משמעות חיי?

[ברק365]

משמעות חיי?

עבר חודש עברו כבר חודשיים שנה שנה וחצי ואין כלום ממש כלום אין כסף אין עבודה אין חיי חברה אין אהבה אין חמלה אין שקט אין רגיעה אין משמעות לכלום כי אין כלום . אז יש חדר כושר , הרמאות הגדולה, כאילו שתהיה בריאות, כאילו שיהיו שרירים, כאילו משהו ישתנה באמת. וכמובן כלום לא משתנה . אז כאילו רציתי להפסיק לעשן, כדי שלתקופה הזו יהיה איזה הישג משמעות כדי שלא תקרא בזבוז זמן . ניסיתי, כאילו רציתי, ואפשר לחשוב מה זה יתרום? גם כלום המשכתי לעשן קצת , נו טוב, זה לא כמו שהיה, זה לא כ"כ נורא. אז מה? מה כבר יקרה? אז הנה היום אתמול ושלשום כשהנאחס גדל והתעצם קניתי קופסת סיגריות ואני כמובן אטחן אותה עד הסוף. אז מה כן יש? יש את הדירה הכי יפה במזרח התיכון, נעים, יפה,גדול,אבל הכל בסימן שאלה. מה יקרה? בשביל מה ? בשביל מה הכל? סתם תפאורה יפה למחזה שלא ראוי לה. מחזה עצוב. ללא כל עתיד ללא כל עתיד בשום דבר מה שהיה הוא שיהיה כלום אז אולי יהיה אולי כסף לחיות אולי, גם זה לא בטוח בכלל. ואז? מה? תהיה משמעות למשהו? לא ולא אבל הכל יראה הרבה יותר טוב התפאורה תמשיך לנצנץ אבל אין מאחוריה ממש כלום אז נכון יש כאילו כישורים, יענו כישורים, אבל אין יכולת לכלום אין יכולת לזוז אין יכולת ליזום אין יכולת לקבוע את ההווה ובטח שלא את העתיד אין יכולת אבל כאילו יש כישורים, רק כאילו כי גם הם תפאורה ריקנית לממש כלום אין איכפתיות אמיתית לכלום אין חכמה אין, אין ,אין יש רכות אבל לא רכות נעימה אלא רכות של כניעה רכות של ויתור כלום לא שווה מלחמה הכל דומה וחסר כל ערך . זיון? נחמד , לא רע בכלל, אבל מה נשאר דקה אחרי שגומרים? ממש כלום קניות ? נחמד , לא רע בכלל אבל מה בעצם התוכלת? עבודה? נחמד, לא רע , אמצעי לגרירת החיים האלה הלאה אבל העניין מזוייף, הקשרים מבטאים אך ורק צרכים וניצול הדדי למתן השגת מטרה מטופשת וחסרת ערך . מעמד? כן יש דבר כזה ובפני מי בעצם? את האמת האמיתית הרי אני יודע לעצמי ובעצמי הכל גם כאן תפאורה ומשחק של שייכות אבל בעצם אני לא שייך לשום מקום לשום מעמד לשום רעיון ולשום כלום. אני הולך לישון לבד במיטה הנעימה בחדר השינה היפה בדירה המקסימה שכל מי שרואה אותה מתפעל ומה? מה זה בעצם? כלום אחד גדול. אבל הויתור על כל אלה אינו קל בכלל ובעצם למה לוותר? האם לאחר הויתור הדברים יהיו אחרת? יקבלו פיתאום משמעות נסתרת? לא נראה לי כי בעצם המשמעות איננה ולא קיימת בכלל וכל ניסיון שימור או ויתור חסרות ערך בדיוק כמו כל היתר. אז? מה לעשות? במה להשקיע את האנרגיה שעוד יש ? הרי לא הרמתי ידיים ב100% עדיין . מה אפשר לעשות? מה בעצם יביא את התשובה? לעבוד ? הייתי שם? נכון , היה כסף נכון היה כאילו מעמד . נכון היו כאילו השגים , נכון היו כאילו קשרים, נכון היה כאילו טוב אבל בעצם יום רדף יום .היו ימים נחמדים יותר ופחות מספקים יותר ופחות אבל משמעותם היחידה הייתה שלא היה זמן ולא היה כח לחשוב שבעצם גם לכל זה אין כיוון. הכל שביר, הכל זמני. הכל בסימן שאלה, כל יום מבחן חדש , כל יום התמודדיות חדשות. אהבה? מה זה בכלל? אני כאילו צריך למצא אהבה ,קשר, אבל לא, לא יהיה מצב שמישהו יאהב אותי קודם. שיהיה שלי ללא תנאי. שירצה להיות שלי. לא ולא, גם כאן אני צריך לוותר לא לקבל את מה שאני בעצם כ"כ רוצה ובינו- מגיע גם לי. אז נכון , אני שוגה בדימיונות רומנטיים אבל בעצם מעולם לא היו לי דימיונות כאלה – ממש אף פעם לא. גם בזה כמו בכל דבר אחר אני מחוייב לעבוד קשה. אז להיות מצחיק זה לא קידם אותי לכלום להיות ספורטיבי גם לא להיות אמפטי – לשמוע את כל התסבוכים של אנשים קטנים שבטח לא יכולים לעזור לי בכלום –ניסיתי גם את זה .וזה ממש נמאס. אז יותר צעירם , לא, אולי יותר מבוגרים? לא גם זו לא התשובה. אני חיי כבר כ"כ הרבה שנים ולא נמצאה פינה אחת , רק אחת, שאפשר להניח בה את הראש בכיף בבטחה בנעימות ברגשה באמת רצוייה ללא החובה המידית בתמורה –חמלה קטנה- פינה שקטה ונעימה ללא לחצים ללא ציפיות ללא תמורה ללא כל תשלום אלא רק כי זה אני כמו ששאני ללא תפאורות ללא מעמד ללא ציפיות וללא תאריך תפוגה מיידי שחל בעצם עוד לפני שעצמתי את העיניים. לא, בכל העולם הגדול הזה לא נבראה פינה אחת כזו. היתכן? כן, ייתכן וזה מה שיש הכלום הזה חוסר מקום לא פיזי ולא בלב של מישהו. ולא במחשבות של מישהו ,אין פינה כזו –לא נולדה לא נוצרה אז יתכן שלא חיפשתי במקום הנכון? וחיפשתי בכל מיני מקומות עם כל מיני אנשים או קי יכול להיות שלא חיפשתי אצל האנשים הנכונים אולי אז? מה יהיה? מגע? אין חיה כזו מגע נעים, מקבל ,מכיל ,מרגיע מפנק ,מקבל ,מפרגן ,סבלני, יפה, חם, רך ,חזק מלא תשומת לב ? איפה? היתכן? מה? גם זה אי אפשר לקבל בעולם הזה? אז מה נשאר בעצם? אההה כן להראות טוב אסטטי אופנתי מוקפד מסודר איני אהה בטח זה חשוב זה החלק החשוב ביותר בכל התפאורה הנפלאה של התפאורן המטומטם. ואולי באמת אין כלום ? אבל יש, ואי יודע שיש, העיתונים מלאים בהמון אנשים שכן הצליחו למצוא ולבצע את ייעודם אז אולי נולדתי ללא מטרה? ולהמצאותי כאן אין בכלל ייעוד. כנראה שזה המצב לחיי אין מטרה אין תתכלית לא לגבי עצמי ולא לגבי הסובבים אותי בכל המעגלים. סתם באתי , ראיתי , הלכתי. וטוב שלא נשארתי לדקה נוספת ע"מ לא להכביד בהמצאותי הזו את הסובבים אותי. לא לעמת אותם חס וחלילה במחשבותי המעיקות והמטומטמות. את מי זה צריך בעצם לעניין? ולמה? הרי הם חיים את חייהם כפי שבחרו או כפי שהסתדר להם . הם התרגלו, קיבלו, הפנימו ואל לי להרוס את המסיבה. ובאמת אין לי כל רצון להרוס את המסיבה . שיבלו ויהנו בכיף אז? מה יהיה? הרי צריך לקבל החלטות הרי אין לי שום כיף במצב הזה אז איך לכל הרוחות יכול המצב להשתנות – ולחיוב? על מה להתרכז? במה להשקיע? למה להשקיע? מה יצא מזה בסוף? אבל זה לא חשוב כרגע חייב למצא משהו שיתן כח שיתן כיוון שיתן ולו משמעות חלקית ולו רק ע"מ לגרש את המחשבות הרעות וע"מ שיהיה איזה שהוא אור בסוף המסדרון כן אולי ללא המעמד המזוייף ללא התדמית המטומטמת היה הרבה יותר קל אבל כאילו עדיין יש מה להפסיד וצריך לדעת שהמעט שיש גם עם הוא מזוייף ומטופש הרי הוא קיים והוא קיים רק בזכותי לטוב ולרע לבכות? לא מסוגל בכלל איזו נכות נוראה לא שזה היה עוזר – את זה אני יודע – אבל אולי היה קצת מנקה ? מוריד מהלחץ? נו טוב זה כבר באמת פרט לא חשוב הרי גם אם אבכה עד מחר בבוקר זה לא ממש ישנה את המצב נכון?

 

[איילת פ]

קראתי

את הודעתך, כך נראה לי, באותה אינטנסיביות שכתבת אותה ...נסחפתי ! חשפת ריקנות קיומית ... שהיא נחלה לא רק שלך .אך קשה להתייחס לשלל הקשיים שהצגת במסגרת הזו . ניכר כי אתה מעוניין לשנות את פניי הדברים !!! וזה בהחלט משמח . מה דעתך לקבל קצת הדרכה מגורם חיצוני, כגון פילוסוף יישומי ?

 

[hilabarak]

קראתי את ההודעה ואני חושב

שהבעייה היא מאוד ברמה הפסיכולוגית (שהיא קודמת לפילוסופית). התיאור נשמע לי יותר מידי כמו אדם שחסום לרגשות ויצירת קשרים (פסיכולוגיה), אך מתלונן על חוסר תכלית בחיים (כאילו בעייה של הבנת חיים). אני חושב שקודם עלייך ללמוד לקדם עצמך ברמה הזו של הפסיכולוגיה של המחסומים בקשרים האנושיים. אחרי זה או במקביל כדאי מאוד להבין את החיים ולאן הם הולכים. אך מהניסיון שלי אדם שלא עבר את המחסומים הפסיכולוגיים, יתקשה בכלל לעקל את ההבנות הפילוסופיות, אולי הוא יבין אותן, אך כדי לבסס אותן עליו לעבור ראשית את המהלך הרגשי.

 

[ישראל שורק]

ההבחנה בין פילוסופיה לפסיכולוגיה

כפי שהוצגה בתגובתך האחרונה היא הבחנה פשטנית. אני מרשה לעצמי לומר זאת כי אני מכיר את דרך מחשבתך שאינה סובלת מרדידות בלשון המעטה. מחסומים, "תקיעויות", ושאר מרעין בישין- שורשיהם יכולים להיות פילוסופיי ם (למרות שאני לא בטוח שאני מבין מה שכתבתי כאן), פסיכולוגיים (כנ"ל) וכיו"ב.

 

[hilabarak]

ישראל זה בסדר, אני מאוד מבין את

המילכוד שניכנסתי אליו, ולא הייתי נכנס לולא חשבתי שזה מה שנכון לבחור. כדברייך אין אפשרות להפריד בין פסיכולוגיה לפילוסופיה כי כל תפיסה פסיכולוגית נובעת מאמונה פילוסופית על החיים. בעיני כל זה נכון תחת איזון מסויים בחיים, זה לא מכסה מצבי קיצון. בדיוק כמו שטיפול פסיכולוגי/מודעותי/פילוסופי לא יעיל לאדם בדיכאון "קליני" ששוכב במיטה ורוצה להתאבד - אין לך מה לדבר איתו. קודם צריך לתת לו תרופות לאיזון כימי ואחרי זה אפשר לטפל בגורמים שהביאו לדיכאון. אבל לפני שתטפל בכימיה של המוח, האדם סתם ישכב ובכלל לא יאזין לך. מהניסיון שלי הבחור כאן גם במצב קיצוני של ניתוק רגשי (אם הבנתי נכון את הכתוב). ללא תהליך שבו מישהו ילווה אותו רגשית, לא יהיה מה לדבר. משהו בתיאור המפורט הזה הוא יותר מידי כולל, יותר מידי מצביע על חסך רגשי (שמעתי הרבה תלונות בחיי, זו אחת הקיצוניות שבהם). אני הייתי ממליץ לו ללכת לטיפול ולעבור תהליך רגשי שם. במקביל, לא יזיק גם ללמוד הבנות חיים שישנו את עולמו הרגשי. אבל זו דעתי בלבד, הבחור שמע אותנו יחליט מה שיחליט.

 

[sleeper22]

מעניין

אתה מתעורר יום אחד ומגלה שכל העולם הוא זיוף. אין (הרבה) אנשים אמיתיים. כולם עושים הצגות ועוקבים כמו רובוטים אחרי מטרות שאנשים אחרים הציבו להם. כדאי לכם לעשות כושר!! כדאי לכם לשאוף לגן עדן!! כדאי לכם ללכת לאוניברסיטה!! כדאי לכם לחפש כבוד ולהיות מעל אחרים!! ככה, כולם, כמו רובוטים. תבין שלכל אחד יש פוטנציאל. לכל אחד יש מטרה. אתה לא תמצא את זה בחוץ. תוכל למצוא דברים בחוץ שיעזרו לך למצוא את המטרה מבפנים. איך אתה יודע שאנשים עם מטרות באמת נהנים בחיים שלהם ? אני מכיר מספיק אנשים שהגיעו להמון בחיים שלהם ואז אתה מגלה שהם רקובים מבפנים. אז דבר ראשון אני לא רוצה להרחיב על הנושא שכל אחד יכול למצוא מטרה. אני ממליץ לך לקרוא את הספר של ויקטור פראנקל "האדם מחפש משמעות" ספר קצר מאוד ומומלץ מאוד. יש לך המון הכרזות המון מסקנות המון תשובות שלא מביאות אותך למה שאתה רוצה. אני ממליץ לך שתשאל את עצמך שאלות... מה אני רוצה ? מה רוצה להרגיש ? איך אני יכול להשיג את זה? בסופו של דבר יש לך רגש, נסה ללמוד ממנו. יכול להיות שהחיים ניתבו אותך למקום שלא באמת רצית להגיע אליו והרגש נוצר כדי לומר לך לעצור לרגע ולשאול את עצמך לאיפה ---אתה--- באמת רוצה ללכת. זה כמו שיש אנשים שחולים ולא יודעים אפילו ובסוף אומרים תודה שהיה להם כאב כי בלי הכאב הם לא היו הולכים לרופא או משנים את מה שגרם להם למחלה. רגש זה כמו כאב...הוא נועד לעזור. אני יכול לתת לך המלצה שבדר"כ נותנים לאנשים בחיפוש...ויפאסנה. זו מן מדיטציה. דרך שאתה יכול מצד אחד להשתיק את המחשבות שלא עוזרות לך ומצד שני לגלות מה אתה באמת רוצה. אני יכול לשאול אותך שאלה שעוזרת למקד... אם אתה מגלה שאתה חי בחלום, כל מי שאתה רואה, עצמים אנשים. זה הכל אתה. יציר דימיון שלך. ואם אתה רוצה להתעורר, אתה מתעורר רק בחלום אחר. כך שהתעוררות לא עוזרת לך. מה היית עושה בחלום? איזה מטרות/אתגרים יש לך שהיית רוצה ? אדם נהנה כשהוא מגשים את החלום שלו ולא של אחרים. אתה פשוט גילית שאתה חי בחלום של אחרים ואולי הגיע לזמן להתעורר ממנו למשהו אחר.

 

[ישראל שורק]

אוי ברק, ברק

ברק היקר כנות ועוצמה ניבטים מפנייתך הכנה והמטלטלת. מי שכותב ככה- חזקה עליו שלא הרים ידיים. אני משוכנע שפילוסופיה יישומית תועיל לך מאוד, מפני שהיא תחבר אותך למימדים של הצלחה שיש בך (המדע הזה לא ממציא את הגלגל). אגיב מאוחר יותר בהרחבה. רק רציתי לשלוח מילות עידוד, לבינתיים.

 

[hilabarak]

לפחות על ההיבט הזה אני וישראל

מסכימים מאוד. אני גם בטוח שלא הרמת ידיים ומעודד אותך לפנות לכל טיפול שתמצא לנכון.