משמעות הוויתו של האדם בעולם הזה

[יהודה1997]

ברצוני להעלות נושא קצת קשה (ואיני רוצה לגרום למישהו דיכאון) שאיני בטוח שלרבים תהיה עליו תשובה חד משמעית, ובכל זאת כמובן שאני רוצה לשמוע את דעתכם. והוא היותנו חיים בעולם מלא בצרות קשיים ונסיונות, ומקדשים את החיים על פני הרבה סבל לפעמים, וכן כתוב במקורות שלדברי בית הלל נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, אבל כמובן שיש באדם רצון לחיות, ולהנות מן העולם הזה, ולהשפיע טוב לאחרים, אבל מה יענה האדם לעצמו על מחשבה זו ?

 

[הסגינאי]

בעיקרון, ״כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן״ חיים מלאי סבל עדיפים הרבה מכיוון שיש את התקווה לתקן. היכולת שלנו לבצע החלטות, לטובה או לרעה הוא יכולת שיש רק לאנשים חיים.
עכשיו שזה נאמר, אני חייב לציין שהחיים לא אמורים להיות מלאי סבל, ההפך הוא הנכון, כמו לדוגמא אם תשימי נעליים על הידיים ותצאי מהבית ותקבלי פצעים ברגליים, האם הבעיה בנעליים? כל דבר שמשתמשים בו בצורה לא נכונה עלול לגרום לסבל רב.
בפרשת האזינו שקראנו לא מזמן, משה רבינו שוכב על ערש דווי ובני ישראל עומדים מסביבו אובדי עצות ״בלי משה רבינו איך נדע מה לעשות? איך נדע מה נכון ומה לא נכון?״ אז משה רבינו אמר להם ״פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה״ כמו שלא הגיוני שמישהו יאכל משהו מתוק (שורש שוש) וירגיש טעם מר או מישהו שאוכל משהו מר (לענה) ומרגיש טעם מתוק, כך לא ייתכן שמישהו שמקיים את המצוות ועושה את מה שצריך יסבול וכן לא ייתכן שמישהו שמנהג לא בסדר יהנה