כה ציפיתי ליום
New member
משקל
אובססיה קטנה שלי, בתקופות מסויימות של השנה, בתקופות בהן אני עולה, זה תמיד נע למעלה ולמטה, הלוך ושוב, הייתי אמורה להתרגל ולהשלים עם המצב. אני לא מדברת על עליה של 20 קילו, גם לא 10. משהו כמו 3. אבל כאלה שמפריעים. לי (ולא, אני לא מפלצת, הייתי 48 קילו, משקל נורמלי... וגם אני לא סתם בכיינית, כשזה לא מחמיא, אז זה לא מחמיא) בקשר זה קצת מבאס, חבר שלי מאוד אהב את איך שנראיתי כשרק הגעתי לפה, ומה לעשות, הוא אומר כמה שהוא אוהב ושזה לא מפריע לו, אבל אין מה לעשות, ברור שזה יפריע, לי ולו. מפריע לאכול על ידו, מפריע לבלוס כמו שלפעמים מתחשק, ובכלל...מפריע. חשוב לי לציין לפני שמישהו יחלום על להתלהם עליו, הואלא אמר כלום והכל זה אני
והראש העמוס בשטויות שלי. מה אתם חושבים על כזה דבר בקשר? לכם זה היה מפריע? זה קרה לכם? באיזה צד הייתם? מה לדעתכם צריך לעשות במצב כזה? להכנס לפאניקה ולהתחיל בהליכים דרסטיים? להרגיש כמו מפלצת? לחשוב- לא נורא, זו תקופה שתעבור כי אתם בטטות וברגע שתכנסו לשגרה המצב יחזור לנורמלי? ואיך הייתם מרגישים על יד בן הזוג? היה לכם איכפת? וסליחה לבובה שושית שאת צריכה לשמוע על זה גם פה! אובססיב זו אובססיה. תודה.
אובססיה קטנה שלי, בתקופות מסויימות של השנה, בתקופות בהן אני עולה, זה תמיד נע למעלה ולמטה, הלוך ושוב, הייתי אמורה להתרגל ולהשלים עם המצב. אני לא מדברת על עליה של 20 קילו, גם לא 10. משהו כמו 3. אבל כאלה שמפריעים. לי (ולא, אני לא מפלצת, הייתי 48 קילו, משקל נורמלי... וגם אני לא סתם בכיינית, כשזה לא מחמיא, אז זה לא מחמיא) בקשר זה קצת מבאס, חבר שלי מאוד אהב את איך שנראיתי כשרק הגעתי לפה, ומה לעשות, הוא אומר כמה שהוא אוהב ושזה לא מפריע לו, אבל אין מה לעשות, ברור שזה יפריע, לי ולו. מפריע לאכול על ידו, מפריע לבלוס כמו שלפעמים מתחשק, ובכלל...מפריע. חשוב לי לציין לפני שמישהו יחלום על להתלהם עליו, הואלא אמר כלום והכל זה אני