עוד יוסף פנדריך
Member
משפחה שכזאת
אהרון ברק נהג להטיף במשך שנים שאין לצרף שופטים לביהמ"ש העליון ללא הסכמת השופטים המכהנים. "הטיעון המנצח" שלו היה ששופטי ביהמ"ש העליון הם משפחה ולא מצרפים מישהו למשפחה ללא הסכמתה.
סגנונו של ברק התאפיין בהפרחת סיסאות וכך גם היה כאן, אלא שכמו רבים מטיעוניו גם הטיעון הזה חסר שחר.
ראשית, אלה דברי הבל. קורה שאדם מצרף מישהו למשפחה ללא הסכמתה כמו במקרה של נישואים שאינם רצויים בעיני משפחתו של החתן או הכלה, , אך הם, מה לעשות חושבים אחרת.
שנית, לגוף הענין, שופטי ביהמ"ש העליון אינם משפחה. הם עובדי ציבור ועליהם להבחר לפי כישוריהם ולא קשריהם. מה שדרש ברק הוא שהם ייבחרו לפי קשריהם עם שופטי ביהמ"ש העליון המכהנים. מדובר בהליך מושחת מיסודו שבו אדם נבחר בגלל שהוא מכיר את האנשים המתאימים.
למרבה הצער דרישותיו נפלו על אוזן קשבת והחוק תוקן. מעתה נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברי הועדה לבחירת שופטים כדי להתמנות שופט ביהמ"ש העליון.
במחקר שבוצע על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה נאמר-
"אם כן, שופטי בית המשפט העליון נבחרים וממונים ע"י וועדה המונה 9 חברים אשר נבחרי הציבור מהווים מיעוט מתוכם, כאשר נדרש רוב של 7 לפחות ע"מ למנות שופט לבית המשפט העליון. מאחר ו-3 מתוך חברי הוועדה הם שופטי בית המשפט העליון בעצמם, המצביעים באופן מסורתי בקול אחד, הרי שישנו, הלכה למעשה, כוח "וטו" לנציגי מערכת המשפט על מינויים של שופטים חדשים המאפשר למנוע מינוי שופט שאינו מקובל על נציגי בית המשפט".
http://a7.org/?file=20190117163752.pdf
מדובר בתיקון לחוק שנתן כסות משפטית לדרישותיו המושחתות של ברק שאליהן הצטרפה דורית ביניש.
במדינה בעלת חוקה, חוק כזה היה נפסל. הוא מכניס שיקול זר לבחירת שופטים. מטרתו למנות שופטים לביהמ"ש העליון בהסכמת השופטים המכהנים, כשלפי החוק והצדק כל שופט חייב להכריע על פי מצפונו.
הוא גם מפלה לעומת בחירת שופטים אחרים שבה נדרש רוב רגיל.
ברור שהחוק הזה נתפר על פי דרישות הצמד ברק-ביניש.
מי שמפסיד הוא כרגיל הציבור. אבל מי מתחשב בו? העיקר שהמשפחה תחיה בהרמוניה.
אהרון ברק נהג להטיף במשך שנים שאין לצרף שופטים לביהמ"ש העליון ללא הסכמת השופטים המכהנים. "הטיעון המנצח" שלו היה ששופטי ביהמ"ש העליון הם משפחה ולא מצרפים מישהו למשפחה ללא הסכמתה.
סגנונו של ברק התאפיין בהפרחת סיסאות וכך גם היה כאן, אלא שכמו רבים מטיעוניו גם הטיעון הזה חסר שחר.
ראשית, אלה דברי הבל. קורה שאדם מצרף מישהו למשפחה ללא הסכמתה כמו במקרה של נישואים שאינם רצויים בעיני משפחתו של החתן או הכלה, , אך הם, מה לעשות חושבים אחרת.
שנית, לגוף הענין, שופטי ביהמ"ש העליון אינם משפחה. הם עובדי ציבור ועליהם להבחר לפי כישוריהם ולא קשריהם. מה שדרש ברק הוא שהם ייבחרו לפי קשריהם עם שופטי ביהמ"ש העליון המכהנים. מדובר בהליך מושחת מיסודו שבו אדם נבחר בגלל שהוא מכיר את האנשים המתאימים.
למרבה הצער דרישותיו נפלו על אוזן קשבת והחוק תוקן. מעתה נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברי הועדה לבחירת שופטים כדי להתמנות שופט ביהמ"ש העליון.
במחקר שבוצע על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה נאמר-
"אם כן, שופטי בית המשפט העליון נבחרים וממונים ע"י וועדה המונה 9 חברים אשר נבחרי הציבור מהווים מיעוט מתוכם, כאשר נדרש רוב של 7 לפחות ע"מ למנות שופט לבית המשפט העליון. מאחר ו-3 מתוך חברי הוועדה הם שופטי בית המשפט העליון בעצמם, המצביעים באופן מסורתי בקול אחד, הרי שישנו, הלכה למעשה, כוח "וטו" לנציגי מערכת המשפט על מינויים של שופטים חדשים המאפשר למנוע מינוי שופט שאינו מקובל על נציגי בית המשפט".
http://a7.org/?file=20190117163752.pdf
מדובר בתיקון לחוק שנתן כסות משפטית לדרישותיו המושחתות של ברק שאליהן הצטרפה דורית ביניש.
במדינה בעלת חוקה, חוק כזה היה נפסל. הוא מכניס שיקול זר לבחירת שופטים. מטרתו למנות שופטים לביהמ"ש העליון בהסכמת השופטים המכהנים, כשלפי החוק והצדק כל שופט חייב להכריע על פי מצפונו.
הוא גם מפלה לעומת בחירת שופטים אחרים שבה נדרש רוב רגיל.
ברור שהחוק הזה נתפר על פי דרישות הצמד ברק-ביניש.
מי שמפסיד הוא כרגיל הציבור. אבל מי מתחשב בו? העיקר שהמשפחה תחיה בהרמוניה.
