משפחה מסוכסכת...

[מיה :)]

משפחה מסוכסכת...

יש לי דילמה מאד גדולה. המשפחה ה"קרובה" שלי מאד קטנה (8 איש) ונחנו מסוכסכים כבר הרבה שנים. האמת היא שהסכסוך הוא די דיבילי, הכל סובב סביב "הוא אמר" ו"היא אמרה". כאשר הכל התחיל הייתי די צעירה ולא היה לי זמן לכל המריבות האלה וגם אני ניתקתי קשרים (לא בגלל שכעסתי על מישהו, אלא ככה יצא... אני יודעת שזה לא תירוץ). אני מתלבטת אם להזמין אותם לחתונה ואני די בטוחה שבכל מקרה הם לא יגיעו. אני גם חוששת "להעיר מתים". מצד שני, זו המשפחה היחידה שיש לי ואני רוצה שיהיו גם כאלה. עצה, בבקשה.

 

[אתי@]

בטח להזמין - הנה הזדמנות לשכוח הכל

ולהשלים. אני לא יודעת למה הכונה ב"קרובה" - הורים? אחים? דודים? בכל מקרה כשיש כ"כ מעט קרובי משפחה על אחת כמה וכמה חשוב להיות ביחסים טובים, ובטח לשתף אותם ביום החשוב הזה... מיה - שלא תתחרטי על זה בעוד כמה שנים - תזמיני אותם!!!

 

[*שיר]

לא נעים ../images/Emo4.gif

הי מיה, קודם כל כמו שאמרו כבר קודם, החתונה זו ההזדמנות לאחות קשרים ולסיים מריבות. סיום מריבות זה משהו שדורש אנרגיות רבות ולכן צריך להתכונן לזה נפשית, לחשוב על השיחה, על מה את הולכת לדבר, לקחת אויר ו... לעשות את הצעד הראשון. לא פרטת עם מי בדיוק את לא מדברת, אבל אני מניחה (ומקווה) שזה לא ההורים. אם כך, הרי שאולי ההורים יכולים לעזור לך בריכוך השטח לפני. אני מציעה שתקחי נייר ותרשמי עליו נקודות חשובות לשיחה. זה עוזר כשנמצאים בעיצומה של השיחה ומרוב לחץ ומתח כבר לא זוכרים מה להגיד. אל תתבישי לרשות אפילו משפטים שלמים. זה משמש כגלגל הצלה במהלך השיחה. תמצאי לך זמן במשך היום שבו את חושבת שיהיה נוח לצד השני שתתקשרי, ותרימי טלפון. אני לא חושבת שיש טעם לפתוח את כל נושא המריבה מחדש. לדעתי כדאי רק להתקשר ולומר שאת מתחתנת, ומאוד היית רוצה שהם ישתתפו בשמחתך. אני בטוחה שהתגובה של הצד השני לא תהיה כלכך נוראית כמו שאת חושבת

בהצלחה, ואנחנו איתך!

נ.ב. אני מתנצלת אם ההודעה תופיע מס´ פעמים כי היו לי בעיות בשליחה

 

[הילית*]

אני רשמתי הודעה ארוכה

משהו בסגנון שלך והייתה לי בעיה בשליחה. אז גם אני חושבת שאת צריכה להזמין ואני כמעט בטוחה שהם יבואו!!!

 

[מיה :)]

באמת לא נעים

מדובר בשתי אחיות של סבתי והילדים שלהם. אני לא יודעת אפילו ממה זה התחיל. אמי כל-כך כועסת עליהם, שהיא לא מעלה בדעתה אפילו לגשת איתי אליהם, ואני לא רוצה ללכת אליהם עם אבי (החתן) כדי שלא יקרה מצב שיתרקו לי את הדלת בפרצוף. בקיצור, שמייח. אבל אני מרגישה שזו החובה שלי להזמין אותם. פשוט נורא לא בא לי על השפלות.

 

[*שיר]

אני לא חושבת שצריך לערב את החתן

זה עניין שלך ושל "הצד שלך". עדיף שהוא יישאר נייטרלי. היות ומדובר ב-3 בחורות, הייתי מציעה שתצרי קשר עם זאת שנראית לך הכי נחמדה והכי פתוחה לשמוע. תדברי איתה (ראי הצעותי למעלה

) ואז אם היא תהיי קואופרטיבית אולי היא תרכך עבורך את האחרות. בכל מקרה, אני חושבת שכדאי להשקיע אנרגיה ולפתור את העניין.ואני גם די בטוחה שכל אחד מהצדדים היה שמח לסיים את הסכסוך הדבילי, אבל לא יודע איך. אז תהיי גבר ותעשי את הצעד הראשון!

 

[מיה :)]

אני אחשוב איך לעשות את זה

אני חייבת לסיים עם זה בשבועיים הקרובים.

 

[אתי אלבכרי]

מיה יקירתי..

משפחה זה דבר מאוד מורכב. יכול להיות שיהיו כאלו שלא יסכימו עם מה שאכתוב כאן אבל, אני מאמינה באמת ובתמים שמי שאמר שדם זה לא מים טעה. פעם היינו צריכים לקבל את משפחתנו בכל מחיר.. משפחות שלמות נהרסו ונאכלו מבפנים מבלי שיהיה למישהו את היכולת או האומץ לקום ולהגיד עד כאן!! היום זה שונה. אם מישהו מבני המשפחה נוהג שלא כשורה, יש לאחר את הזכות המלאה להתנגד לו. לדעתי את צריכה לעשות את הדברים הבאים בדרך להחלטה: 1. לחשוב עד כמה את רוצה שהם יהיו ביום חתונתך. 2. לחשוב כיצד תגיבי אם הם לא יגיעו? 3. לחשוב כיצד את תמשיכי לחיות עם ההרגשה שהם לא כיבדו אותך באחד הימים היותר חשובים בחייך? 4. להחליט החלטה חשובה מאוד: שגם אם תחליטי בסופו של דבר להזמינם, את מספיק חזקה כדי לא להרגיש בחסרונם במידה ויחליטו לא להגיע. 5. לעשות עבודה מבפנים עמוק עמוק בתוך עצמך לחזור ולהגיד לעצמך שבמידה ואת מגיעה להזמינם ומתחילות הפרובוקציות את נושמת עמוק ואומרת את הדברים הבאים: אתם המשפחה היחידה שלי. לא יכולתי לחשוב שאני עוברת את היום הזה כשאתם לא לצידי. אם אתם מעדיפים לא להגיע אכבד את בקשתכם. אם אתם מעדיפים לריב איתי זו לא הסיבה לשמה הגעתי הנה ואני מיד הולכת. ואת מרימה את הרגליים והולכת!! הבנת? את לא נגררת לויכוחים מיותרים שיתנו לך את ההרגשה שעשית מעשה שתצטערי עליו כל ימי חייך. אישית, אני חושבת שאת אמיצה מאוד לקום ולהסכים לכך שיש לך משפחה ואת רוצה להזמינם. כל הכבוד לך. ואם הם לא יכבדו אותך? שידלגו(תבקשי שיסבירו לך כאן בפורום מה זה ערך "לדלג" במילון אלבכרי) תאספי כוחות וכל הכבוד!!

 

[אולב]

אין בכלל ספק

מיה היקרה, עצם השאלה שאת שואלת מראה שהמצב הנוכחי נראה לך לא בסדר. אני בטוח שהרב המכריע חש כמוך גם אם לא נעים להם לאודות על כך. יש לך הזדמנות פז לתקן טעויות שעשית או שעשו אנשים אחרים. אני בטוח שאם תצליחי לאחד את משפתך מחדש, רבים מהם יודו לך בעתיד וירגישו שהצלחת לעשות "היסטוריה".

 

[מיה :)]

אז זהו, שזה לא עניין של טעויות

נורא קשה להסביר את זה. כאילו יש להם (כולל אימי וסבתי) צורך מאד עמוק להתהלך עם אזו פגוע. ולא בהכרח בגלל שפגעו בהם. אין להם את אותו קו מחשבה וכל אחד בטוח שהוא צודק. אני חושבת (ומקווה שתבדה) שזה סכסוך שלא יהיה ניתן לתיקון. אבל אני מרגיש צורך להזמין אותם כי בכל זאת... אני יכולה לומר בוודאות של כמעט 100% שהם לא יגיעו. אבל אני רוצה לצאת בהרגשה שלפחות ניסיתי. בכל אופן, תודה על העצות, אני באמת חושבת שאני אלך על זה. אולי שבוע הבא. טוב, נגמר עוד יום עבודה. נקשקש מחר.

 

[נופר30]

לא חושבת שצריך להשקיע הרבה

אנרגיה בחשיבה על זה פשוט להכין את ההזמנות לרשום בכתב יד שתשמחי מאוד לראותם ולגשת ולתת את ההזמנה כמו שאת מזמינה את כולם בלי להעלות משקעים מהעבר ירצו יבואו לא ירצו הפסד רק שלהם

 

[נעמה טל]

להזמין להזמין להזמין

ההחלטה שלהם היא אם לבוא או לא. את מצידך, תהיי הכי בסדר שבעולם. גם אצלנו היה איזה צד רחוק-קרוב שקצת מסוכסך וכאלו ונסענו במיוחד להזמין אותם. חלק הגיעו. מבחינתנו היה שווה. אנחנו עכשיו משפחה חדשה שאמנם מחוברת לישנה, אבל לא אחראית למריבות שהיו שם קודם. אי לכך ובהתאם לזאת, אנחנו רוצים לשמור על קשר עם כל מי שרוצה לשמור איתנו על קשר. זאת הגישה שלנו לפחות. שמעתי כבר על משפחות שבהם הדודים לא הגיעו לחתונות, ובני הדודים כן, ועוד כל מיני קומיבנציות כאלו. לדעתי בכל מקרה, שווה לך לדעתי להזמין.

 

[שרונס]

הי מיה! בתור מי שבאה ממשפחה מסוכסכת

מאוד אני מזדהה עם בעייתך. אבא שלי נגד להזמין את כל הצד שלו של המשפחה אך אני החלטתי שאני עומדת על זה שהם לפחות יקבלו הזמנה. מה לעשות איתה - שיחליטו לבד. גם אחותי הודיעה לי מראש שהיא לא תגיע לחתונה בגלל סכסוך עתיק יומין עם אמא שלי, וכאן כבר מדובר בה, בבעלה ובשתי האחייניות שלי. אני, בניגוד לכל שאר משפחתי, טיפוס מאוד משפחתי, אולי בגלל שתמיד חלק מהמשפחה היה מוקצה והיה אסור לי לדבר איתם. עם זאת, תחשבי על הדבר הבא: אם לא תזמיני את כל הקרובים "המוקצים", תנציחי את הסכסוך לדורי דורות. תמיד יזכרו אותך בתור זאת שלא רצתה את משפחתה בחתונה וגרמה לפילוג, אפילו אם הפילוג היה קיים עוד הרבה לפני שנולדת. אני חושבת שכדאי, רק בשביל ההרגשה הטובה שלך וכדי להוציא את עצמך מהקטגוריה של אלו המסוכסכים, כדאי לשלוח הזמנות לכולם. רק תזכרי לא להעלב אם הם לא מגיעים. את את שלך עשית. הפוליטיקה המשפחתית הזאת מחורבנת, נכון? אני גם תמיד מנסה להמנע מלהכנס לכל הנושא, אך כנראה שאי אפשר תמיד לברוח. בהצלחה! שרון.

 

[מיה :)]

כן, זה מה שאעשה

אבל אני חושבת שאחכה להזמנות ואתן להם אותן באופן אישי. חשבתי ללכת לפני, "לעשות סולחה", אבל זה ירד מהפרק. אתי צודקת, לפעמים מים יותר סמיכים מדם. המזל שלי הוא שכשאני נפגעת ממשהו, זה מחזיק מעמד בדיוק חצי דקה. תודה על העזרה ואני אעדכן בהמשך (כנראה שבעוד חודשיים...)

 

[אתי אלבכרי]

מיה מה דעתך לא לחכות עד להזמנות?

אם תזמיני אותם סמוך למועד החתונה את עלולה להעכיר לעצמך את הימים שלפני החתונה. אם תשתפי אותם עכשיו יהיה לך זמן לרפא את הכאב במקרה שיגרם.

 

[dvorah]

מצד שני

כולם פה בעד להזמין ולהתפייס, אבל מצד שני כדאי לבדוק עד כמה הזמנתם של הקרובים המסוכסכים תפגע באמך. גם אם את לא מסכימה איתה לגבי הסכסוך הזה אני מניחה שהיא חשובה לך יותר מאשר קרובים שאתם את לא ממש בקשר. אם אמך תרגיש לא בנח עם נוכחותם (במידה ויחליטו להגיע) אני מציעה לא לפגום לה בערב הזה.

 

[מיה :)]

זהו, שזה גם סיבוך

מצד אחד הם מאד "פגועים" אחד מהשני, ומצד שני אמי וסבתי מאד יפגעו אם הם לא יגיעו. אני אומרת לכם... סרט טורקי פראייר!