משנתו של דון קרלוס

[הקוטלת לעד]

משנתו של דון קרלוס

אני ראיתי פה הרבה נושאים על הספר "משנתו של דון חואן".. מה לגבי "משנתו של דון קרלוס"? יש המלצות עליו? מישהו קרא? אני לא בדיוק אדם של ספרים אבל לקחתי אותו מהספריה ורציתי לשאול האם כדאי לי להתחיל לקרוא אותו כי הוא נראה מסובך

 

[שנטידווה]

אני אחרוג ממנהגי לבקר את מה

שאני לא מכיר, אבל אני במקומך הייתי קורא את כל (וזה מה שעשיתי באמת), ורק אחר כך ניגש לספר אותו הזכרת. ככלל, אני נוטה לחשוד מיידית בכל מי שמטפס על גבו של קרלוס קסטנדה, ואולי גם עושה קופה על חשבונו. בברכה, שנטידווה

 

[הקוטלת לעד]

אה?

קראתי את מעבר המכשפים ומה הקשר מי שעושה קופה על חשבונו? יש מישהו שקרא את הספר ויכול לתת חוות דעת עליו?

 

[שנטידווה]

ואיך הוא "מעבר המכשפים" לדעתך?

(לדעתי הוא פשוט ספר נפלא)

 

[שנטידווה]

התכוונתי לכתוב "את

כל ספריו של קסטנדה" וגו'

 

[gwizard]

האם אני היחיד...

האם אני היחיד שיודע שכל הספרים של קסטנדה נכתבו מן הכסא הנוח של הספריה העירונית ושהוא בעצם אף פעם לא היה מחוץ לגבולות ארה"ב ? מוזר שאתם עדיין עוסקים בזה.

 

[Tatu4Taty]

נגיד וזה נכון

אז מה? למה לא לעסוק בזה?

 

[gwizard]

לעסוק במה ?

שתיית סמים ? יצירת הזיות מאגיות ? טיולים באסטרל ? איפה שאמאניזם ואיפה קסטנדה ? בהנחה שלזה אתה מתכוון. וכן, אני קראתי בעיון רב את כל הספרים שלו.

 

[שנטידווה]

זה בהחלט לא חשוב

אם קסטנדה כתב את ספריו "מן הכסא הנוח של הספריה העירונית ושהוא בעצם אף פעם לא היה מחוץ לגבולות ארה"ב..." כדבריך. החשוב הוא-- הרלוונטיות והישימות של תובנותיו בחיינו. אם הבנותיך את ספריו של קסטנדה מתמצים ב-- "שתיית סמים ? יצירת הזיות מאגיות ? טיולים באסטרל ?" אשריך וטוב לך. אני למדתי והפקתי הרבה, הרבה יותר מיזה. שבוע טוב

 

[חתול הצשייר]

../images/Emo45.gif

 

[Diableror]

../images/Emo45.gif

 

[gwizard]

דוגמאות בבקשה

"אני למדתי והפקתי הרבה, הרבה יותר מיזה." דוגמאות ?

 

[שנטידווה]

הדבר הראשון שהפקתי

מקריאת ספריו של קסטנדה הן הנאה ועונג צרופים והתעלות אקסטטית. הדבר השני הוא שלמדתי על כוחן של מחשבותנו (של אחרים על עצמנו ושלנו על עצמנו). הדבר השלישי הוא על לקיחת-אחריות והתובנה שליוותה אותה שגרמו לי להבין במה חיי שלי וחייהם של הסובבים אותי לוקים. הדבר הרביעי הוא חשיבותה של הדרך, ולאו דווקא היעד אליו היא מובילה. דבר חמישי הוא מה שלמדתי על חשיבותי-העצמית ועל תוצאותיה הפוגמות. דבר ששי, הוא על הגבול הדק במה שאנחנו תופשים כ"מציאות אובייקטיבית" אל מול "מציאות סובייקטיבית". דבר שביעי, המשפט (לא דכור לי כרגע מאיזה ספר שלו קסטנדה כתב אותו והציטוט הוא חופשי) ש"כל חייו האדם נע בין הפלא של היותו אדם לבין האימה שבהיותו אדם". אני זוכר שלאחר שקראתי את המשפט הזה, היכתה בי ההבנה שכל פעולותינו מוכלות בתוך המשפט הזה. אבל רק מי שיש לו דקות אבחנה ותודעה מעודנת יוכל להבחין באמת הגדולה הזו על כל משמעויותיה. (ולא, אני לא אומר את הדברים ביהירות למרות שכך הם נשמעים, אלא בכנות: הכשרון הטבעי שלי + שנים של מדיטציה עושים את שלהם). כעיקרון אני יכול עוד להמשיך ולהמשיך, אבל אני חושב שאסתפק בזה. לילה טוב

, שנטידווה

 

[gwizard]

יפה

יפה, שנטי, אחלא לקחים הפקת. הסיבה שאני לא מייחס את הדברים האלה לספריו של קסטנדה היא שקראתי אותם אחרי שהתחלתי כבר את ההכשרה שלי כמג ופשוט כבר ידעתי אותם. כשאתה יודע משהו וקורא עליו אתה אומר "וואלה" וממשיך לקרוא הלאה. כמובן שאתה לא זוכר את זה. אני מציע לך לקרוא יותר ספרים. לא ספרים של מאגיה או פאגאניזם, אלא ספרי פנטזי ומדע בדיוני קלאסי. הלקחים שאני הפקתי מכל הספרים והסדרות הללו לא מתקרבות בכלל לקרסוליים של דון חואן (לה מנצ'ה)

 

[שנטידווה]

נהדר ../images/Emo13.gif

שיהיה לך בהצלחה בהמשך דרכך

ועכשיו אולי אתה תתן דוגמאות משלך (אילו ספרים קראת והלקחים שהפקת מהם)

 

[gwizard]

בשמחה

הנה תקצירים. סדרת בלגריאד של דויד אדינגס: 1. מהות הזמן - לא קיים... 2. הרצון והמילה - מאגיה ללא כלים פיסיים. 3. ללמוד על הרים במשך 1000 שנה - סבלנות היא סגולה שמחזירה את עצמה אחר כך. 4. אם אתה שוכב עם חצי דריאדה תתכונן לחיים מעניינים.

הנבואה השמיימית: 1. תורת הצבעים. 2. צ'קרות וכל הקשור למעברי אנרגיה בתוך אדם, בין אנשים ובין אנשים לאדמה ושמיים. 3. אם תפסיק להתייחס בזלזול לילדיך כי הם צעירים ממך תגלה שהם יפסיקו להתייחס אליך כמו לפלוץ זקן. הספר השלישי מהסדרה של הנבוא השמיימית: 1. מעולה לקלסיפיקציה פסיכולוגית של מערכות יחסים ומשפחות. אני יכול להמשיך עד אין סוף (הספריה שלי מאוד ענפה), אך אלו הדברים שעלו לי לראש כרגע.

 

[שנטידווה]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[dixie chick]

אוי ואבוי

למדת דברים מהבלגריאד?!?!?! המסר העיקרי בספרים האלה זה "אני חושב שאני מצחיק אבל ממש לא, ילדים קטנים מתבכיינים על התפקיד שלהם בחיים ובנות אוהבות אמבטיות" פעם הבאה שאתה מחפש פנטזיה שאפשר ללמוד ממנה נסה את אורסולה לה גווין (ארץ ים)- אפילו סטארהוק מצטטת אותה.

 

[ToryMaster]

אפילו סטארהוק?

הו מייטי סטארהוק, מלכת היקום יודעת הכל, זו הבחורה? אפשר ללמוד דברים ו"אמיתות" מכל דבר הכי קטן ולא משמעותי, גם מהספרים הכי גרועים ושטותיים. את מפסידה הרבה כשאת מתייחסת לספרים כאלה כטיפשיים רק כי הם הומוריסטיים כביכול [עולם הדיסק של פראצ'ט הוא דוגמה מושלמת]

 

[dixie chick]

עולם הדיסק? סדרה גאונית...

בלגריאד- עלוב ביותר, אני לא מבינה איך אפשר בכלל להשוות בין שתי הסדרות הנ"ל... אבל תמשיכי לקרוא ספרים... את תביני על מה אני מדברת... הזלזול שלך רק מראה שלא קראת את הסדרה שאני מדברת עליה (ארץ ים), בעוד שאני קראתי גם את הבלגריאד (לכל המשכיו העלובים), גם את עולם הדיסק, גם את קרלוס קסטנזה גם את ארץ ים, וגם את סטארהוק... אבל זה בסדר, מותר לך לגדול קצת...