משפחה וחצי

משפחה וחצי ../images/Emo66.gif

במשפחות דתיות נהוג להוליד מספר רב של ילדים, על מנת לקיים את מצוות "פרו ורבו". המון מחקרים פסיכולוגיים טוענים שזה לא בריא לילדים לחיות ולחלוק את התא המשפחתי עם יותר ילדים מאשר יש במשפחה ממוצעת שזה 2-3 ילדים למשפחה. מה דעתכם
האם מגורים עם מספר רב של אחים יכול לסכן את ההתפתחות של ילד או את היחס בינו לבין אחיו
 

blck angel1

New member
לא! הכי כיף! דווקא משפר ^^

אני רואה אתכל הדתיים בישוב שלי הם כל ה-9 ילדים.. וכל הילדים משחקים ושמורים אחד על השני מאות משפחות כאלה *.* מקסים
 

mישמישית

New member
אני חושבת .....

שכן אבל זה תלוי באיזה אמא כי ילד בישביל ליגדול צריך היתיחסות מההורים - לא רק - וכשיש הרבה ילדים לא תמיד יש להורים פנאי ולא רק זה זה גם טלוי בהפרש של הגילים אם יש למשל 2 אחים גדולים ו3 אחים קטנים אז האחים הגדולים מטפלים בקטנים גם אצלי במשפחה זה ככה (למרות שאנחנו רק 4) כשלהורים אין זמן לאח שלי ולאחותי אני ואחותי הגדולה מטפלות בהם למרות שלדעתי ב "פרו ורבו " גם אם יש שני ילדים בן ובת זה מספיק לא ???
 
כן , מכמה סיבות .

מס' רב של ילדים It's not my cup of tea , מכמה סיבות . קודם כל האפשרות הבולטת , והחשובה (
) מכל - העניין הכספי . במצב הכלכלי של רוב המדינה היום , פשוט אין באפשרותה של משפחה ברוכת ילדים לתחזק את הילד שלה באופן כוללני אשר בד"כ דרוש לילד . האם באמת עדיף 6-9 ילדים אשר כל אחד מהם מסתפק במועט , או 1-3 ילדים שכל אחד מהם יקבל עולם ומלואו ? זאת שאלה רטורית כמובן . סבל מיותר לילדים . כמובן יש את הסיבה השנייה והעוד יותר בולטת - יחס מההורים . זה מתכון לקנאה , עזבון , חוסר יחס וכדומה . אני לא רואה איך ההורים מצליחים לתת את מלוא תשומת הלב לכלל הילדים . בדרך כלל הילדים הבכורים יצטרכו לעזור - דבר שגורע מהילדות שלהם . זה בהחלט לא צריך לקרות לילד .
 

איימו

New member
ממממ אני לא מסכימה איתך.

אנחנו בבית בלי עיין הרע 7 ילדים, וחיים טוב מאוד, אנחנו מקבלים כל מה שאנחנו צריכים, והרבה יותר.
אני לא מרגישה שאנחנו מסתפקים במועט בכלל, לא חסר אצלינו בבית כלום, כלום, כלום, ולפעמים אני מרגישה שיש לי הרבה יותר מימה שיש להרבה ילדים אחרים. הרבה פעמים אנשים אומרים לי שאני חושבת ככה בגלל שאני רגילה למציאות הזאת של הרבה ילדים ולא מציאות של 2-3 ילדים. הטענה הזאת תמיד מצחיקה אותי מחדש, כי עד גיל שש היינו רק 2 ילדים, זה לא שלא היה לנו טוב, קיבלנו את אותה תשומת לב מההורים, ואת אותם דברים, אני לא חושבת שזה שנוספו עוד ילדים הבייתה זה שינה את הייחס שקיבלנו מההורים שלנו. אלא להפך זה הוסיף לנו המון, המון, המון, אני לא יכולה לדמיין את המשפחה שלנו בלי אחד מהאחים. לפעמים קורה ש-2 אחים לא נמצאים בבית ואז זה נראה כאילו הביית ריק, ותמיד עולה המשפט "וואי איזה משפחה קטנה אנחנו ככה" לא משנה שככה אנחנו 5 ילדים. בקשר לטענה השנייה שלך, זה ממש אינדבידואלי, זה ממש תלוי בכל משפחה לעצמה, אני האחות הכי גדולה בבית, וממש לא מרגישה כמו איזה עוזרת בית, להפך העבודה מתחלקת בין כולם, ותאמין לי הילדות של אף אחד מהאחים שלי לא נפגעה, אלה להפך. אבל זה באמת דבר אישי, בייחס של ההורים כלפי הילדים, בד"כ במשפחות שזה הייחס הוא יהיה ככה גם אם יש 2 ילדים בבית.
 
למעלה