משתפת בסיפור מרגש (בעניי)
היום קרה לי דבר מופלא. הסיפור- יש לנו כלבה, שבערך פעמיים בשנה ממליטה. בהריון הקודם היא הוכשה על ידי נחש, וכדי להציל את חייה נתנו לה טיפול שכלל סטרואידים ואנטיויקה. מתכון ברור להשמדת הגורים. הכלבה ניצלה, והגיע הרגע הגדול, היא המליטה, כמה נורא, כולם היו פגים או מתים. אחד שרד, והיא לא הצליחה להניק אותו וכל היום היא מסתובבת איתו בפה מפה לשם וממש משתגעת. בוכה בלי הפסק, לא אוכלת או שותה כי לא רוצה לעזוב אותו. ממש נורא. אז היום היא באה אליי (סוף סוף, כי עד עכשיו היא ברחה) וכאילו ביקשה עזרה. הכנסתי אותה הביתה, שמתי לה שמיכה ואת הגור לקחתי וסחטתי לה את הפיטמות לבדוק אם יש חלב. היה קצת וגם לבן (מה שאומר שכבר עבר שלב הכולסטרום). הצמדתי את הגור לפיטמה תוך שאני חולבת אותה. היה מאוד מרגש לראות אותו יונק. והיא ממש הודתה לי וליקקה לי את הידיים. כל כך התרגשתי מזה. מה שאני בעצם מרגישה זה שבשל היכולת והנסיון שלי בהנקת ילדיי, הצלחתי לעזור לה. זה ממש מדהים לראות את הרגשות העצומים שיש לה לכלבה שלי. היא אמא אבסולוטית. סתם רציתי לשתף. ושאלה- רוב הסיכויים שהגור לא יצא בריא נכון?
היום קרה לי דבר מופלא. הסיפור- יש לנו כלבה, שבערך פעמיים בשנה ממליטה. בהריון הקודם היא הוכשה על ידי נחש, וכדי להציל את חייה נתנו לה טיפול שכלל סטרואידים ואנטיויקה. מתכון ברור להשמדת הגורים. הכלבה ניצלה, והגיע הרגע הגדול, היא המליטה, כמה נורא, כולם היו פגים או מתים. אחד שרד, והיא לא הצליחה להניק אותו וכל היום היא מסתובבת איתו בפה מפה לשם וממש משתגעת. בוכה בלי הפסק, לא אוכלת או שותה כי לא רוצה לעזוב אותו. ממש נורא. אז היום היא באה אליי (סוף סוף, כי עד עכשיו היא ברחה) וכאילו ביקשה עזרה. הכנסתי אותה הביתה, שמתי לה שמיכה ואת הגור לקחתי וסחטתי לה את הפיטמות לבדוק אם יש חלב. היה קצת וגם לבן (מה שאומר שכבר עבר שלב הכולסטרום). הצמדתי את הגור לפיטמה תוך שאני חולבת אותה. היה מאוד מרגש לראות אותו יונק. והיא ממש הודתה לי וליקקה לי את הידיים. כל כך התרגשתי מזה. מה שאני בעצם מרגישה זה שבשל היכולת והנסיון שלי בהנקת ילדיי, הצלחתי לעזור לה. זה ממש מדהים לראות את הרגשות העצומים שיש לה לכלבה שלי. היא אמא אבסולוטית. סתם רציתי לשתף. ושאלה- רוב הסיכויים שהגור לא יצא בריא נכון?
