עורכת דין כמעת חיסלה את הזוגיות שלי בטרם עת.
כשעמדנו למסד את הזוגיות שלנו רצינו לערוך הסכם ממון. לא ממש ידענו מה ואיך, והלכנו להתייעץ עם עורכת דין לענייני משפחה שמבינה בתחום והומלצה לנו. ההיא באה בגישה של גירושין ופרידות ומריבות. הציעה שכבר מההתחלה ננהל הכל כך שבזמן הפרידה יהיה פשוט ובלי בעיות לפצל את כל הרכוש בחזרה. כלומר חשבון מנק שלי, שלה, ומשותף לניהול הבית. כלומר כל אחד מחזיק במה ששלו ומתחשבן ומתקזז עם השני על לכ מיני דברים. יצאנו ממשרדה אחרי שעה קלה ובליבנו החלטה ברורה - "ככה לא בונים חומה!" הלכנו הביתה, גיבשנו משהו שנראה לנו הגיוני. הכל משותף בסופו שלדבר. אם בכל זאת ניפרד תוך זמן יחסית קצר - אז חפץ זה חוזר לבעליו שהביא אותו וגם רכוז זה ועוד כמה וכמה דברים כאלה, וכל השאר מחולק שווה בשווה. וככל שהזוגיות נמשכת יועברו יותר ויותר דברים ויותר ויותר חלקים מן הדברים הגדולים (דירה, משכנתא, רכב, חשבון חיסכון גדול, וכדומה) לבעלות משותפת שווה בשווה. עד שבסופו של דבר, לאחר מספר שנים - הכל של שנינו במידה שווה. נשמע לנו הגיוני והוגן. וגם נוסח בשפה משפטולוגית מקצועית ועבר אישור של נוטריון. בקיצור - אני לא בטוח שעורכי דין לענייני משפחה הם הגוף המומלץ לכתיבת הסכמי ממון מבעוד מועד. הם יותר מדי בתוך המלחמות. אפשר להיעזר בהם בניסוחים ובמציאת הפרצות והבעיות הפוטנציאליות שבהסכם, אבל את הרעיונות הבסיסיים. את מהות ההסכם. את מי יקבל מה ומתי - זה אני ממליץ להחליט לבד (עם עזרה מחברים, משפחה, פורומים, ושאר יועצים, ואפילו איזה עו"ד) ופשוט להכתיב לעורך דין שינסח את "זה" בצורה משפטית תקנית.
