אוסף מקרי
"ומעץ הדעת טוב ורע, לא תאכל ממנו" בראשית ב' יז "שרי אשתך, לא-תקרא את-שמה שרי" בראשית י"ז טו "והיה הנערָ אשר אֹמר אליה..., אֹתה הֹכַחתָ לעבדך ליצחק" בראשית כ"ד יד "וכל-הבארֹת אשר חפרו עבדי אביו..., סתמום פלשתים" בראשית כ"ו טו "הארץ אשר אתה שֹכב עליה, לך אתננה ולזרעך" בראשית כ"ח יג "וכל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך" בראשית כ"ח כב "שכם בני, חשקה נפשו בבִתכם" בראשית ל"ד ח "ואת-העם, העביר אֹתו לערים" בראשית מ"ז כא "כל-הבן הילוד, היאֹרה תשליכהו" שמות א' כב "והקטֹרת אשר תעשה, במתכנתה לא תעשו לכם" שמות ל' לז "כי-זה משה האיש..., לא ידענו מה-היה לו" שמות ל"ב א "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והביאתי אֹתם וידעו את הארץ" במדבר יד לא "כל חלב יצהר וכל-חלב תירוש ודגן..., לך נתתים" במדבר י"ח ב "והעוים היֹשבים בחצרים עד-עזה, כפתֹרים היֹצאים מכפתור השמידֻם" דברים ב' כג "את כל-הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, אֹתו תשמרו לעשות" דברים י"ג א "והלוי אשר-בשעריך, לא תעזבנו" דברים י"ד כז "והיה האיש אשר לא-ישמע אל-דברי..., אנכי אדרֹש מעִמו" דברים י"ח יט "הצור, תמים פעלו" דברים ל"ב ד "בכור שורו, הדר לו" דברים ל"ג יז "ה', יחתו מריבו" ש"א ב' י "ובליעל, כקוץ מנד כֻּלהם" ש"ב כ"ג ו "ובני ישראל היֹשבים בערי יהודה, וימלֹך עליהם רחבעם" מ"א י"ב יז "המִטה אשר-עלית שם, לא-תרד ממנה" מ"ב א' ד "רק חטאי ירבעם בן-נבט..., לא-סר יהוא מאחריהם" מ"ב י' כט "אדמתכם, לנגדכם זרים אֹכלים אֹתה" ישעיה א' ז "ופקֻדָּתָם, על נחל הערבים ישאום" ישעיה ט"ו ז "ופשתה כהה, לא יכבנה" ישעיה מ"ב ד "ועונתינו, ידענום" ישעיה נ"ט יב "ואני, זאת בריתי אותם" ישעיה נ"ט כא "המגִלָּה אשר קראת בה באזני העם, קחנה בידך" ירמיה ל"ו יד "שמש, בענן אכסנו" יחזקאל ל"ב ז "כל-מאורי אור בשמים, אקדירם עליך" יחזקאל ל"ב ח "אפרים, כעוף יתעופף כבודם" הושע ט' יא "הארץ, בריחיה בעדי לעולם" יונה ב' ז "ה', בסופה ובשערה דרכו" נחום א' ג "ה', בשמים כסאו" תהלים י"א ד "האל, תמים דרכו" תהלים י"ח לא "פשעינו, אתה תכפרם" תהלים ס"ה ד "קיץ וחֹרף, אתה יצרתם" תהלים ע"ד יז "ומעשה ידינו, כוננהו" תהלים צ' יז "חסידה, ברושים ביתה" תהלים ק"ד יז "ירושלם, הרים סביב לה" תהלים קכ"ה ב "וגדולתך (קרי), אספרנה" תהלים קמ"ה ו "ורוח נכאה, מי ישאנה" משלי י"ז יד "הלילה ההוא, יקחהו אפל" איוב ג' ו "ותקותי, מי ישורנה" איוב י"ז טו "ורב לא-ידעתי, אחקרהו" איוב כ"ט טז "וחֹשך, אי-זה מקמו" איוב ל"ח יט "החכם, עיניו בראשו" קהלת ב' יד לא, לא הכנתי את הרשימה במיוחד. היא היתה כתובה אצלי כחלק מעבודה סמינריונית שהגשתי מזמן. המלצתי לך: אל תעתיק את הפסוקים מכאן, אלא את גרסתם המנוקדת שב
מכון ממרא. באשר לתפקיד התחבירי, מקובל לנתח משפט ייחוד ניתוח כפול, ואדגים זאת על המשפט האחרון ברשימה לעיל: "החכם, עיניו בראשו". בניתוח הראשון, משפט הייחוד מנותח כמו משפט שמני, שבו חלק הייחוד ("החכם") הוא הנושא, וכל היתר ("עיניו בראשו") - הנשוא. בניתוח השני, מנותח החלק של הנשוא כמו משפט רגיל: "עיניו" - נושא; "בראשו" - נשוא. מלבד זאת, מקובל לדבר על
משפט התשתית של משפט הייחוד. זהו משפט משוחזר, שממנו הוצא חלק מסויים, והושם בראשו. בדוגמא שנבחרה משפט התשתית יהיה: עיני החכם בראשו. המילה "החכם" היא הסומך (ולכן לוואי) של "עיני". משפט הייחוד נוצר כאשר המילה "החכם" הוצאה מתוך המשפט והושמה בראשו, ובמקומה הוצב כינוי: "עיני
ו". אני מקווה שלפי דוגמא זו לא יקשה עליך למצוא את התפקיד התחבירי של הכינוי החוזר לחלק הייחוד בשאר המשפטים. בהצלחה!
