למה התכוונתם ב״המוח הוא האוייב?
בעיני, המוח הוא כלי
כלי רב עוצמה, מדהים, מעורר השראה, ולדעתי הדבר המשוכלל ביותר שהאבולוציה הצליחה להגיע אליו, אבל עדיין כלי שצריך ״סביבה ותנאים מתאימים״ כדי לפעול ביעילות.
אם נבצע חלוקה בשביל הדוגמה,
יש את החלק של לאסוף מידע/לקלוט מידע בחושים/להרגיש - שזה תפקיד שהמוח שלנו עושה עצמאית, עפ״י אינסטינקט בין היתר.
יש את החלק של עיבוד מידע/פרשנות/חשיבה/ארגון/החלטות וכו׳ שאת זה ״אנחנו״ עושים - עכשיו כאן לומר שהמוח הוא האוייב, זו נקודת מבט שלא ממש הבנתי, אם תוכלו להסביר למה התכוונתם.
ברור שהמידע שאנחנו מקבלים מהמוח, זה לא מספק, וזה מחייב גם ארגון שלנו.
(לעולם נתונים כשלעצמם לא יספיקו, צריך גם דרך מועילה לארגן אותם, לא?)
אבל אולי בדיוק חלוקת העבודה -
האינטואיציה/הדרך שבה המוח עובד באים לתת מידע/רגשות/חוויה, והתפקיד שלנו הנא לנסות לראות מה לעשות עם זה.
אגב, החלק השלישי במודל הזה, זה הביצוע (קיבלנו מידע/הרגשנו משהו - חשבנו/החלטנו מה לעשות איתו- פעולה אם הוחלט בשלב הקודם)
וכאן, אני לגמרי עובד אצל ״המוח״ שלי.
אני מנסה להבין איך נוח לו לפעול, ומה אני יכול לעשות כדי לתת לו תנאים טובים לזה.
(כמובן הדגם הזה מלאכותי לגמרי, בפועל הכל קורה במקביל, וגם ההסבר הזה פשטני ומאוד חלקי, אבל שיהיה)
מעבר לכל זה -
מסכים איתכם שהתמודדות עם כאב כרוני, זה מסתבר לא הנושא המרכזי שהביולוגיה והכימיה בגוף האדם השקיעו בו...