השיוש במאזיים הוא עתיק יומין. לשקול מכתבים החלו מאז נכנס לשימוש שרות הדואר בתשלום (ע"י בולים). משקל ספציפי זה אני מעריך שאיננו מוקדם לאמצע המאה העשרים. השימוש במאזניים,כאלו מן הסתם, הופסק עם כניסתם לשימוש של המאזניים הדיגיטליים האלקטרוניים.
יתכן והם נדירות יחסית. האם יש אליהם איזו הטבעה של יצרן? או סמל.
חפשי היטב , בכל נקודה ומתחת למשטח.
מה ששונה כאן, לעיניי הלא מקצועיות, הוא מגש המכתבים המכופף בעוד שברבים מהדגמים הדומים הוא ישר.
עד לפני מספר עשרות שנים היה נהוג בחברות גדולות שבצד חדר המזכירות הראשי היה חדר דאר אליו היו שליחי הדאר מביאים את דברי הדאר מהסניף וממנו היו שולחים במרוכז את הדואר מהמחלקות השונות השונים. במידה והיו דברי דאר כבדים יותר ממכתב היה צורך במשקל דאר על מנת לקבוע את עלות המשלוח וכן להדביק בולים במחיר המתאים ו / או לבייל במכונת הביול.
זכורני ( ואני לא כל כך מבוגר שחדר דואר , איש דאר ומחלק דאר היו חלק בלתי נפרד ממזכירות החברה. ( בחדר זה עשו גם העתקים בסטנסיל ושלחו את הטלקסים , אך זה סיפור אחר )
