סקר
1) שתי סיבות אפשריות: א. אין לי כושר ונמאס לי גם לא ללכת עם גב ישר (עזבו שזה נראה נורא, זה גם לא מרגיש כ"כ טוב) ונמאס לי להתנשף אחרי 10 מדרגות. ניסיתי חדר כושר, משעמם. פילאטיס, משעמם. כל ילדותי שיעורים על מזרונים / יציבה, משעמם. שחיה, משעמם וקשה. ספורט תחרותי, קשה נורא. ואז ראיתי הופעה של קפוארה - בעיקר אקרובטיקה, שזו לא ממש המטרה שלי - אבל חשבתי "היי, זו אמנות לחימה והאקרובטיקות האלו לא יכולות להיות יעילות ללחימה..". אז הסתכלתי על מה שהם עושים חוץ מזה, בין לבין, וראיתי תנועות חלקות וזורמות וראיתי דגש על גמישות, שזה יש לי דוקא. אז הלכתי למה שיש לי יתרון התחלתי בו והסתבר שזה גם כיף
ב. המורה שלי ליציבה אמרה לי "את לא מתכוונת להיות ספורטאית, נכון?" (כלומר, כי אני לא אצליח בגלל שאני הולכת כפוף וכל שאר הנגזרות של זה) ולא התכוונתי להיות ספורטאית (ואני עדיין לא) אבל כשאומרים לי שאני לא יכולה משהו אני בד"כ מנסה להוכיח שכן
2) תלוי איזו הודה. אני עדיין לא מרגישה שווה בשום הודה, אבל בהודת מתחילים (כשמפצלים לשתי הודות) מאז נניח 4 חודשים אני מרגישה די בסדר. בהודה הכללית, במעט הפעמים שאני נכנסת אני פשוט לא מתייחסת לשווה או לא שווה. "תסבלו אותי בשקט עד שיחליפו אותי פה". לפני פז"מ של ארבעה חודשים פה ושם הרגשתי שיצאה לי הודה טובה, אבל בד"כ נרתעתי מהן והן יצאו לי לא טובות. האמת שזה קצת מדאיג אותי, כי אם יהיה בטיזדו באפריל בערך.. ברור לי שאף אחד לא טוב בבטיזדו, אבל לא בא לי להרגיש עילגת. אני עדיין עושה בעיקר ג'ינגה ומיה לואות
3) לא מתלהבת על חדשים. אני לא חושבת שזה מה שצריך לעשות בקפוארה אמיתית. כשאני משחקת עם מישהו שזה אחד המשחקים הראשונים שלו אני עושה רק בעיטות בסיסיות (בד"כ רק ג'י פרנצ'י) והולכת לאט בשביל שירגיש שהוא משחק גם, ולא ירגיש שעושים מלא דברים שהוא לא יכול והוא עומד כמו מפגר וסופג אותם. זה כן יותר נחמד לשחק עם מישהו עם היכולת / פז"מ שלי או פחות, כי יש הרגשה של שווים, ולפעמים אני עושה טריקים שיבלבלו אנשים שעוד לא מוכנים לזה אבל מנסה כמה שפחות. ואם עושה כאלו כאלה טריקים, זה בד"כ גם כאלו שמלמדים אותם להגן עם היד הנכונה או משהו בסגנון. 4) לוידעת, אין אחד כזה. 5) לא ממש. אולי בשביל כישורים להתחמק ממנו, אבל לא בשביל להרביץ לו או לעצור מכה ממנו. 6) מה זה יודעים? פנדירו ברמה פסדר, אבל כשאני שרה זה יוצא מהקצב (וגם כשאני לא..). לימדו אותי טיפה על הברימבאו, אבל זה ממש כלום לעומת הבסיס שצריך לדעת כדי לנגן בו.
