משפחה/ סביבה ולידת בית

[pregy]

משפחה/ סביבה ולידת בית

באיזה שלב, אם בכלל, חלקתן עם הקרובים לכן (ועד כמה קרובים או רחוקים) את המחשבות / החלטות שלכן לגבי לידת בית? אני כמובן לא מדברת על בן הזוג אלא על המשפחה, חברים וכו... חלמתי הלילה משהו בנושא אבל אני לא מצליחה להזכר...

 

[mise]

מההתחלה.

היו קרובים שלא רציתי חיכוך איתם ולכן אמרתי שאני לא יודעת עדיין איפה אלד (סבתא, למשל). לקראת סוף ההריון עשינו מפגש משפחתי ענק ושם אמרתי למישהי שאני עומדת ללדת בבית ואז התחיל מבול טלפונים בנסיון לשכנע אותי ללדת במרכז לידה טבעי. מזל שזה היה בסוף ההריון. אבל אמא, אבא, אחיות, משפחה של בעלי וכו' ידעו מההתחלה שזה יהיה בבית. בהריון השני אף אחד כבר לא שאל שאלות (עד כמה שזכור לי) ואפילו בהריון הזה (בעצם, מעטים יודעים עליו) לא שאלו אותי במשפחה אם גם הפעם אני מתכננת ללדת בלי מיילדת. פשוט מתייחסים לזה כאל משהו טבעי ורגיל. (מקוה שלא פתחתי למרפי כאן קלפים).

 

[pregy]

זהו שאצלי זה הריון שלישי אחרי 2

לידות בית חולימיות. ברור שיש אנשים שישמעו עד אחרי הלידה את התשובה "מאיר" אבל אני תוהה לגבי הקרובים לי יותר ובעיקר הורי... הם יודעים במה אני עוסקת וגאים בזה ואפילו לאט לאט לומדים להבין את החשיבות של זה, אבל אני לא סגורה על איך הם יגיבו...

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אחרי שתי לידות../images/Emo82.gif חלומיות את עוד

חוששת לספר להם

איך היתה התגובה שלהם ללידות הקודמות

 

[pregy]

לידות בית-חולימיות.....

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo6.gif../images/Emo163.gif ואני חשבתי שזו היתה

דסלקצית- מקלדת....

 

[צימעס]

זה נקרא דיסקלוד.

 

[רוני של השלוש]

גם אצלי הלידה השלישית היתה בבית

לאחר שתיים בבית החולים. אצלי עבר די חלק, למרות היסטריה קלה של אמא שלי בתחילת ההריון שנרגעה ברגע שהיא נפגשה עם המיילדת שלי ופתחה בפניה את לבה וחששותיה (וקיבלה תשובות מחץ מעולות). מעבר לזה, יכולים לקפוץ לי

לא ממש מעניין אותי מה הדודות חושבות.

 

[pregy]

רוני, קראתי אתמול את ספור הלידה

של תמר ב"דולה" ונהניתי והתרגשתי מאד...

 

[רוני של השלוש]

../images/Emo9.gif אגב, הוא גם פה.

 

[רוני של השלוש]

מההתחלה, ושיתפתי בלבטים

וגם בהחלטה הסופית. אני לא אחת שמסתירה, וגם לא אחת שנבהלת ממשפחה או חברים שמנסים להלחיץ. כשאני מחליטה משהו, אני עושה את זה לאחר מחקר מעמיק ובדיקה של כל הנתונים, וכשכבר עברתי את זה אף אחד לא יכול לערער עליי בהחלטתי בלי להוכיח לי הפוך (ו"השכנה כמעט מתה וביה"ח הציל אותה" זה לא הוכחה מבחינתי).

 

[ומה בבטן]

עם המשפחה - לא נכנסת לזה

כרגע מי שיודע על לידת הבית זה בעיקר חברות קרובות שלשמחתי מאוד מקבלות את העיניין ותומכות כי זו החלטתי (אפילו אם להן זה ממש לא מתאים) וכל מיני מכרים מסביב ששואלים היכן אני מתכננת ללדת - אני עונה בשיא הטבעיות בבית ובד"רכ ממשיכה הלאה - עד כה זה לא גרר אחריו תגובות מוזרות. מה שמצד אחד מאוד חשוב לי ומצד שני מאוד חבל לי זה שאני לא יכולה לשתף את אחיותי ומשפחתי הקרובה בעניין. בעצם, אולי יכולה - אבל לא בא לי להכנס לסרטים, מסעות שכנוע וכו'. את הורי ברור לי שלא אשתף עד אחרי הלידה כי הם יהיו ממש בהסטריה ולא מתאים לי (אמא שלי בלחץ גם שאני אומרת לה שאני קצת עייפה או שיש לי בחילה...) האחיות שלי זה סיפור אחר: יש לי 3 אחיות גדולות ממני שכולן עברו כבר מס' לידות (רובן קיסריות/ואקום/מלקחיים - אף לידה לא היתה טבעית או ללא התערבות כלשהי). בדר"כ הן מאוד שותפות בדברים שעוברים עלי בחיי (במיוחד האחות הקרובה לי יותר בגיל), אך אורח חייהן ודרך מחשבתן גם לגבי חינוך ילדים והחיוניות של הממסד הרפואי בחיי היומיום ובטח בלידה היא כ"כ הפוכה ממני, שברור לי שהן יחשבו שנפלתי על הראש (לפחות) וצריך להביא אותי ללידה בבי"ח בכפיה... עד היום היה לי ברור שאני לא מספרת כלום עד אחרי הלידה, אבל בזמן האחרון עולות לי מחשבות אחרות, אולי אני אופתע????????? נראה לי שאם אספר להן רק בדיעבד אני אצטרך להתמודד עם משבר אמון חמור........... אני עוד בהתלבטות..

 

[pregy]

אני מתכננת על עזרת הוריי עם הבנות

ולכן חשוב לי שהם כן יהיו חלק מהעניין בשלב זה או אחר...