משפחה "אמיתית..."

[זהב טה ו ר]

משפחה "אמיתית..."

גם אנחנו בחו"ל... בנפרד

הוא עם נופש של מקום העבודה, אני לארוע משפחתי.
רציתי שניסע כולנו יחד לנופש שלו, שיהיה מין גיבושון לילדים
רציתי שיבוא איתי לחו"ל לאירוע המשפחתי, כדי שיפגוש את משפחתי המורחבת (רק אני, הוריי וילדיי גרים בארץ)
אז רציתי.
קצת תוהה מה מזה אומר לגבי ה"משפחה" שלנו.
אולי אנחנו בכלל לא "משפחה אמיתית"?

 

[ornme]

תלוי במדוע לא תוכנן כפי שרצית.

אם הנסיבות הן כאלו כתוצאה מאילוצים שונים, אז זה ממש ממש לא אומר כלום.

 

[זהב טה ו ר]

ברור שמאילוצים

אבל עדיין - "אילוצים" זה מונח סובייקטיבי, בד"כ.
יש דברים שאני חושבת שבפרק א' לא היו עולים על הפרק בכלל, לא היו נחשבים כאופציה

 

[ornme]

כן, מוכר, וזה גם כי פרק ב' שונה וגם כי סדר עדיפויות משתנה

עם השנים.
ניסיתי לא מזמן לארגן נסיעת נופש לרגל ארוע של האיש.
בדיעבד - קשה. אולי עדיף היה להסתפק בבילוי ליד הבית... נראה לי שככה זה כשהילדים גדלים, נוספים אילוצים.
אולי זו בעיה כללית, גם של משפחות לא מורכבות.

 

[עקשנית25]

חשוב מה את מרגישה. לא מה זה אומר.

אם טוב לך ולכם. זה המדד לחיים שלי.
&nbsp
אם הייתי נכנעת לתכתיבי החברה אז הייתי עד היום תוהה מה זה אומר עליי
שכרווקה התחתנתי עם גרוש פלוס שניים. משו אצלי כנראה לא בסדר לא ?
&nbsp
מה איכפת לי. העיקר בבית ביננו טוב לי.
ואצלך?
&nbsp
&nbsp

 

[זהב טה ו ר]

כנראה שזה מפריע

שניינו היינו נשואים ל- X שלנו כ- 15 שנה, ובזוגיות כמה שנים קודם.
יש לכל אחד מאיתנו הרבה חוויות וזכרונות עם ה- X, ומעט מאד שהם שלנו,
מפריע לי שאנחנו ממשיכים לחוות חוויות ולייצר זכרונות בנפרד.

 

[mother cat]

אם זה מפריע לך זה משהו שאת כנראה צריכה לדבר עליו

עם בן זוגך.
אני לא מתחברת לביטוי "משפחה אמיתית", כי מה זה אמיתי?
אבל מבינה את התחושה שאתם מייצרים עדיין חוויות נפרדות. יחד עם זאת, כמו שללי כתבה, במשפחות מתפצלים - גם בפרק א' וגם בפרק ב', בוודאי ובוודאי אם היו עילוצים.
&nbsp
מה עם לנסות לתכנן משהו נוסף לכולם ביחד? אני מניחה שאחרי שתי נסיעות נפרדות תקציב גדול אין, אבל אפילו משהו זול כמו סופ"ש קמפינג יכול להיות מגבש (אני רואה עד לפה את גלגולי העיניים של הצעירים על הרעיון... )
&nbsp

 

[עקשנית25]

דווקא במקרה הזה ספציפית

זה יכל לקרות גם עם משפחה "אמיתית" להגדרתך.
שיש גם נופש מהעבודה מצד אחד וגם אירוע משפחתי לצד שני שמתנגש.
&nbsp
לגבי החוויות בכלל, כן, אני מסכימה איתך שצוברים חוויות נפרדות.
גם היום, הילדים של בעלי לא עושים דברים עם המשפחה המורחבת שלי.
&nbsp
ולבעלי וילדיו אני מנסה שיהיה זמן משלהם בלעדינו. כדי שיהיה להם זמן אבא נטו לעצמם.
אז יש בנפרד לא מעט... לפעמים זה עצוב ולפעמים זו הקלה.
&nbsp
לא תמיד קל...

 

[kisslali]

אני מגיבה ספציפית להודעה הזו

"
שניינו היינו נשואים ל- X שלנו כ- 15 שנה, ובזוגיות כמה שנים קודם.
יש לכל אחד מאיתנו הרבה חוויות וזכרונות עם ה- X, ומעט מאד שהם שלנו,
מפריע לי שאנחנו ממשיכים לחוות חוויות ולייצר זכרונות בנפרד."

אני לא סגורה לגבי הזוגיות הקודמת של בן זוגך, אבל זוכרת שכתבת לא מעט שהזוגיות שלך לא הייתה מדהימה, אז אם אותה זוגיות לא מדהימה היא הגדרת הנורמה - משפחה נורמלית - אז אולי עדיף להיות במשפחה לא נורמלית, לא?

בשבילי הזוגיות הנוכחית שלי, היא הנורמלית למרות שחלק בנפרד וחלק ביחד. הזוגי מרגיש כמוך. כמוך יש בעברו משפחה 'נורמלית' לא ממש מאושרת.

ללי

 

[זהב טה ו ר]

צודקת (למה לעזאזל אין אייקון של מראה??)

הזוגיות ההיא באמת היתה אולי "נורמלית"
אבל לא ממש מאושרת
ויחסית לזמן שהיינו יחד, גם אין הרבה זכרונות.
&nbsp
בכל זאת, האילוצים האלו מבעסים אותי, למרות שהם באמת שווים את המחיר של הזוגיות הטובה שלנו

 

[korina2222]

נהפוך הוא, זה אולי מראה שאתם הופכים למשפחה אמיתית

כי ככה זה במשפחות אמיתיות, לעיתים מתפצלים, לעיתים נוסעים יחד.
משפחת בריידי שבה כולם עושים הכל עם כולם ולא נרדים לרגע קיימת רק בסדרות הישנות בטלויזיה

 

[מ י ר י 2 2]

שומעת שאת מאוכזבת
לא חושבת שזה קשור לשאלה ששאלת

 

[התחלות2015]

ומה זה בעצם משפחה " אמיתית " ?

אני כבר מזמן לא מאמינה בהגדרות. " אמיתי " הוא כל מה שמרגיש לי כך.
אחיי הצעירים מנישואיה השניים של אימי הם אחיי לכל דבר ועניין.
( ורבים במהלך ילדותי ניסו להסביר לנו שאנחנו בעצם " לא אחים אמיתיים " )
ויש לי 2 אבות. אחד ביולוגי ואחד מאמץ. ושניהם "אמיתיים" לגמרי מבחינתי.
מבחינת הבן הצעיר שלי, הבן של בעלי הוא כמו אח שלו, ולהוריו הוא קורא "סבא וסבתא" וזה מאוד אמיתי מבחינתם. ומבחינת הגדולים שלי זה לא כזה פשוט..וזה בסדר.
אנחנו מתפצלים לכל מיני הרכבים משפחתיים מאז שנולדתי.. גם במשפחה בה גדלתי, וגם במשפחה החדשה שיצרתי .
לפעמים זה מאילוצים טכניים, לפעמים מסיבות רגשיות , לפעמים מבחירה והבנה שצריך לאפשר מדי פעם גם מסגרות קטנות של משפחות הגרעין בתוך המשפחה המורכבת, ולפעמים מחוסר ברירה.
לפעמים זה מגיש טוב ולפעמים זה מאוד מתסכל.
אני השלמתי שזה המצב, והבנתי שהכי חשוב זה לשתף את בן הזוג ברגשות האלו, כדי שלא יזינו את עצמם ויהפכו למרירות . אז משתדלים. לפעמים מצליח יותר, לפעמים מצליח פחות.
ואני תמיד פחות מאושרת כשאנחנו בנפרד. והגיוני שגם את תרגישי כך.
מקווה שתצליחו להפיק את המיטב מהחופשות, גם אם בנפרד.