משמעות ימים אלו עבור יהודי כמוני

משמעות ימים אלו עבור יהודי כמוני

[בפתח דברי אבהיר מה הכוונה, 'יהודי כמוני' ? ובכן- אני, כידוע לחלקכם, יוצא בשאלה. ובכל זאת היהדות ומושגים יהודיים הם ממהות האישיות שלי. ובעיני, כפי שזה מן הסתם בעיניכם, יש חשיבות רבה לעשיית טוב. טוב עם עצמנו טוב עם אחרים וטוב עם הסביבה - כל אחד כפי הבנתו ומושגיו. ועל הרקע הזה אמורים דברי הבאים.] ===== מתחילים שנה חדשה. אומרים, "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". מתפייסים עם אנשים שהתנהגנו כלפיהם בדרך שאינה ראוייה. וכל זה, במבט מתבונן, נראה קצת כאשלייה נאיבית ואולי אף כסוג של צביעות. הרי גם בשנים קודמות אמרנו והתפייסנו והשנה שוב היו גם דברים שאינם ברכות וגם התנהגנו כלפי אנשים בדרך שאינה ראוייה ? מה פתאום שנצפה לשנה הבאה לטוב יותר מכפי שהוכח בשנים הקודמות
* כתוב, "מוטב לו לאדם, שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". רואים כאן כמה גרוע זה לפגוע באדם אחר. גרוע אף מלהשרף בכבשן לוהט. וכידוע מספרים "מידה טובה מרובה". ואכן אמר אחד מגדולי הרבנים, מי שעושה טובה אחת ליהודי, כדאי לו שנולד ואפילו רק עבור הטובה הזו שעשה. עד כדי כך... [הערה: מבחינתי עשיית טובה לאינו יהודי. יש לה ערך זהה לעשיית טובה ליהודי. מלח השמים]. * כתוב "האומר, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה,". אחד האדמורי"ם הסביר את הכוונה, הפוך מהפירוש הפשוט. "אין ספק שבידו לעשות תשובה". ולמה ? כיוון שאדם זה חוטא בלב חצוי. הוא היה רוצה להיות טוב ומפני יצרים שונים הוא חוטא. ואף בזמן שהוא חוטא הוא מצהיר על כך שאינו מרוצה מחטאו אלא רוצה להשתפר. אדם כזה אין ספק שבידו לעשות תשובה. ובדומה לכך המענה לשאלה ששאלתי בהתחלה- אנו חיים בעולם שאינו מושלם. לא הכל כאן טוב. אך רצוננו להיות טובים ושיהיה טוב. וכיוון שכל מעשה טוב חשוב כ"כ, עד שעבורו בלבד כדאי היה לבוא לעולם. וזה ריאלי לצפות שבשנה הבאה נעשה לפחות מעשה טוב אחד ושנמנע ממעשה אחד שאינו טוב. על כך אנו מתפייסים ועל כך אנו אומרים. "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה" שנה טובה ומתוקה
 

prizman

New member
ערב טוב ושנה טובה

מה לעשות, גם אני חוזר בשאלה כפי שמכונים הדברים. מאוד יפים הדברים שכתבת אני מניח, לא קראתי אותם עד תומם. היהודי הזה והאדמו"ר ההוא, הכל טוב ויפה. איך כל זה מיתקשר לענייננו לא ברור לי. אתה מתבטא היטב. אין ספק. אבל חסרה לי האמירה. מה אתה רוצה להביע בעצם? את הגעגועים לעולם ההוא? את הצורך בעולם אחר? מה?
 
השלמה - זה מה שדברי מביעים

(prizman, אתה יכול לדלג ולקרוא תכף את הערה שבסוף ההודעה) השלמה עם שורשי. השלמה עם דרכי משפחתי ועמי. השלמה עם מציאות שאינה מושלמת. משורשי היהודיים, אני שואב את אוצר המילים והרעיונות, אף שאיני מאמין בנכונות תורת משה. ממשפחתי ומעמי, את החגים במעגל השנה, על אף, שאיני מאמין במשמעויות הדתיות המיוחסות להם. מהמציאות, את צדדיה הטובים, היפים והרצויים, אף על פי, שידועים לי הצדדים האחרים. הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואני, המבקר של הקיום האנושי, מציג את הנעלה שבו. עת מלחמה ועת שלום. ערב מצויין ושנה נפלאה
נ.ב. דברי בקטע הקודם, נכתבו מהרגש ופונים אל הרגש. רצוני שנרגיש טוב על אף חציה הריק של הכוס ומשום חציה המלא.
 

inbal76

New member
../images/Emo141.gif

אהבתי מאוד מה שכתבת כאן: "משורשי היהודיים, אני שואב את אוצר המילים והרעיונות, אף שאיני מאמין בנכונות תורת משה. ממשפחתי ומעמי, את החגים במעגל השנה, על אף, שאיני מאמין במשמעויות הדתיות המיוחסות להם. מהמציאות, את צדדיה הטובים, היפים והרצויים, אף על פי, שידועים לי הצדדים האחרים."
 

prizman

New member
בוא אגיד לך משהו. כי בפתיחות כמו

בפתיחות. קיבלתי מעולם הישיבה המון. את החשיבה הפילוסופית, את שפת התנ"ך העשירה, רוחב אופקים ודברים רבים אחרים. כפי שאתה ודאי יודע, הנושאים האלו אכן העשירו אבל לא יכלו לצאת לידי ביטוי בישיבה. עכשיו כשאני כאן, אני נושא אצלי את המטען התרבותי הזה, אבל לא מחובר אליו. משתמש בו ביומיום אבל ככלי, לא כחלק ממני. זה כנראה ההבדל המהותי ביני ובינך מבלי לישפוט.
 

SaraGubits

New member
מלח השמיים, prizman

יש לי שאלה מתוך סקרנות, אם זה בסדר בשבילכם. (ואכבד את זה גם אם לא תרצו לענות) איך חזרתם בשאלה ולמה? האם זה בגלל שהמשפחה והישיבה כפו עליכם? או שהגעתם למסקנה שאין אמת ביהדות?
 

prizman

New member
מבחינתי זה בסדר גמור

קודם כל בשאלה שלך יש הנחה מובלעת שהמצב הטבעי הוא להיוולד דתי ואח"כ יש חריגים שחוזרים בשאלה. במציאות המצב הפוך כך שאפשר לפטור הכל על סמך ההנחה האריסטוטלית שכל עצם שואף לשוב למצבו הטבעי. אם להתעמק טיפה יותר אפשר לומר שכל ילדותי ונעורי עברו עלי בסביבה "מוגנת" מחילוניות. השכונה, בית הספר, תנועת הנוער היו דתיים כולם. חילוניים ראיתי רק בסרטים (שלא ראיתי). למרות שכבר בגיל 13-14 היה לי ברור שכל הסיפור הזה עם אלוהים הוא בולשיט לא היתה לי האפשרות להכיר אלטרנטיבות. הגיוס לצבא היה המגע הראשון שלי עם העולם החילוני ומשם הדרך למעבר הייתה קצרה ביותר. ביום הכיפור הראשון לאחר הפיכתי לחילוני הייתי אצל חבר שנתן לי לאכול סנדביץ' עם גבינה ושינקן. אכלתי ללא היסוס והשמיים לא נפלו (אלא אם כן זיכרונותייך מיוה"כ שנת תש"ם שונים)
 

SaraGubits

New member
האם היית ממלכתי דתי או חרדי?

כן. זה מוכר לי המצב שהרבה חוזרים בשאלה. אבל בכל זאת יותר שמעתי על חזרה בתשובה. אני מכירה מקרוב את הנושא חזרה בשאלה, יש לי חברות שחזרו בשאלה, ואני עצמי כמעט.. אבל בסוף החלטתי להשאר דתית. (אבל לא חרדית מה שהייתי) שתהייה לך שנה טובה
 

prizman

New member
די טבעי שתשמעי יותר

על חזרה בתשובה כי המחזירים למיניהם הם מיסיונרים בעלי אינטרס לפירסום לעומת החוזרים בשאלה שאינם מאורגנים ודואגים איש איש לחייו בפרטיות. אני הייתי מה שנקרא "כיפות סרוגות" דהיינו לא חרדי. היה ניתן להסיק את זה מהעובדה שציינתי שהייתי בתנועת נוער וצבא.
 
למעלה