זאתי שחושבת
New member
משתפת
אז מצבי האישי השתנה וחיי התמלאו עוד, ואפילו יחסיי עם בעלי השתפרו, ביחסים הבין-אישיים בינינו, בחברות, וגם רגשית אפילו משהו חזר להיות בינינו עם תשוקה כלשהי (לפחות בהרגשה גם אם עוד לא במעשה).
ובכל זאת עדיין אני חושבת על נשים, קוראת לאחרונה ספרות לסבית ומתחברת עם זה מצויין, רואה סרטים גם, וגם חושבת עליה כמו תמיד. ונראה לי שלעולם זה לא יחלוף לי. תמיד אמשיך להסתכל, לרצות, לחשוק בנשים. לפנטז על קשר זוגי, לא רק סקס... גם סקס! גם הכל!
זה עניין של רווח והפסד... גם אותו אני אוהבת בדרכי... ויש לנו משפחה... והוא אוהב אותי גם ולמרות הרבה קשיים בקשר שלנו. והוא לא מוכן לחלוק בי, ואני נאלצת כעת לוותר, למרות שזה בוער בי... וגם כשנהייה איתו טוב, זה בוער בי.
חשבתי שאולי זו הבריחה שלי ממה שלא טוב איתו... (ובאמת היו דברים לא טובים ואנו עובדים עליהם...) חשבתי שאולי זו הבחירה הלא לגמרי מודעת בהתאהבות כביכול 'לגיטימית' יותר כי זה לא גבר אחר... זאת אישה... משהו אחר בכלל... זה כאילו אישהו מוצא... והייתה לי אולי הפנטזייה שהוא יאפשר זאת, או שהוא יוותר כי זה לא קשור אליו... זה משהו בי. כמו שאומרים 'זה לא אתה זו אני'...
אבל אולי בכלל טעיתי - אולי זה לא בריחה לכלום. זה פשוט מה שזה - תשוקה לקשר עם אשה, סערה והתרגשות שמתעוררת בי כשאני פוגשת מישהי שנכונה לי ומרגישה כלפי גם משהו כזה. וזהו.
וכעת אני מוותרת על כל זה.
לפני כמה ימים דיברתי עם מישהי שמכירה אותה ואותי טוב, סיפרתי לה במעט על מצבי והלב שלי התכווץ חזק מכאב על הוויתור שאני עושה. לרגע נתתי לעצמי להרגיש עד כמה כואב לי. אבל זה המצב כעת. ואני לא באמת יכולה כעת משהו אחר.
יש לי משפחה, וילדים אהובים מאוד שצריכים אותי ואותו מאוד וביחד עכשיו. והוא באמת אהוב. מאוד אהוב. בדרכו. גם אם אצלי נפתחו עוד דרכים שלא צעדתי בהן... כמו השיר שלמדתי בבי"ס יסודי - The road not taken
אני קצת במבוי סתום. זה ברור לי. אבל לדברים יש את הזמן שלהם ואנחנו בעצם לא ממש יודעים איך החיים יתפתחו... אנחנו רק באשלייה של שליטה על מה שקורה בהם... יש לנו השפעה מסויימת מאוד.
טוב, מספיק חפרתי להיום
מקווה שדבריי מעניינים/תורמים למישהי... חוץ מלי... גם תמיד אני שמחה לשמוע אם למישהי יש משהו לכתוב... שיהייה שבוע טוב!
אז מצבי האישי השתנה וחיי התמלאו עוד, ואפילו יחסיי עם בעלי השתפרו, ביחסים הבין-אישיים בינינו, בחברות, וגם רגשית אפילו משהו חזר להיות בינינו עם תשוקה כלשהי (לפחות בהרגשה גם אם עוד לא במעשה).
ובכל זאת עדיין אני חושבת על נשים, קוראת לאחרונה ספרות לסבית ומתחברת עם זה מצויין, רואה סרטים גם, וגם חושבת עליה כמו תמיד. ונראה לי שלעולם זה לא יחלוף לי. תמיד אמשיך להסתכל, לרצות, לחשוק בנשים. לפנטז על קשר זוגי, לא רק סקס... גם סקס! גם הכל!
זה עניין של רווח והפסד... גם אותו אני אוהבת בדרכי... ויש לנו משפחה... והוא אוהב אותי גם ולמרות הרבה קשיים בקשר שלנו. והוא לא מוכן לחלוק בי, ואני נאלצת כעת לוותר, למרות שזה בוער בי... וגם כשנהייה איתו טוב, זה בוער בי.
חשבתי שאולי זו הבריחה שלי ממה שלא טוב איתו... (ובאמת היו דברים לא טובים ואנו עובדים עליהם...) חשבתי שאולי זו הבחירה הלא לגמרי מודעת בהתאהבות כביכול 'לגיטימית' יותר כי זה לא גבר אחר... זאת אישה... משהו אחר בכלל... זה כאילו אישהו מוצא... והייתה לי אולי הפנטזייה שהוא יאפשר זאת, או שהוא יוותר כי זה לא קשור אליו... זה משהו בי. כמו שאומרים 'זה לא אתה זו אני'...
אבל אולי בכלל טעיתי - אולי זה לא בריחה לכלום. זה פשוט מה שזה - תשוקה לקשר עם אשה, סערה והתרגשות שמתעוררת בי כשאני פוגשת מישהי שנכונה לי ומרגישה כלפי גם משהו כזה. וזהו.
וכעת אני מוותרת על כל זה.
לפני כמה ימים דיברתי עם מישהי שמכירה אותה ואותי טוב, סיפרתי לה במעט על מצבי והלב שלי התכווץ חזק מכאב על הוויתור שאני עושה. לרגע נתתי לעצמי להרגיש עד כמה כואב לי. אבל זה המצב כעת. ואני לא באמת יכולה כעת משהו אחר.
יש לי משפחה, וילדים אהובים מאוד שצריכים אותי ואותו מאוד וביחד עכשיו. והוא באמת אהוב. מאוד אהוב. בדרכו. גם אם אצלי נפתחו עוד דרכים שלא צעדתי בהן... כמו השיר שלמדתי בבי"ס יסודי - The road not taken
אני קצת במבוי סתום. זה ברור לי. אבל לדברים יש את הזמן שלהם ואנחנו בעצם לא ממש יודעים איך החיים יתפתחו... אנחנו רק באשלייה של שליטה על מה שקורה בהם... יש לנו השפעה מסויימת מאוד.
טוב, מספיק חפרתי להיום
מקווה שדבריי מעניינים/תורמים למישהי... חוץ מלי... גם תמיד אני שמחה לשמוע אם למישהי יש משהו לכתוב... שיהייה שבוע טוב!