משפחה

  • פותח הנושא sls4
  • פורסם בתאריך

sls4

New member
משפחה

הי, נגיד הייתם רוצים להתאבד [אל דאגה אני לא אובדנית],
השיקול של המשפחה מסביב, מה זה יעשה להם, להורים לאחים למשפחה המורחבת, ל"כתם" אולי, לכאב שישאר, זה היה נכלל ברשימה שלכם? מונע מכם להתאבד?
מאד מעניין אותי..
 

בומט

New member
זה מתחלק

לא מטריד אותי הכאב שלהם, כי מי אמר שהכאב שלי פחות נחשב מהכאב שלהם?
מצד אחר, אני כן דואגת לבעלי (ורק לו) מבחינה פרקטית: איך הוא יסתדר עם אוכל כשאני לא אהיה בשטח? אבל זו דאגה קטנה, כי כשיגיע הרגע למות זה לא ימנע ממני מלמות.
 

אופירA

New member
מנהל
הבעיה היא בעוצמת הסבל שגורם את האובדנות

כי ברגע שאדם אוהב את בן משפחתו כנפשו, כמו שבן אדם באופן טבעי אוהב את ילדיו או בן זוגו האהוב או הוריו וכד', אין מצב שהוא מסוגל לחשוב על להתאבד באמת.
הבעיה שכשהוא מסוגל לחשוב על להתאבד, הוא במצב נפשי כזה שהוא לא מסוגל להרגיש אהבה לזולת ולעצמו באופן טבעי ונכון. כאן הבעיה!
 
אנשים שיקרים לי

אני רוצה להציג נקודת מבט נוספת:
נכון שברגע שהכאב שלי בלתי נסבל קשה לי לחשוב על סבלם של אחרים.
מצד שני, אם למישהו אני כל כך משמעותית שמותי יגרום לו סבל - אולי אני מספיק חשובה לו בישביל שיעזור לי לסבול פחות ולהמשיך לחיות?
חלי
 

בומט

New member
אני לא מסכימה איתך

לפחות מסביבי יש כל כך הרבה אנשים שמוכנים לעשות הכול כדי שאפסיק לסבול, וגם עושים זאת בפועל. בכל זאת אני מרגישה שהסבל שלי כל כך גדול עד שאני רוצה למות למרות העזרה שאני מקבלת. אני חריגה בהרגשה הזו?
 
זה בכלל לא מה שהיא אמרה

לא מדובר על כמה אנשים רוצים לעזור לך, אלא מה האובדן שלהם יגרום לך.

אני אתן דוגמה פשוטה. הרבה אנשים היו מוכנים לעשות המון למען הילדים שלהם, גם אם זה אומר לסבול או לוותר על החיים. לכן אדם שיש לו ילדים, ויודע שהאובדן שלו יפגע בהם- ייתכן שזה יגרום לו לחיות רק בשבילם, כי מבחינתו הכאב שלהם (כתוצאה מהאובדן) יותר משמעותי מהסבל שלו (בהמשך חייו).
 
נסי לחשוב מה היית רוצה לבקש מהם

גם אם הבקשה מאד גדולה וקשה ליישום. . .
ואולי תנסו ביחד לחפש דרך להגשים אותה?
 

בומט

New member
הבקשה שלי היא רק לשרוד

לשרוד את היום, השבוע, החודש, השנה.
קשה לי לחשוב על מטרות אחרות בחיים.
 

בומט

New member
אני לא מסכימה איתך

לפחות מסביבי יש כל כך הרבה אנשים שמוכנים לעשות הכול כדי שאפסיק לסבול, וגם עושים זאת בפועל. בכל זאת אני מרגישה שהסבל שלי כל כך גדול עד שאני רוצה למות למרות העזרה שאני מקבלת. אני חריגה בהרגשה הזו?
 
ברור.

לא ה"כתם" החברתי שייגרם למשפחה היה עוצר אותי אלא המודעות לכאב שהייתי גורמת.

ובפרט אם מדובר בילדים שלי. (אם כי "ילדים" לא נכללו אצלך ברשימה, אז אני מניחה שכיוונת יותר לאלה שאין להם)
 

כוכבית מצויה

Well-known member
לפעמים גם לילד עדיף

שההורה יתאבד מאשר ימשיך לגרום נזק...
ולא תמיד למערכת בריאות הנפש יש פתרונות.
 
למעלה