משפחה ומה שביניהם 
בוקר טוב, אני ואחותי מאוד קרובות, מבינות אחת את השניה טוב, שתינו בנות אותו גיל כ-25. עכשיו אני חושבת יש לי אובססיה איתה מבחינתי. אני מאוד נאחזת בה בעצמי, בראש. אני מרגישה שהיא מוצלחת יותר. היו לה קשרים רציניים ואוריכם עם בנים 2. בעיקר במפשחה הקטנה אמנם. תופסים ממנה, מעריכים אותה והיא עדיין חיה את חייה.ככה שהיא אמנם נותנת אבל מקבלת תגמול. לי ישנה תחושה שאני לא מוצלחת ככה, אני יותר רגישה ממנה בחיצוני כמובן. אני לא ידעתי הצלחה בקשרים עם בנות או עם בנים. אני מרגישה שאני לא הכי נינוחה איתה ע כל האהבה ועם כל ההבנה שיש לנו ויש לי כלפיה אני מרגישה שהיא טובה ממני. וזה משפיע עליי אני בעיקר הרגשתי את זה לאחרונה. והינה הסיפור עצמו בקיצור. לאחותי היה חבר מאוד רציני אהבנו אותו והוא היה בנאדם מאוד איכותי. פינק פלויד, אחריות, דאגה וכו'... עם בטחון בעצמו וכו. הם היו מעולים ביחד. ואחותי היתה ממש שמחה. הם חיו שנה בלונדון בתחילת הקשר שלהם. אני לא ידעתי כלום אודות קשר כזה. ואולי רגיל לי היה לראות אותה באור כזה והתחלתי למצוא בו כמודל כי עכשיו שיש לי חבר בעצמי כי אני מנסה להלחם בתפיסה שלי בה אפשרתי לעצמי לתת לעצמי לבחור בשביל עצמי ולהאמין שאני מסולגת להצליח גם, ולבחור לי טוב ולהיות טובה לכולם. 4 שנים יצאו ביחד.גרו ביחד. כולם ראו אותם כמודל. כולם כנראה לא מצאו את שלהם אז מצאו בהם. חודשיים אחרי שהכרתי את חבר שלי. הם נפרדו. כנראה נקודת אלחזור אולי... חתונה עתיד משותף או להמשיך הלאה.. אני יודעת שלקחתי את זה אישית שזה בחלקו בסדר. אבל, בהרבה רמות זה מפריע לי לתפוס את חבר של אחותי ככה. אני מרגישה שיש לו הרבה נקודות שאני מזדהה, כי הוא דומה לי. חבר שלי \\כזה מבין.. יותר רגוע מחבר של אחותי, אמר לי שאולי אני תופסת אותו כמודל. אין לי דמות אב כמודל תקין בכללללל. אני מנסה לעשות ראיה רחבה ונראה לי שהפרידה עכשיו שלילית וזה ואמורה להציג לי אותו באור שלילי. (הוא זה שרצה באמת להפרד.אמור להותיר אותי המומה כי איך תוותר על אחותי..) היום שבו הם יחזרו ביחד ואחותי תרצה לחזור אני יודעת שאני העריך אותו מחדש כמו כלום אני יודעת שאני אחשוב שזה אקט נכון. איך יוצאים ממצב כזה מראיה כזו אני מאוד מודעת אליי אני מנסה למצוא את הטריגר לשינוי יום טוב
בוקר טוב, אני ואחותי מאוד קרובות, מבינות אחת את השניה טוב, שתינו בנות אותו גיל כ-25. עכשיו אני חושבת יש לי אובססיה איתה מבחינתי. אני מאוד נאחזת בה בעצמי, בראש. אני מרגישה שהיא מוצלחת יותר. היו לה קשרים רציניים ואוריכם עם בנים 2. בעיקר במפשחה הקטנה אמנם. תופסים ממנה, מעריכים אותה והיא עדיין חיה את חייה.ככה שהיא אמנם נותנת אבל מקבלת תגמול. לי ישנה תחושה שאני לא מוצלחת ככה, אני יותר רגישה ממנה בחיצוני כמובן. אני לא ידעתי הצלחה בקשרים עם בנות או עם בנים. אני מרגישה שאני לא הכי נינוחה איתה ע כל האהבה ועם כל ההבנה שיש לנו ויש לי כלפיה אני מרגישה שהיא טובה ממני. וזה משפיע עליי אני בעיקר הרגשתי את זה לאחרונה. והינה הסיפור עצמו בקיצור. לאחותי היה חבר מאוד רציני אהבנו אותו והוא היה בנאדם מאוד איכותי. פינק פלויד, אחריות, דאגה וכו'... עם בטחון בעצמו וכו. הם היו מעולים ביחד. ואחותי היתה ממש שמחה. הם חיו שנה בלונדון בתחילת הקשר שלהם. אני לא ידעתי כלום אודות קשר כזה. ואולי רגיל לי היה לראות אותה באור כזה והתחלתי למצוא בו כמודל כי עכשיו שיש לי חבר בעצמי כי אני מנסה להלחם בתפיסה שלי בה אפשרתי לעצמי לתת לעצמי לבחור בשביל עצמי ולהאמין שאני מסולגת להצליח גם, ולבחור לי טוב ולהיות טובה לכולם. 4 שנים יצאו ביחד.גרו ביחד. כולם ראו אותם כמודל. כולם כנראה לא מצאו את שלהם אז מצאו בהם. חודשיים אחרי שהכרתי את חבר שלי. הם נפרדו. כנראה נקודת אלחזור אולי... חתונה עתיד משותף או להמשיך הלאה.. אני יודעת שלקחתי את זה אישית שזה בחלקו בסדר. אבל, בהרבה רמות זה מפריע לי לתפוס את חבר של אחותי ככה. אני מרגישה שיש לו הרבה נקודות שאני מזדהה, כי הוא דומה לי. חבר שלי \\כזה מבין.. יותר רגוע מחבר של אחותי, אמר לי שאולי אני תופסת אותו כמודל. אין לי דמות אב כמודל תקין בכללללל. אני מנסה לעשות ראיה רחבה ונראה לי שהפרידה עכשיו שלילית וזה ואמורה להציג לי אותו באור שלילי. (הוא זה שרצה באמת להפרד.אמור להותיר אותי המומה כי איך תוותר על אחותי..) היום שבו הם יחזרו ביחד ואחותי תרצה לחזור אני יודעת שאני העריך אותו מחדש כמו כלום אני יודעת שאני אחשוב שזה אקט נכון. איך יוצאים ממצב כזה מראיה כזו אני מאוד מודעת אליי אני מנסה למצוא את הטריגר לשינוי יום טוב