אז קודם כל, תגובתי שצונזרה
(ואם אותך היא לא הרתיעה, סימן שמי שצינזר פרנואידי יתר על המידה, ואולי תתפוס איתו שיחה - לי הרי לא יקשיב בכל מקרה) אכן זהו דילוג משובח, טוב בהרבה משאר הממצאים הצולעים באתר שלכם, וכמו שאמרו חכמים הולך ופוחת הדור, ואם הרב וייסמנדל ז"ל כבן-אדם, הרי אתם כחמורים. אבל הנה לך התייחסות לעניין, ראשון לראשון ואחרון לאחרון. "לדילוג 50 נודעת משמעות רבה" וגו' - אכן כן, ובכלל לא חסרים מספרים הקשורים קשר הדוק ליציאת מצרים ומעמד הר סיני, החל משתיים (לוחות הברית) ועד ששים ריבוא. כל אחד מהם היה זוכה ללא ספק לתואר "בעל חשיבות רבה ל..." האות הראשונה ב"משנה" מתחילה מהשם "משה", כמו שמו של הרמב"ם, ובהמשך הפסוק המקום היחיד בתורה בו מופיע "רמב"ם" בראשי תיבות. יפה מאד. אני הייתי מנחש שבשל עובדה זו החל הרב וייסמנדל את חיפושיו דווקא כאן. אך גם כאן, כרגיל, קיימות אופציות נוספות שהיו מתקבלות בברכה. אם למשל ה-מ' הראשונה של "משנה" הייתה זו של "מופתי", היה ה"מופת" גדול עוד יותר, משום שהיו משתלבים להפליא ראשי התיבות ושמו הפרטי של הרמב"ם בהם עם שאר הממצא. וגם אם ראשי התיבות היו פסוק אחד קדימה או אחורה, או בתחילת אותו פרק, זה לא היה סוף העולם בשבילכם. "הביטוי "תורה" מתגלה בהמשך הטקסט גם הוא בדילוג של 50!" - סימן הקריאה מיותר. הביטוי מתגלה בדילוג זה (חיובי או שלילי) עוד 73 פעמים בתורה, לפני ואחרי. וגם אם היה מופיע בדילוג של 120 כמניין שנותיו של משה רבנו, או בדילוג של 40 כמניין הימים ששהה משה על ההר, היה הדבר מוצג כמופת שאין שני לו. "כעת, מה שנשאר לעשות הוא לספור את כמות האותיות הנמצאות בין האות מ' של הדילוג :"משנה" , לבין האות ת' של הדילוג: "תורה"." - הבל הבלים. אם אנו מדברים על ספר המקיף את כל המצוות שבתורה, עלינו לספור את האותיות בין מ' של "משנה" לה' של "תורה"! מדוע להתחיל בתחילת המילה הראשונה, אך לא לסיים בסוף המילה השנייה? לסיכום, ככל דילוג ודילוג בעולם (מעצם היותם של הדילוגים תופעות מקריות ולא אמת נסתרת כלשהי), המשמעות הנראית שלו אינה אלא תוצאה של עצימת עיניים עיוורת או מכוונת למגוון האפשרויות הנוספות.