משק המים בישראל - נכון או לא נכון?

jeshu

New member
קראתי באופן לא מעמיק מה שכתוב שם נשמע לי שיטחי. אני כן חושב שעדיף להתפיל כמה שפחות תוך כדי שמירה ושיקום מאגרי המים והטבע שלנו, אבל קצת קשה לדעת מה יהיה בעתיד. אני מנחש שאפשר למכור מים לירדן, למשל. אולי בעתיד למצרים בסיני. סתם ניחושים ואני לא באמת יודע מה יהיה. כמו כן, אפשר להשתמש במים מותפלים או אחרים לצורך החדרה, אגירה, ושיקום של מאגרי מים התהום.
 
פיזור ההתפלה לא אחיד..

למשל מהכתבות על אישור הקמת "צינור הימים" בין ים סוף לים המלח מתברר שלערבה לא מסופקים די מים לחקלאים וחלק מהמים המסופקים מליחים מדיי ולכן 30 עד 50 מיליון קוב לשנה יותפלו ממי ים סוף במפעל שיוקם בעקבה ויוזרמו לערבה בתקווה להגדיל ולשפר את היקף החקלאות אך גם לתמוך בתוכניות עיבוי היישובים לאורך הערבה (שבלי קשר אמורה גם להיתמך בקו הרכבת לאילת שיכלול תחנות במספר יישובים בערבה). זה מעורר שאלה אגב למה לחופי הים התיכון הקימו מספר מתקנים גדולים אך לא הרחיבו במקביל את מתקן ההתפלה האילתי או למה לא יצרו צינורות ממתקני ההתפלה לנגב. כמו כן נאמר שם שחלק מההסכם ישראל תזרים מהמים המותפלים בים התיכון וממי הכנרת לפלסטינים לפחות 30 מיליון קוב לשנה וגם הספקת המים מהכנרת לירדן תוגדל לצד צמצום השאיבה שלה לצרכי ישראל.
 

jeshu

New member
ישנן תשתיות להולכת מים ממתקני ההתפלה ואלה מתחברות אל שאר התשתיות. מיקום מתקני ההתפלה הוא קרוב למתקני הפקת החשמל - מתקני ההתפלה הם בין צרכני החשמל הגדולים במדינה ואולי חבל להוליך אליהם חשמל. כדי לדבר על שימוש במים בערבה או בנגב, צריך להבין את משק המים שם, בחקלאות וספציפית בהתמודדות עם מליחות קרקע.

קודם כל, רוצים לעודד שימוש במי קולחין מטופלים ולא במי התפלה יקרים. כן ניתן למהול את מי הקולחין\כנרת\אחרים במים שפירים או במים ממתקן התפלה. כמו כן, ישנן מחשבות להתפיל מי קולחין לפני השימוש כדי למנוע המלחת קרקעות ונזק מוסנה בשיטה לחקלאות. כמו כן, התפלת מי קולחין להשקיה תחסוך מים כי לא תדרש מנת שטיפה (שיכולה להקפיץ את כמויות השימוש במים גם ב-50%, תלוי בקרקע, באקלים ובגידול).
 
כן ולא.

יש נתוני צריכה ויצור רשמיים של רשות המים, בסוף.
אני בשום פנים ואופן לא מומחה, רק מתעניין. בכל זאת, מהאופן שבו אני קורא את הנתונים אני מגיע למסקנה שהייתה התייעלות מאד משמעותית של החקלאות ושל המגזר הביתי בשימוש במים. משנת 2003, החקלאות עברה מ 27% קולחין ל 41% קולחין ואילו המגזר הביתי משתמש באותה כמות המים שהוא השתמש בה בשנת 1998, למרות גידול האוכלוסיה.

בנוסף, לא יהיו 700 מליון מטר קוב מים מותפלים אלא 600.

ההתייעלות מסבירה חלקית את "טעות החיזוי". האם זה אחראי מצד המתכננים להתסמך על התייעלות של האוכלוסיה ושל המגזר החלקאי? לא יודע.

בכל מקרה, כל הטענה של הכותב מתבססת על ההנחה שהשימוש הקיים במים הטבעיים של ישראל הוא שימוש לגיטימי ואחראי. מפלס ים המלח והנחלים חושבים אחרת. אם נשתמש במים כדי להביא את מפלס ים המלח, את הנחלים ואת מאגרי מי התהום למצב שאיכשהו מזכיר את המצב שבו הם היו ב 1948, כנראה שנזדקק לעוד מתקן התפלה.

http://www.water.gov.il/Hebrew/Prof...onsumption-and-production/20112/1996-2011.pdf

http://www.water.gov.il/Hebrew/Prof...-Consumption-and-production/20112/hakdama.pdf

http://www.water.gov.il/Hebrew/Plan...alination/Pages/desalination- stractures.aspx
 

Rubim88

New member


 
למעלה