משתפת בצער רב

משתפת בצער רב


הריון שלישי אחרי הזרעה שניה.
הבטא התחילה נמוך והתייצבה... היתה תקווה והתרגשות באוויר...
בשבוע 7+4 נצפה בא.ס. עובר שמתאים לשבוע 6+1 אבל ראו דופק!!!
שבוע 8+5 א.ס. חוזר... העובר נשאר מתאים ל6+1, הדופק איננו עוד.
הרופא המליץ להמתין להפלה טבעית. אר שהוא רואה שהגוף כבר הבין את הבשורה.
מוצ"ש זה התחיל... מראה מזעזע... ביליתי 4 שעות בשירותים בוכה ומדממת כשבחוץ בסלון יושבים אורחים. לבסוף זה פסק, הדימום כמעט נעלם.
בבוקר קמתי חצי מעולפת... חולשה וסחרחורות, רעידות בכל הגוף. נכנסתי לסטרס נפשי, נימול בפנים ובידיים, לחץ בחזה. באיזשהו שלב היד שלי התאבנה עד כדי כך שלא הצלחתי להזיז אותה.
במיון עשו א.ס. וראו שהצוואר סגור אבל ההפלה לא הסתיימה. קיבלתי ציטוטק בניסיון לחסוך גרידה. ב"ה זה עבד.
אבל דייי לא יכולה יותר לראות את הגושים האלה... רוצה שיגמר כבר. רוצה שהכול יהיה מאחוריי. פשוט די.

הכול לטובה זה ברור לי... אבל לא האמנתי שיהיה קשה כל כך.
 

נתנאלה2

New member
בשלב הזה ממש לא הכל לטובה


זה כואב ! שורף! לוחץ בגוף ובנשמה. לראות את העובר שהיה עד לפני רגע הילד שלך, פשוט נופל לו שם לשירותים,לתחתונים. ובקשר לאורחים, חבל שלא שילחת אותם לדרכם, מספיק קשים המראות הללו לנשיאהמי צריך עוד לחבוש מסיכה בפנים ? מצטערת
 

anguly

New member
אוי ואבוי


כל כך קשה, לעבור את זה ככה.
ונתנאלה צודקת היית צריכה לומר שאת לא מרגישה טוב ולשלוח את האורחים, יש גבול עם מה אפשר להתמודד נפשית במצב כזה.
חיבוק גדול גדול.
 
למעלה