עוד יוסף פנדריך
Member
משפט אזרחי חוזר
הפסיקה הכירה באפשרות להגיש תביעה לביטול פסק דין חלוט, בענין אזרחי, למרות העדר הסדר חקיקתי. פסק הדין המנחה ניתן בפרשת טלטש. וכך קבע ביהמ"ש העליון-
"ההסדר החקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" שבגדרו ניתן להעמיד לדיון מחדש (novo de) עניין שהוכרע בפסק-דין חלוט, הוגבל לפלילים (ראו: סעיף 19 לחוק-יסוד: השפיטה וסעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984) .בדין החרות לא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי, אך כבר נקבע, בעקבות פסיקה אנגלית, כי חרף היעדרו של הסדר חקיקתי מקביל, נתונה לבית-משפט אזרחי סמכות טבועה לבטל פסק-דין חלוט בהתקיים נסיבות שבהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה-בית-דין.........הפסיקה שבה נדונה האפשרות לעריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי התייחסה בעיקר למקרים שבהם הסתמך המבקש על עילת תרמית, היינו הטענה כי פסק-הדין שניתן נגדו הושג במירמה, אך הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן שלראיות חדשות" (ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פורסם בנבו).
נראה אם כך שביהמ"ש העליון הכיר באפשרות לבקש משפט חוזר אזרחי כל אימת שיש להעדיף את הצדק על פני סופיות הדיון.
למרות שמדובר בעיקרון מאוד כללי ורחב השתרשה בבתי המשפט הנמוכים פרקטיקה לדון בתביעה למשפט חוזר בענין אזרחי רק כשמדובר בשתי העילות שצויינו בפסק הדין. עילות אלה הובאו בתור דוגמה בלבד אבל בתי המשפט פירשו אותן כרשימה ממצה. הווה אומר שביהמ"ש יהיה מוכן לדון בתביעה לביטול פסק דין בענין אזרחי, רק אם התובע טוען שפסק הדין הושג במרמה או שהגיעו לידיעתו עובדות חדשות שיכולות להביא לשינוי התוצאה. לא מצאתי פסק דין שמכיר באפשרות לבקש משפט אזרחי חוזר בגלל עיוות דין חמור שלא בא על פתרונו בערעור, למרות שלא היתה מרמה, או שלא התגלו ראיות חדשות.
תוצאה זאת אינה צודקת ואינה מתבקשת כלל מפסק הדין בענין טלטש. יתר על כן, היא עומדת בסתירה לפסק הדין, שכן פסק הדין קובע במפורש שלא מדובר ברשימת עילות סגורה.
לכך יש להוסיף שהוגשה לכנסת הצעת חוק לעיגון ההסדר של משפט אזרחי חוזר. הצעת החוק מבטלת למעשה את ההבחנה בין משפט פלילי למשפט אזרחי וקובעת רשימת עילות שבהתקיימן ניתן לבקש משפט חוזר, בין אם מדובר בענין פלילי ובין אם אזרחי. מדובר באותן עילות שלפיהן ניתן לבקש משפט פלילי חוזר לרבות קיום חשש ממשי לעיוות דין (הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון- משפט חוזר אזרחי) ).
הווה אומר שאם תתקבל הצעת החוק ניתן יהיה להגיש בקשה לנשיא בית המשפט העליון לקיום משפט חוזר אזרחי גם אם התעורר חשש ממשי שנגרם עיוות דין.
יחד עם זאת, אין צורך להמתין עד שההצעה תהפוך לחוק. ניתן על פי הפסיקה הקיימת לקיים משפט אזרחי חוזר גם בעילה זאת, וחבל שבתי המשפט לא הפנימו את פסיקת ביהמ"ש העליון.
הפסיקה הכירה באפשרות להגיש תביעה לביטול פסק דין חלוט, בענין אזרחי, למרות העדר הסדר חקיקתי. פסק הדין המנחה ניתן בפרשת טלטש. וכך קבע ביהמ"ש העליון-
"ההסדר החקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" שבגדרו ניתן להעמיד לדיון מחדש (novo de) עניין שהוכרע בפסק-דין חלוט, הוגבל לפלילים (ראו: סעיף 19 לחוק-יסוד: השפיטה וסעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984) .בדין החרות לא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי, אך כבר נקבע, בעקבות פסיקה אנגלית, כי חרף היעדרו של הסדר חקיקתי מקביל, נתונה לבית-משפט אזרחי סמכות טבועה לבטל פסק-דין חלוט בהתקיים נסיבות שבהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה-בית-דין.........הפסיקה שבה נדונה האפשרות לעריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי התייחסה בעיקר למקרים שבהם הסתמך המבקש על עילת תרמית, היינו הטענה כי פסק-הדין שניתן נגדו הושג במירמה, אך הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן שלראיות חדשות" (ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פורסם בנבו).
נראה אם כך שביהמ"ש העליון הכיר באפשרות לבקש משפט חוזר אזרחי כל אימת שיש להעדיף את הצדק על פני סופיות הדיון.
למרות שמדובר בעיקרון מאוד כללי ורחב השתרשה בבתי המשפט הנמוכים פרקטיקה לדון בתביעה למשפט חוזר בענין אזרחי רק כשמדובר בשתי העילות שצויינו בפסק הדין. עילות אלה הובאו בתור דוגמה בלבד אבל בתי המשפט פירשו אותן כרשימה ממצה. הווה אומר שביהמ"ש יהיה מוכן לדון בתביעה לביטול פסק דין בענין אזרחי, רק אם התובע טוען שפסק הדין הושג במרמה או שהגיעו לידיעתו עובדות חדשות שיכולות להביא לשינוי התוצאה. לא מצאתי פסק דין שמכיר באפשרות לבקש משפט אזרחי חוזר בגלל עיוות דין חמור שלא בא על פתרונו בערעור, למרות שלא היתה מרמה, או שלא התגלו ראיות חדשות.
תוצאה זאת אינה צודקת ואינה מתבקשת כלל מפסק הדין בענין טלטש. יתר על כן, היא עומדת בסתירה לפסק הדין, שכן פסק הדין קובע במפורש שלא מדובר ברשימת עילות סגורה.
לכך יש להוסיף שהוגשה לכנסת הצעת חוק לעיגון ההסדר של משפט אזרחי חוזר. הצעת החוק מבטלת למעשה את ההבחנה בין משפט פלילי למשפט אזרחי וקובעת רשימת עילות שבהתקיימן ניתן לבקש משפט חוזר, בין אם מדובר בענין פלילי ובין אם אזרחי. מדובר באותן עילות שלפיהן ניתן לבקש משפט פלילי חוזר לרבות קיום חשש ממשי לעיוות דין (הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון- משפט חוזר אזרחי) ).
הווה אומר שאם תתקבל הצעת החוק ניתן יהיה להגיש בקשה לנשיא בית המשפט העליון לקיום משפט חוזר אזרחי גם אם התעורר חשש ממשי שנגרם עיוות דין.
יחד עם זאת, אין צורך להמתין עד שההצעה תהפוך לחוק. ניתן על פי הפסיקה הקיימת לקיים משפט אזרחי חוזר גם בעילה זאת, וחבל שבתי המשפט לא הפנימו את פסיקת ביהמ"ש העליון.