משפחה ? לא מרגיש ככה..

JustSomeone00

New member
משפחה ? לא מרגיש ככה..

ומה שלי יש זה לא משפחה זה יותר בכיוון של מלחמה.. מגיל קטן מה שזכור זה ריבים, מכות, צעקות והכל על שטויות. מכל האחים אני היחידה שנעמדת באמצע בין ההורים כשהמצב מתחמם, למה ? טראומה מגיל קטן כשההוא פוצץ לאמא את הפנים מולי וחשבתי שהיא מתה. הוא? מאסר שנה וחצי. היא? בית חולים לסת שבורה. ועוד החזירה אותו לבית.. ובמקום שיסתום את הפה ויגיד תודה הוא כל הזמן ממשיך להאשים אותה.. הוא לא עושה כלום היא עושה הכל.. כל היום הוא מסתובב לא עובד ועוד בא אליה בטענות.. שונאת אותו. לא יתפא בכלל אם הוא בוגד בה.. והיא? מפחדת להישאר לבד אז היא ממשיכה לספוג בלי לדעת שהיא שווה כל כך הרבה ושהיא יכולה למצוא הרבה יותר טוב..
זה פחות או יותר ההורים.. אחים, אין כל כך קשר איתם.. רק לצורך אינטרסים. אז בגדול לא טוב לי. רע לי לגור שם. ככל שאני ממשיכה לגור שם ככה אני נהיית יותר ויותר כמוהם. ואני לא יכולה לעזוב אין לי עדיין 18.. ואין לי עבודה מסודרת שאני יוכל לממן איתה דירה או פשוט לברוח.. לא רוצה להיות כמוהם, לא רוצה להיות אמא עצבנית ולקלל את הילדים שלי או להרביץ להם, לא רוצה לזרוק את הילדים שלי אם הם לא ילכו בדרך שלי.. רוצה לצאת מפה ומהר.. שההתנהגות שלהם לא תדבק בי גם ובלי שאני ישים לב יום אחד אני יגרום לילדים שלי להרגיש כמו שאני מרגישה עכשיו..
 
נשמע כל כך קשה.

בת כמה את?
האם ניסית לבקש עזרה?
אם תגידי בת כמה את ננסה להפנות אותך לגורם המתאים.
 
באמת נשמע קשה

לא יודעת איפה את גרה, אבל בכל אחת מהערים הגדולות בארץ יש מרכזים לטיפול באלימות במשפחה. ואגב, אלימות לא חייבת להיות מכות, גם התעללות רגשית זו אלימות, גם קללות, גם שליטה בכל מני תחומים (למשל, לשלוט בכסף של הבית).
במרכזים כאלה יודעים לתת הדרכה לנשים איך להתחזק וללמוד לעמוד על שלהן מול הבעל. את יכולה לנסות להציע לאמא שלך לפנות לכזה מקום (וכמובן שאבא שלך לא חייב לדעת מזה).
ואולי את יכולה גם לפנות בעצמך, אנשים שמבינים בתחום הזה יוכלו לתת לך תמיכה איך לחיות בסיטואציה הקשה הזו.
ובנוסף, לרובנו יש נטייה לשחזר בחיים שלנו את מה שראינו בבית, בדיוק כמו שאת אומרת שאת מרגשיה שאת מתחילה להיות כמוהם. ואם את תעברי טיפול אז יש לך הרבה יותר סיכוי לבנות לעצמך חיים טובים ולא חיים כמו שלהם.
&nbsp
חייבת להגיד לך שעם כל הכאב בהודעה שלך, אני קוראת בה גם אופטימיות. אני חושבת שההחלטה הפנימית החזקה שלך שהחיים שלך יהיו אחרים היא מאוד חשובה, ושאם תהיי נחושה בה וגם תקבלי את הטיפול והתמיכה המתאימים יש לך סיכוי טוב מאוד להצליח.
&nbsp
חזקי ואמצי.
&nbsp
 

mother cat

New member
נשמע ממש ממש קשה...

בת כמה את?
האם יש שרותירווחה בתממונה? עודת סוציאלית?
את לומדת? יש יועצת בבית-הספר?
&nbsp
אני חושבת שיועיל לך לדבר אם מקצוע שיוכל להדריך אותך וליעץ לך, גם אם ל לעזור לאמא.
&nbsp
חיבוק גדול!
 

JustSomeone00

New member
היי

אני בת 17.. והרווחה כבר מעורבת אבל הם מלווים אותי כבר כמה שנים ושום דבר לא השתנה.. עובדים סוציאליים מטומטמים..
 
למעלה