משפט מתוך סיפור והלילה נפתח (לפניו) כביבר. המשפט הזה לקוח מתוך סיפור קצר שלמדתי בכיתה ח' (לפני עשרים ומשהו שנים), וכבר כמה ימים שהוא מתנגן לי בראש ואני לא מצליחה לזכור את שם הסיפור (אולי משהו של ביאליק???). מישהו יודע?
