משמעות החיים מתחילה בחטאו של המין האנושי....

[modahout]

משמעות החיים מתחילה בחטאו של המין האנושי....

תחילת חטאו של המין האנושי ...היא באכילת עץ "הדעת טוב ורע" מה שנקרא בקבלה "קליפה נוגה" או "היכלי התמורות" " דעת טוב ורע" פירושו לדעת ביחד בערבוב את הטוב והרע כי שניהם אוחזים זה בזה. נוגה הינו אור מעורב בחושך. ועיקר העבודה שלנו כבני אדם היא להגיע למודעות ולמחשבה חיובית כדי לתקן את שורש הרע ובכך להסיר את הקליפה "נוגה " בכדי שיהיה רק אור וטוב. כתובות אינטרנט נילוות: המרכז הרוחני להגשמה ומודעות עצמית ..

 

[Shmuelr013]

משמעות החיים היא התפתחות מתמדת ועלייה

בספירלת המודעות. התפתחות זו נעשית תוך שימוש ביכולת המופלאה שקיבל האדם, היכולת לטעות ולהתפתח מתוך טעויותיו. לכן אחליף את המילים חטא ועונש במילה התנסות. התנסות במימד החומר, התנסות במימד הרגשות, התנסות ביכולת לחשוב ולברוא מציאות. לכן אין תיקון. יש למידה והתפתחות הנוצרת במשך אין ספור תקופות חיים, כאשר מתוך הלמידה נוצרת הידיעה של מהות עצמנו. הידיעה של האחדות הנמצאת בבסיס היותנו. הידיעה שכולנו שותפים למסע המופלא של ההתפתחות אל השלם.

 

[neophile]

אני מסכים איתך בגדול אבל ...

משמעות החיים בפועל היא לא רק התפתחות מתמדת ועליה בספירלת המודעות אלה גם ירידה ...כיצד אנחנו מתמודדים עם ההשפעות שיורדות אלינו ? אי אפשר לחשוב רק על העלייה .. יש לקחת בחשבון גם את הירידה ... שהיא מה שמעצב את האנושות במידה רבה עוד לפני שאפשר לחשוב על עלייה בספירלת המודעות , יש להתחשב במקום שלנו באנושות , בתפקיד שאנחנו משחקים ... בגורל .

 

[Shmuelr013]

אכן, האדם מתקיים בעולם החומר.

עולם הפועל על פי דרך ההשרדות ומצריך התמודדות, תושיה ויכולת לפלס את הדרך למרות הקשיים והאתגרים. אך יש לזכור כי האדם הוא שליח של נשמתו. גוף האדם הוא הכלי שבעזרתו הנשמה לומדת להכיר את משמעות היותה. אך מאחר ועולם זה כל דחוס ותובעני, רוב בני האדם עסוקים בהשרדות ואינם פנויים להבין שהם אינם הגוף שלהם. שהחיים שהם חווים, הם למעשה שיעוריים שיש עליהם לעבור, בכדי לפתח בתוכם איכויות גבוהות יותר ויותר. איכויות כמו, חמלה, סובלנות, הכלה, נתינה, יושרה, שמחה ועוד ועוד. פיתוח איכויות אלו, היא העליה בספירלת המודעות, דבר הנעשה במשך מאות רבות של מחזורי חיים.

 

[neophile]

המקום של החיפוש הרוחני בחיי

קודם כל יש לציין שבהתחלה הדרך היחידה ליצור קשר עם הנשמה זה באמצעות תירגול מדיטטיבי לאחר שזה נעשה וישנו קשר עם הנשמה - כיצד אני מרגיש לגבי כל העניין ? איזה מקום תופס החיפוש הרוחני בחיי היום היום שלי ? גם אם יש לי עניין בהתפתחות רוחנית , זה עדיין לא התחייבות להתפתחות רוחנית התחייבות להתפתחות רוחנית משמעה מאמצים כל עוד יש בי חלק שמתעניין אבל אני לא עושה שום דבר ...אז זאת לא התפתחות רוחנית

 

[Shmuelr013]

התפתחות רוחנית

אינה התבודדות או ישיבה ממושכת במדיטציה והגות. התפתחות רוחנית משמעה ליישם יותר ויותר את איכויות הנשמה בחיי היום יום. איכויות כמו נתינה, חמלה, סובלנות, יכולת הכלה, הרמוניה ויושרה. זהו המאמץ הנדרש, לוותר על מנה של נוחיות ועל מנה של אנוכיות למען פיתוח יכולות אלו הלכה למעשה.

 

[neophile]

אינדיקציות חיצוניות

אני חושב שיש לישיבה במדיטציה והגות כמו גם להתובדדות חלק חשוב בהתפתחות הרוחנית , בכלל לעבודה הפנימית יש חשיבות מרובה, זאת העבודה העיקרית לפי דעתי . כל האיכויות שהזכרת הן ראויות על פי כל הדעות אבל כמו שאומרים הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות ומה שמתחיל כמו כוונה ליישם את מה שהגדרת כאיכויות הנשמה נגמר בצורה עקומה . מה גם שאין שום אינדיקציה חיצונית לדברים ... אף אחד לא יעריך אותך על היותך חמל , סובלני ונותן .. לרוב ההפך הוא הנכון .. יראו אותך כחלש . אם אתה עדיין נתפס לפידבקים החיצוניים מאנשים רגילים ...מהחברה .. אתה בפועל לא יכול להמצא במצב שבו אתה יכול להעריך את התכונות הללו ולכן התבודדות והתנתקות מהחברה גם אם לא באופן פיזי היא נחוצה . החברה לא מעריכה את איכויות הנשמה ... החברה מהללת את איכויות האישיות המזוייפת ! כיצד ייתכן שתהיה חלק מהחברה ובו זמנית תתפתח רוחנית ותשיל מעליך את האישיות המזוייפת ? היחס שלך לחברה מוכרח להשתנות .

 

[ש מ ש א]

פידבקים חיצוניים?

התכונות ששמואל הזכיר אמורות להיות מטופחות מתוך ובשביל האדם עצמו. שיפור עצמי, ללא כל ציפייה או תלות ב"פידבקים חיצוניים". הרבה יותר קל לטפח את עצמך כשאתה מתבודד ומתנתק. האתגר הוא לעשות זאת כשאתה ממשיך לנהל חיים רגילים ולמלא את חובותיך המשפחתיות והחברתיות. החברה הנכונה מעריכה ביותר איכויות נשמה, ואיכויות אלה הן שמגדלות ומטפחות חברה נכונה. היחס לחברה אכן מוכרח להשתנות, אבל במובנים של הפסקת התלות האישית בפידבקים החיצוניים ודבקות בערכים הנעלים ובאיכויות הגבוהות ביותר שהאדם יכול לטפח בעצמו, למרות שאין מספיק פידבקים ועל אף הקשיים.

 

[neophile]

אני לא חושב שזה נכון

"הרבה יותר קל לטפח את עצמך כשאתה מתבודד ומתנתק. האתגר הוא לעשות זאת כשאתה ממשיך לנהל חיים רגילים ולמלא את חובותיך המשפחתיות והחברתיות. החברה הנכונה מעריכה ביותר איכויות נשמה, ואיכויות אלה הן שמגדלות ומטפחות חברה נכונה" אני לא חושב שזה נכון מפני שהוויתור על המשפחה והחברה זה לא דבר שקל לעשות ... קשה לי לראות את ההערכה של החברה לאיכויות הנשמה אני מוצא שההפך הוא הנכון . ההערכה לאיכויות הנשמה אפשרית רק בעבודה קבוצתית התפסקת תלות בפידבקים חיצוניים זה לא עניין פשוט בכלל ...כל עוד אתה לא מבין שאין אני אלה הרבה אניים ושאלו שמופעלים באופן עקבי תורמים לאשלייה של אחידות ...אז אתה תמשיך לייחס לעצמך אחידות שלמעשה לא קיימת . לתמונה הדמיונית הזאת של עצמנו יש השפעה גדולה - היא כמו קליפה חיצונית שסופגת את ההשפעות ראשונה ומתעלת את האנרגיה בצורה שגוייה .