משקיפה על עצמי בזמן אמת

משקיפה על עצמי בזמן אמת

הבן שלי הזמין המון חברים והם על הגג מנגנים. זה יפה ונחמד אבל מלחיץ אותי. כאילו לקחו לי את הבית. אני לא מצליחה לעשות שום דבר בלי להרגיש שכל רגע איזה נער או נערה יופיעו לי.... חשבתי מה לעשות. מה שאני כן יודעת לעשות עם הילדים שלי זה לשים גבולות. אז הודעתי שבשעה 2.00 כולם מתפזרים. בינתיים אני נדבקת למחשב כמו לסיגריה... כמו לכדור הרגעה. החופש הגדול התחיל ואני צריכה לחשוב ולהתכונן. הבית לא רק שלי. אני אצטרך להתחלק בו... יש לי את פינת המדיטציה שלי ויש חוקים וגבולות מה מותר ומתי. אבל שאני לא אגזים... מוסרת את הפחד הזה ממה???? אולי מחוסר שליטה במצב.... אז הכתיבה עצמה כבר עוזרת ואני הולכת להכין אוכל. אלי תן בי את השלוה.....
 
למעלה