משפטים שמחייבים את נותני שירות להגיד

[אריה מלך החיות]

משפטים שמחייבים את נותני שירות להגיד

מה מרגישים נותני שירות כאשר מאלצים אותם להגיד את המשפטים המוכנים מראש,
ורושם שהמשפטים האלה עושים על מקבלי שירות
בשרשור הבא בפורום השכן:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=251&messageid=168695148

 

[מפזרת צלילים ברוח]

המשפטים האלו קצת מעיקים

אבל לא יותר מ"אפשר להציע שירות?" או "רוצה לשמוע על כרטיס המועדון המדהייםםםםםםםם שלנו שרק היום אפשר להצטרף בחצי מחיר?"

 

[אשה מרציפן]

מה הם מרגישים?

אני יודעת שבחלק מהמוקדים המשפטים מוקלטים מראש... בתקופה שאמרתי משפטים כאלו מה שהכי הפריע לי היה להרגיש כמו רובוט.

 

[LemonLimeLilach]

מצחיק אותי שמתלוננים על נציגים ששואלים

"מה שלומך?"

אם לא יגידו להם כלום, הם אחר כך יספרו כמה שהנציגים היו חוצפנים (וישראלים). אם שואלים מה שלומך, זה גם לא בסדר

די, נו. אי אפשר לנצח.

 

[אשה מרציפן]

האמת?

גם אני לא אוהבת ששואלים מה שלומי, במיוחד כשברור שזה לא באמת מעניין אותם. ברוב המקרים של השירות היעיל שקיבלתי לא נשאלתי לשלומי וזה לא יצר תחושה לא נעימה ולהפך. באחת הפעמים שהתקשרו אלי ממחלקת המכירות של חברת כבלים מסוימת וביקשתי שיפסיקו להתקשר כי אני לא אקנה מהם כלום (מה גם שאני נטולת טלויזיה), התגובה הייתה "אנחנו מתקשרים כדי לשמוע מה שלומך", וזה היה ממש עלוב...

 

[LemonLimeLilach]

טוב, זה באמת פתטי

והייתי צוחקת להם בפרצוף.

אבל... אני רגילה שכשאני מתקשרת לאנשים בקטע עסקי אני תמיד אומרת "היי ___, מדברת לילך מ___, מה שלומך?" או "בוקר טוב" או משהו דומה. זה נראה לי נימוס בסיסי (ולא מרצון של ליצור קרבה, מה שאמרה המגיבה מתחת. ממש לא). אף פעם לא תיארתי לעצמי שזה ממש מרגיז אנשים.

 

[innocence]

אני גם לא מבינה למה צריך לשאול לשלומי,

לא כי כזה אכפת לי לענות תשובה שרירותית, אבל אפשר ליצור "קרבה" עם הלקוח גם בצורות אחרות.

 

[emperor28]

נשמח להצעות..

לעולם לא חוייבתי להגיב מה שלומך, אבל כל שיחה שלי מתחילה במשפט הזה, נכון זה יותר רובוטי כבר אבל זה שובר דיסטנס, למשל שאני מתקשר להזמין פיצה אומרים לי שלום , ואני כזה אמממממ שלום אני רוצה להזמין פיצה, בקטע מוזר , אם הנציג היה שואל אותי לשלומי וישר היה יוזם מה תרצה להזמין כי הרי ברור שאני מתקשר להזמין השיחה הייתה זורמת טוב יותר.

 

[אשה מרציפן]

הזכרת לי

שבזמנו במוקד של הסושי שאני מזמינה לעיתים קרובות המענה היה "במה אפשר לעזור?" זה נשמע קצת מצחיק, ואני לא אתפלא לגלות שזה גורר תגובות מהסוג שכולנו מכירים כמו "את יכולה לשלם לי את המשכנתא?"

אני נהגתי להגיד ישר את המספר שלי, ובימים עם מצב רוח טוב הייתי מגיבה במשפט כמו "איך נראה לך שאתה יכול לעזור?". במקום כזה אפשר לפתוח שיחה ב"מה בא לך לאכול?" או אם רוצים להיות יצירתיים אפשר להציע לשמוע על הספיישלים על ההתחלה.

ומקסימום... שלום נשמע לי הרבה יותר מתאים מאשר "מה שלומך"

 

[emperor28]

זה גם נחמד

ודווקא מה אפשר לעזור במקרים של להזמין אוכל נשמע לי ממש טוב...

ובינינו, גם אם אשמע עוד 100 פעם תוכל לשלם לי את המשכנתא אני אצחק..... כי בשירות לקוחות , לקוח שצוחק קצת הוא לקוח שכיף לדבר איתו...

מה עדיף את אלה שפותחים את השיחה "החלום שלי מגיל 7 זה שתענו לי מהר"

 

[1Shir]

אולי אני היחידה

אבל אני מתחלחלת כשנותני שירות שואלים אותי
"מה בא לך?"
זה מרגיש לי כמו סלנג שאותי באופן אישי דוחה
לא היה מפריע לי אם היו שואלים "מה את רוצה/מה תרצי"
אבל ה"בא" הזה... לא "בא" לי כלום
גם לי אין בעיה לגבי ה"לעזור" כי הקונטקסט ברור!

 

[ניר כהן10]

אין כל כך ברירה.

אני אומנם בשיחה עם לקוח לא אומר בשיחה הראשונה "מה שלומך?" אבל מצד שני יש לי שיחת המשך איתו לאחר מספר ימים ולכן יש כאילו היכרות טיפה גדולה יותר ולכן אני לא יכול להישאר "קר" לגמרי ואז כן אני שואל לשלומו.

 

[Pelegoldy]

מרגיש אידיוט בעיקר

כשאני צריך להגיד למישהו שיחזרו אליו בהקדם האפשרי (כשאני יודע שזו חברה שלא חוזרת) או שיחזרו אליה בהקדם ב"ה (כשזו חברה חרדית שקרית שלא חוזרת ללקוחות שלה ושיש אתה הרבה בעיות) וזו רק ההתחלה. יש משפטים ממש מפגרים/עילגים שמביך להגיד אותם אז אתה ממלמל או אומר אותם מהר כדי לצאת ידי חובתך.

מה רע ב"תודה ויום טוב"?

 

[נוש14]

במוקד שירות של קופ"ח מכבי

למי שמכיר, אני מרגישה שהם מדברים אלי כאילו אני מפגרת

 

[sivosh]

לגמרי אבל אחד הדברים הכי חשובים

שהם חוזרים שוב על כל הפרטים (כי השיחות מוקלטות-בעבר לא הכל היה מוקלט)
וקרה לי פעם שפספסתי תור כי אני טענתי שאמרו לי 19:00 ומשהו
בעוד התור היה ל17:00 ומשהו..
וכמובן כשהתקשרתי לצעוק ההקלטה לא נמצאה.. אולי כי מצאו שאני זו שצדקתי? אבל מאז אני מוודאת כמה פעמים...

 

[InAnotherTime]

•תודה שקנית בYELLOW ושאר משפטים...

כאמור, זו שיטה אמריקאית... הצרכן שנכנס לחנות של תחנת הדלק יודע שהוא נכנסה לחנות של תחנת דלק.
הרעיון הוא לעשות ללקוחות מעין שטיפת מוח, כדי שישימו לב להבא שהם נכנסו לYELLOW, יזכרו כמה טוב היה להם בYELLOW, ויחזרו לYELLOW שוב, בפעם הבאה, כדי לבזבז את כספם על בקבוק קולה שעולה חמישים שקל

עושים שם גם המון ביקורות של אנשים מהחברה שמתחפשים ללקוחות מן המניין, ובמידה ואתה לא עומד בנהלים - מציע מבצע, חובש את הכובע המפגר, ומסיים את השירות במשפט שלעיל, לרוב מפטרים אותך או משהים אותך מהעבודה.

עבדתי שם תקופה.
אני, אחרי שאני אומרת את זה בערך 300 פעמים ביום לכל לקוח שנמאס, מרגיש לי כמו תקליט שבור. ואי אפשר לא להרגיש מגוכח כשאתה אומר משפטים שכאלה.

אומנם לעומתי, לקוחות רבים מוצאים את זה כמשעשע.

אותי העניין הזה לגמרי עיצבן, ומעצבן.
לכן התפטרתי משם.

 

[1Shir]

אני גם לא הייתי מסכימה לעבוד ככה

אגב השרשור של "עד כמה שווה להישאר בעבודה"...

 

[במבה שוש2]

גם אני התפטרתי משם בגלל זה

עבדתי בyellow בגיל 20 אחרי הצבא, מועדפת עלאק....
לעבוד תמורת שכר מינימום, במשמרת שאמורות להיות לפחות 2 עובדות לעבוד לבד.
לתפעל 8 עמדות תדלוק + חנות!
להכין קפה לכל מי שמגיע בבוקר, ולשרת את כולם...
בסוף להגיד את המשפט המטומטם: תודה שתדלקת פז, או תודה שקנית בyellow.

זה באמת משפט מגוחך.

מה שכן זכור לי מקרה אחד ממש משעשע ונעים שלקוח עשה-
זה היה יום מטורף, היו לי פתאום איזה 10 אנשים בתור, אני באמצע מכינה 4 קפה ועמדות התדלוק מלאות.
עומד לידי מנהל המשמרת ורק מסתכל עליי.

בסוף הוא התחיל לצעוק עליי מול כולם למה אני לא מהירה יותר...
הלקוחות התחילו לצעוק עליו ולהגיד לו שאולי במקום לעמוד היה עוזר אז הייתי מצליחה להיות מהירה יותר ואז כולם לאות מחאה השאירו לי טיפ והחליטו לא לקנות בחנות.
יצאתי עם איזה 100 ש"ח טיפ והחנות לא קיבלה שקל.

יש גם לקוחות נחמדים.

 

[InAnotherTime]

איזה יופייי

כנראה שהוא באמת היה דביל אם כך

 

[אשה מרציפן]

יצאו

הלקוחות