ביניהן יכול להתבטא בסוג האומנות ובמקור ההשראה. ישנה השראה של ידע כמו זו שהיא מנת חלקם של ממציאים למיניהם. ישנה השראה של צורה שאותה חווים ארכיטקטים, פסלים ומעצבים, ישנה השראה של צבע וטקסטורה אותה חווים אומני ציור. אך לרוב מתקיימים שילובים שונים בין הסוגים כמו השראה של צורה וצבע או של ידע וצורה. הרבה אומנים שואבים את השראתם מהעולם האסטרלי, שהוא עולם של צבעים צורות ומילים, הספוגים ברגש ומשפיעים באופן רגשי. ככל שאומן מהווה צינור נקי יותר ומצליח להתחבר (בדרך כלל שלא ביודעין) אל הממדים הגבוהים יותר של העולם האסטרלי, כן יצירותיו הרמוניות יותר ובעלות צבע נקי ורוחני יותר. מעטים יותר הם האומנים המתחברים בהשראה אל העולמות המנטליים הגבוהים. כדוגמה נוכל למצוא את המלחינים הקלאסיים היוצרים מוסיקה כנסייתית.