משפחתנו היקרה

rolan

New member
משפחתנו היקרה

אחת לשבוע נפגשים הורי ילדי המאושפזים במחלקה של סייחתנו למפגשי תמיכה - "סדנת תמיכה להורים". היום הייתי בשניה בסדרה. עלה שם נושא הדיסקרטיות והסטיגמה שנדבקים לילדים המאושפזים במחלקה מהסוג הזה. אני, ואתם כבר מכירים אותי, מאוד פתוחה ומשתפת את הסביבה (הקרובה) במה שעובר עלינו, לא מטייחת, לא מייפה וגם לא מסתירה. סיפרתי לשאר ההורים שכך נהגתי, שאני באמונתי ובדרך חיי לא בעד להסתיר או לשקר, אין לנו לאן לברוח, האמת תמיד תשיג אותנו ודווקא במקומות בהם הכי פחות ציפינו ל"היתקלות" כזו. עוד סיפרתי שהיינו גאים בסייחה שהגיעה ביום שישי ומיד התקשרו אליה חברות לברך ולשמוע מה עובר עליה, זו בלי היסוס סיפרה הכל לפרטי פרטים, ותאמינו לי, יש שם פרטים קשים! אוהי אמר לי - תקשיבי, תקשיבי היא מספרת בלי הנחות את ה כ ל!!! הייתי קצת בשוק, רובם ככולם חשבו ונוהגים הפוך ממני, הם מספרים סיפורים כדי להסתיר את האמת. חלקם הסתירו תקופה ארוכה אפילו ממשפחתם הקרובה מאוד (הורים ואחים). גם כשאמרתי שבעצם השיתוף, זוכים מאלה שמשתפים אותם, לתמיכה והבנה ואף ע"י כך מקרבים אותם, כי אנשים שלא מכירים את סוג המחלות הללו, קצת חוששים להתקרב, שמא אנחנו לא נקבל אותם - לא הסכימו עם דברי. אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון, דבקה בו ושלמה איתו. העובדה הבלתי ניתנת לערעור היא התמיכה האדירה לנו אנו זוכים, ודווקא ממי ששיתפנו אותו בכל פרטי העניין - זה משפחתנו הקרובה ואתם. קשה לי שלא להודות שוב ושוב (תצטרכו "לסבול" זאת עוד הרבה זמן) - על התמיכה, החום, החיזוקים והאהבה האדירים שאתם מרעיפים עלינו. אז - ל כ ו ל ם... כולם
ותודה!!! העליתי את הנושא, כי אני רוצה לשמוע דעתכם, בעניין שיתוף הסביבה - הקרובה והרחוקה במקרים קשים שעוברת המשפחה.
 

blonda3

New member
רולן-את נוהגת בחכמה../images/Emo24.gif../images/Emo45.gif

לדעתי עשית נכון כששיתפת את צודקת שבזכות השיתוף שלך את זוכה כאן ובמשפחתך לתמיכה העצומה שלה את כלכך זקוקה את עושה לדעתי את הדבר הכי נכון שיכולת לעשות את מסתכלת לפחד בעיניים ומנצחת אותו ואת מראה לבתך את הדרך הנכונה להתמודד עם מחלה ועם קשיים. צריך המון אומץ בשביל זה אבל לדעתי זה בסופו של דבר ישתלם לכולכם. את משמשת כאן דוגמא נפלאה לדרך שאת עוברת ואני כקוראת מן הצד מתפעלת ומאד שמחה ששיתפת אותנו כי מבחינתי זאת חוויה שלא בטוחה שהייתי זוכה להיחשף לה בצורה שכזאת. אני אשמח להמשיך "לסבול" את סיפורייך... כי אני באמת רוצה לשמוע שסייחה שלך תחלים. ויש לי סבלנות... אז תמשיכי לשתף בשביל מה אנחנו כאן אם לא בשביל לתמוך אחד בשני?
 
ערב טוב רולן../images/Emo151.gifאני איתך

יש לי חברה שהיא בת 32 אם לשני ילדים ואנורקסית מגיל 14. בגלל הסודיות במשפחה ושחס וחלילה שאף אחד לא ידע מה קורה, לא לקחו אותה בזמן לטיפול, ההורים קיוו שיצליחו לטפל בזה בבית.לצערי, ואני אומרת כך משום שאני מאוד אוהבת אותה, הם כמובן לא הצליחו והמצב שלה התדרדר למשקל שלא כדי אפילו לציין אותו כאן והיא אושפזה במצב כמעט גסיסה. הצליחו להציל אותה ועם הזמן היא עלתה מעט במשקל כדי שתוכל להתגייס לצבא. אבל איש לא חשב שטיפול פסיכולוגי צמוד, חשוב!
.היא הפכה לבולמית כתוצאה מהלחץ מסביב לאוכל, היא היתה אוכלת והמון אבל היא הולכת לשירותים ושם מוציאה הכל.מבחינה נפשית המצב מבהיל היא נתונה למצבי רוח קיצוניים היא חייבת שכל הזמן יתנו לה תשומת לב ויאהבו אותה, ברגע שהיא חשה שבעלה לא נותן לה תשומת לב בגלל טרדות היום יום היא החליפה אותו בגברים אחרים עד כדי כך היא זקוקה לתשומת לב. במהלך השנים האחרונות היא ניסתה להתאבד או דיברה על התאבדות לפחות עשר פעמים שאני יודעת. בקיצור הסיפור עוד ארוך אז לא הלאה אותך אבל בשורה התחתונה אני ממליצה בצעקה
תעזרו לילדה בכל דרך אפשרית ממש הכל אל תחסכו שום מאמץ. החברה שלי עד היום מאשימה את המשפחה שלה שלא עזרו לה. כיום היא גרושה ועדיין נלחמת במחלה הנוראה הזאת
 
רולנצ'יקית מקסימונת

חשיפה,פתיחות,שיתוף נכון ,לא כל אחד יכול. יש שזקוקים להגנות לחומות ,יש שמתביישים וחושבים שאם אחרים לא ידעו המחלה איננה. את רולן אמיצה ולא זקוקה להכחשות או להגנות מפני האמת. זה בכלל לא לויכוח ,אם אחר לא משתף או זקוק להגנה ,זה שלו ..... אני אישית מרגישה כמוך ומפני אנשים קרובים נפתחת בקלות. אם דיברנו בעבר על רווחים,זאת דוגמה נפלאה לכך שהרווח הוא מתנת השחרור וההתחלקות בכאב או הדאגה...ישנם שחשיפה מאיימת עליהם מפני ביקורת וזה לכשעצמו מאיים על ביטחונם,ישנם שמרגישים אשמים ולכן לא משתפים ובכך מתגוננים. את הבנת? כי אני לא............... יום נפלא ,ממתינה לדיווחים בשקיקה נשיקות
 
רולן, רק לספר. כל הזמן לדבר ולספר

אני איתך בגישה הזו, ואולי בגלל שדווקא גדלתי בבית כל כך "סודי", שלא גילו לאף אחד מחוץ למשפחה כלום, וגם במשפחה עצמה, היו סודות על גבי סודות. No more . מבחינתי, רק לספר. זה מוריד כל כך הרבה נטל. שנים סבלתי מבחילות וכאבי בטן רק בגלל ההסתרות האלה. ברגע שעשיתי החלטה לשים הכול על השולחן, נעלמו הבחילות. כאבי הבטן עדיין מלווים אותי שנים, אבל הרבה הרבה פחות, והם בדרך כלל סימפטומים לתקופות קשות שעוברות עליי ולא להסתרות. ולכן, לכו על זה. רק להיפתח. זה מטהר את הנפש מבפנים. אוהבת אתכם,
 

oehhe

New member
נו... ואתם חושבים שסתם ככה???

לא לא סתם בחרתי לי את הכי טובה oehhe
 

עלמה 3

New member
להיות פתוח - זה שם דבר ../images/Emo140.gif

רולן, את נוהגת בחכמה. כן, בדר"כ זה נראה מפחיד להיות פתוח ומשתף, יש כאלה שחושבים שזה הופך אותם לחלשלושים ועל כן מסתירים את בעיותהם ולא מבינים שדרך פתיחות ושיתוף יכולים לקבל תמיכה , אוזן קשבת ורעיונות לפתרון ואולי גם פתרונות. ולא לשכוח שבעצם הפתיחות והשיתוף, זה מוביל אותנו למצב של "קבלה". עלמה
 

*יערית

New member
זו הדרך../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

זו הדרך מבחינתי לחיים טובים ומאושרים, אין מחבואים מהאמת,אין טיטואים מתחת לשטיח, מדברים על החיים כמו שהם! אתם נוהגים נכון..ואני מתחברת כ"כ לאנשים כנים
יו כבר מחכה לערב
 

סול11

New member
ללא שטיחים

רולן יקרה. טוב שגילגלת את השטיחים כך שאין היכן להסתיר. אין חטא גדול מלהתכחש לאמת.ואין דרך ישרה וטובה מן האמת כואבת ככל שתהייה. בטוחני שאתם בדרך הנכונה. הרבה הרבה
לסייחה ותזכי לראותה מנצחת והופכת לסוסה אצילה.
 

פרח 11

New member
רולן מתוקה

מצטערת שלא יצא לי כ"כ להגיב ניסיתי כמה שיכולתי, יש קצת עומס עם התינוק הוא בשלבים של הוצאת שיניים ובנוסף עוד כמה גורמים שמעמיסים... בנוגע להודעה זו, אני רוצה לומר לך שדרך הדיבור אפשר להבריא מהרבה דברים, חשוב מאוד לדבר ולהוציא החוצה, כמובן רק למי שאת מרגישה לנכון ובנוח. בהזדמנות זו, רוצה לומר לך ולאוהי כל הכבוד על החוסן הנפשי והפיזי שאתם מראים לילדה, זה לבד מאוד מחזק אותה לדעת שיש שם מישהו מאחוריה ובשבילה. חיזקו ואימצו ומאחלת לכם רק טוב והרבה בריאות.אמן
 
אני מסכימה מאוד עם מה שעשיתם

להסתיר ולטייח אין זו הדרך. ומה שקורה לילדינו ומשפחתינו אין זו בושה.
נהגתם בחוכמה.
 

rolan

New member
תודה לכ ו ל ם!!!

אכן מרגישה בטחון בחשיפה, כבר אמרתי - אתם ההוכחה!!!
 
אין יותר נכון מזה

ככה פשוט ,ככה אמיתי ככה מועיל. מאחלת לכם טוב ושמחה. למרות שבזמן האחרון אני דלה בכוחות וזמן ואני לא כותבת - אני נכנסת כל יום לבדוק מה ההתקדמות אצל הסייחונת . אתם במחשבותי ובליבי.
 
למעלה