משפחת חורזים וכותבים שולחת תנחומים

[חורזת באהבה]

לחברינו הרינגטון על פטירת אביו.
ברוך דיין האמת.
יהי זכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה. מי יתן ולא תדעו עוד צער.

 

[תקווה25]

לחברינו הרינגטון על פטירת אביו.
ברוך דיין האמת.
יהי זכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה. מי יתן ולא תדעו עוד צער.

וואי איזו בשורה
.יהי זכרו ברוך

 

[דיברגנט חדש]

לחברינו הרינגטון על פטירת אביו.
ברוך דיין האמת.
יהי זכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה. מי יתן ולא תדעו עוד צער.

נפטר בשיבה טובה, אם אני זוכר נכון הגיע לגיל 96 במותו,
יהי זכרו ברוך

 

[Harrington]

נפטר בשיבה טובה, אם אני זוכר נכון הגיע לגיל 96 במותו,
יהי זכרו ברוך

עוד חודש וחצי היה צריך להיות בן 98.
אבל מה שגיליתי בשנים האחרונות (בניגוד למה שחשבתי בצעירותי) הוא, שגיל הנפטר לא מוריד את העצב וגיל האבל לא מגביר את קלות ההתמודדות .

 

[חורזת באהבה]

עוד חודש וחצי היה צריך להיות בן 98.
אבל מה שגיליתי בשנים האחרונות (בניגוד למה שחשבתי בצעירותי) הוא, שגיל הנפטר לא מוריד את העצב וגיל האבל לא מגביר את קלות ההתמודדות .

אכן הגיל של הנפטר לא מקל על הרגשת העצב, ובצער אציין שגם הזמן שעובר לא מקל על הרגשת ההעצב, והגעגועים הולכים ומתעמקים.

 

[דיברגנט חדש]

עוד חודש וחצי היה צריך להיות בן 98.
אבל מה שגיליתי בשנים האחרונות (בניגוד למה שחשבתי בצעירותי) הוא, שגיל הנפטר לא מוריד את העצב וגיל האבל לא מגביר את קלות ההתמודדות .

אכן, גיל הנפטר לא מוריד את העצב, אך מה שמוריד את העצב הוא כמות הסבל שהוא סבל שזה יוצר הרגשת הקלה שכבר לא יסבול יותר.

 

[פנינה10כחולה]

עוד חודש וחצי היה צריך להיות בן 98.
אבל מה שגיליתי בשנים האחרונות (בניגוד למה שחשבתי בצעירותי) הוא, שגיל הנפטר לא מוריד את העצב וגיל האבל לא מגביר את קלות ההתמודדות .

להרינגטון ומשפחתו
שלא תדעו עוד צער, יהי זכרו ברוך

 

[שמלת תחרה1]

לחברינו הרינגטון על פטירת אביו.
ברוך דיין האמת.
יהי זכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה. מי יתן ולא תדעו עוד צער.

שולחת לך חיבוק מנחם. שלא תדעו עוד צער.

 

[מקסים 45]

לחברינו הרינגטון על פטירת אביו.
ברוך דיין האמת.
יהי זכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה. מי יתן ולא תדעו עוד צער.

משתתף בצערך ידידי הרינגטון שלא תדעו עוד דאבה

 

[מאלף שבלולים]

תנחומי על פטירת האב.
שלא תדעו עוד צער.

 

[אפרת10512]

יהי זכרו ברוך

 

[Harrington]

תודה רבה לכולם.

 

[משתפרת1]

מצרפת את תנחומי. גם כשזה צפוי, האבל על אדם קרוב כבד. כאדם דתי, בתוך תוכך אתה יודע שזכיתם בעוד כמה ימי חסד בזכות תפילותיכם. שלא תדעו עוד צער.

 

[טלה נעים]

עוד חודש וחצי היה צריך להיות בן 98.
אבל מה שגיליתי בשנים האחרונות (בניגוד למה שחשבתי בצעירותי) הוא, שגיל הנפטר לא מוריד את העצב וגיל האבל לא מגביר את קלות ההתמודדות .

הרינגטון היקר
משתתף בצערך
יהי זכרו ברוך

 

[סבא של כיפה אדומה]

הרינגטון קבל את תנחומיי.
ושלא תדעו צער עוד.

 

[Harrington]

תודה לכולם.
אבי ז"ל קיבל את הקורונה בבית האבות בו שהה. ס"ה המקום הצליח להחזיק 8 חודשי קורונה ללא הדבקה אחת, אבל מרגע שזה נכנס לכותלי המוסד, זה עבר די מהר בין הדיירים עד לס"ה 11 דיירים שנפגעו (מתוכם 3 נפטרו) ועוד למעלה מ10 אנשי צוות.
אבי אובחן בשבת שעברה. תחילה הוגדרה כחולה במצב קשה, במהלך יום ראשון השתפר מאוד והוגדר כ'מצב מצוין'. במהלך יום שני הלך והתדרדר עד לפטירתו ביום שלישי בבוקר.

כפי שכבר נכתב, אבא הגיע לגיל יפה, בוודאי יחסית למה שעבר בחייו. אם מישהו היה מספר לו לפני 50 שנה שיזכה להגיע לגיל הזה, לא היה מאמין לו. אמנם ביום שני סבל עקב מצוקה נשימתית, אך לאחר שאמרנו לו שמבחינתנו הוא יכול לשחרר ולחזור להוריו ואחיו אליהם כל כך התגעגע, כל גופו נרגע, נשימתו הפכה לתקינה ורגועה, ונדמה שהוא שמח על דברינו, גם אם לא יכל היה להביע זאת במפורש. מעבר לכך הוסכם שיקבל תרופות הרגעה שיקלו עליו את הסבל במידה ויחזור וכך אכן היה. כך שבסופו של דבר הסבל ברוך ה' היה מינימלי.


בסופו של דבר זה לא קל, אבל אני באמת ובתמים שמח ש, בהתאם למסורת היהודית, אבי זכה כעת לשוב ולהיפגש עם בני משפחתו אליהם התגעגע כל חייו, במיוחד אלו שנספו בשואה. אנחנו נשוב ונפגוש אותו ביום מן הימים.

שוב, תודה לכל המנחמים.

 

[חורזת באהבה]

תודה לכולם.
אבי ז"ל קיבל את הקורונה בבית האבות בו שהה. ס"ה המקום הצליח להחזיק 8 חודשי קורונה ללא הדבקה אחת, אבל מרגע שזה נכנס לכותלי המוסד, זה עבר די מהר בין הדיירים עד לס"ה 11 דיירים שנפגעו (מתוכם 3 נפטרו) ועוד למעלה מ10 אנשי צוות.
אבי אובחן בשבת שעברה. תחילה הוגדרה כחולה במצב קשה, במהלך יום ראשון השתפר מאוד והוגדר כ'מצב מצוין'. במהלך יום שני הלך והתדרדר עד לפטירתו ביום שלישי בבוקר.

כפי שכבר נכתב, אבא הגיע לגיל יפה, בוודאי יחסית למה שעבר בחייו. אם מישהו היה מספר לו לפני 50 שנה שיזכה להגיע לגיל הזה, לא היה מאמין לו. אמנם ביום שני סבל עקב מצוקה נשימתית, אך לאחר שאמרנו לו שמבחינתנו הוא יכול לשחרר ולחזור להוריו ואחיו אליהם כל כך התגעגע, כל גופו נרגע, נשימתו הפכה לתקינה ורגועה, ונדמה שהוא שמח על דברינו, גם אם לא יכל היה להביע זאת במפורש. מעבר לכך הוסכם שיקבל תרופות הרגעה שיקלו עליו את הסבל במידה ויחזור וכך אכן היה. כך שבסופו של דבר הסבל ברוך ה' היה מינימלי.


בסופו של דבר זה לא קל, אבל אני באמת ובתמים שמח ש, בהתאם למסורת היהודית, אבי זכה כעת לשוב ולהיפגש עם בני משפחתו אליהם התגעגע כל חייו, במיוחד אלו שנספו בשואה. אנחנו נשוב ונפגוש אותו ביום מן הימים.

שוב, תודה לכל המנחמים.

 

[מקסים 45]

מנוחתו עדן.