Peace and Love3
New member
משרה מלאה?
מתישהו לאחר השחרור מהצבא, הבנתי שאני ממש לא מעוניינת לעבוד משרה מלאה, וזאת לא רק כמות השעות המטורפת שמשאירה לך 3-4 שעות ביום להקדיש לעצמך. גם המחשבה על לעבוד נגיד 4 שעות ביום, בימים א-ה עושה לי רע. המחשבה על זה שאצטרך כל יום להיות במקום מסויים בשעה קבועה והכל, כל כך לא גמיש, ממש חונק אותי.
אחרי השחרור, עבדתי 3 שנים בעבודה של 4 משמרות בשבוע, שהייתה גמישה יחסית, מה שהיה עוד סביר בעיניי.
מאז התפטרתי, ואני מובטלת כבר כמה חודשים. ותכלס, טוב לי. תמיד אני שומעת מובטלים שמתלוננים על כמה קשה זה לא לעשות כלום כל היום. ולי זה דווקא ממש מתאים.
רק שלצערי, אי אפשר להיות מובטל לנצח, ובסוף יגמרו לי החסכונות. אז אני מחפשת עבודה כבר די הרבה זמן בגלל ההתעקשות שלי למשרה חלקית עם שכר שעתי גבוה. (זה קיים, אבל מדובר במשרות בודדות בלבד).
כשאני רואה את שאר האנשים, נראה כאילו אני היחידה שיש לה את הבעיה הזאת, ורוב האנשים בגילי יעדיפו לעבוד גם 12 שעות ביום כל יום, בשביל להרוויח יותר.
אז רציתי לדעת, האם משהו בי דפוק? יש עוד אנשים שמרגישים כמוני? ואיך מתמודדים עם זה?
מתישהו לאחר השחרור מהצבא, הבנתי שאני ממש לא מעוניינת לעבוד משרה מלאה, וזאת לא רק כמות השעות המטורפת שמשאירה לך 3-4 שעות ביום להקדיש לעצמך. גם המחשבה על לעבוד נגיד 4 שעות ביום, בימים א-ה עושה לי רע. המחשבה על זה שאצטרך כל יום להיות במקום מסויים בשעה קבועה והכל, כל כך לא גמיש, ממש חונק אותי.
אחרי השחרור, עבדתי 3 שנים בעבודה של 4 משמרות בשבוע, שהייתה גמישה יחסית, מה שהיה עוד סביר בעיניי.
מאז התפטרתי, ואני מובטלת כבר כמה חודשים. ותכלס, טוב לי. תמיד אני שומעת מובטלים שמתלוננים על כמה קשה זה לא לעשות כלום כל היום. ולי זה דווקא ממש מתאים.
רק שלצערי, אי אפשר להיות מובטל לנצח, ובסוף יגמרו לי החסכונות. אז אני מחפשת עבודה כבר די הרבה זמן בגלל ההתעקשות שלי למשרה חלקית עם שכר שעתי גבוה. (זה קיים, אבל מדובר במשרות בודדות בלבד).
כשאני רואה את שאר האנשים, נראה כאילו אני היחידה שיש לה את הבעיה הזאת, ורוב האנשים בגילי יעדיפו לעבוד גם 12 שעות ביום כל יום, בשביל להרוויח יותר.
אז רציתי לדעת, האם משהו בי דפוק? יש עוד אנשים שמרגישים כמוני? ואיך מתמודדים עם זה?