שלגיה ו3 הגמדים
New member
משתפת.. תהיות לגבי ילד רביעי
הי בנות
לא הייתי כאן שנים. יש לי שלושה מהממים בבית, 7,5,2, שניים מתוכם בלידות טבעיות מהממות (בבית חולים). אחרי הקטן, מצאתי את עצמי מכריזה רשמית שזהו, סיימתי, מסרתי הכל. אני בת 38. ולאחרונה זה מדגדג. התחלתי להיכנס שוב לפורומים שהיו בית שלי, התחלתי שוב להתרגש מהגוזלים שאני רואה פה ושם. וזה מוזר לי. בהרבה מובנים אני מרגישה שאין לי את האנרגיות שהיו לי פעם, שאני לא בטוחה שאני מסוגלת לתובענות שנלווית לזה, ושאני מאלה שקשה להם לשחרר, כך שהתקופה הראשונה אצלי מאוד ארוכה. מצד שני... אני מתגעגעת לזה קצת. ואני יודעת שעם הקושי, אח"כ זה ילד לכל החיים.
וכן, אני גם חוששת מהשלכות רפואיות/בריאותיות. בלידה עצמה וגם אח"כ, הרי כולנו רוצות ילד בריא שמצטרף לשגרה ברוכה.
בקיצור, לא בטוחה למה כתבתי. רק מציפה את הדגדוג, שמאוד חדש ומאוד סותר רוחות אחרות שמנשבות כבר כמה זמן. ובתוך כל זה, אמא אחת שדווקא רצתה כבר זמן לעצמה ושמחה על זה, ופתאום מדגדג לה שוב.
הי בנות
לא הייתי כאן שנים. יש לי שלושה מהממים בבית, 7,5,2, שניים מתוכם בלידות טבעיות מהממות (בבית חולים). אחרי הקטן, מצאתי את עצמי מכריזה רשמית שזהו, סיימתי, מסרתי הכל. אני בת 38. ולאחרונה זה מדגדג. התחלתי להיכנס שוב לפורומים שהיו בית שלי, התחלתי שוב להתרגש מהגוזלים שאני רואה פה ושם. וזה מוזר לי. בהרבה מובנים אני מרגישה שאין לי את האנרגיות שהיו לי פעם, שאני לא בטוחה שאני מסוגלת לתובענות שנלווית לזה, ושאני מאלה שקשה להם לשחרר, כך שהתקופה הראשונה אצלי מאוד ארוכה. מצד שני... אני מתגעגעת לזה קצת. ואני יודעת שעם הקושי, אח"כ זה ילד לכל החיים.
וכן, אני גם חוששת מהשלכות רפואיות/בריאותיות. בלידה עצמה וגם אח"כ, הרי כולנו רוצות ילד בריא שמצטרף לשגרה ברוכה.
בקיצור, לא בטוחה למה כתבתי. רק מציפה את הדגדוג, שמאוד חדש ומאוד סותר רוחות אחרות שמנשבות כבר כמה זמן. ובתוך כל זה, אמא אחת שדווקא רצתה כבר זמן לעצמה ושמחה על זה, ופתאום מדגדג לה שוב.
