מש"ה

[WoLfN]

מש"ה../images/Emo70.gif

עוד פעם^_^ הפעם אני אגיע לפרקים יותר מתקדמים...: הקדמה "ילדים?!" זעקתי "בחרתם שמונה ילדים להושיע את העולם הזה?!" "כן, פיירמולטרס יקירי" אמרה אייסארטיקונו "הם מתאימים. בדיוק האנשים בחיפשנו. הראשון הוא בנם של הו-או ולוגיה. השניה, ובכן, סב-סב-סב-סב-סבתה היא לא אחרת מאאוריקה שלנו, שחלפה מהעולם-" כולנו הרכנו ראש לזכרה של חברתנו האהובה, שנפלה בקרב מול סנייט הרשע. היצור המבחיל ברח לבסוף, וגייס לטובתו את 16 הרובוטים המזופתים שלו... "- השלישי הוא הנכד של בן-דודו של גראודון פה –" גראודון הסמיק מבושה רגעית שהייתה אופיינית לו כל-כך... עד היום אני זוכר אותו כביישן של החבורה "- הרביעי הוא הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הנכד של הנכד שלהנכד של הנכד של בתה של אלת העשב, וידאליה. החמישית היא יסודנית אדמה חבויה, השישי הוא יסודם אש חבוי, השביעי הוא יסודן מים חבוי, והשמיני-" "יסודן אוויר חבוי..." השלמתי. ובכן, שמונה נכבדים ביותר. כולם בעלי תפקיד כלשהו בעולמנו הקט... "נכנעתי" אמרתי בחוסר שקט "אין לך הרבה בררות, אתה מבין" אמרה גראסידקווטרו "שלושתנו כבר החלטנו על זה. קיבלנו את התמיכה של הכלבים, גם של הדגים, של השלישיה של האון, השלישיה העל-חושית, והרשימה עוד ארוכה." "אז תכננתם הכל מאחורי הגב, שלי, מה" אמרתי במרירות "ניצחתם. הילדים יהיו הנבחרים."

 

[WoLfN]

מכיוון השהיענות היא כ"כ גדולה...-.-

אני שם עוד שני פרקים... [השני בהודעה השניה...] פרק1- יער הסודות "פרד, קום כבר" צעקה ג'סיקה אפילון, אשת העולם הגדול אשר הצליחה לא רק בגלל שם משפחתה, לבנה הקטן בן ה10-, פרד "טוב, עוד שתי דקות" ענה לא פרד, מנומנם ביותר פרד היום מתחיל את מסע הפוקימון שלו. כמו כל בן ברייטופוליס, הוא אמור להתחיל עם אחת מהצורות המתפתחות של אפילון. הראשונה, סנפילון- ציפור המים. השניה, זאפילון- ציפור החשמל. השלישית, פליימילון- ציפור האש. הרביעית, דארקילון- ציפור האופל. החמישית, סייקילון- הציפור העל-חושית או השישית, סידילון- ציפור העשב. כל אחת מן הציפורים מתפתחת מאפילון בעזרת אבן פיתוח אחרת. אבל פרד החליט שהוא מתחיל עם אפילון רגיל, ושהוא ייתן לו לבחור למי להתפתח. הוא אמר זאת לאביו(אביו, דוקטור אפילון, הוא מדען פוקמונים מפורסם, והוא גם האדם שמחלק את הפוקמונים בעיר ברייטופוליס, עיר מגוריו) ואביו הסכים. "נו כבר פרד, אבא יצא כבר לפני חצי שעה!" גערה בו אמו "טוב אני בא" אמר בחוסר רצון, וירד למטבח לאכול ארוחת בוקר "סוף סוף אה" אמר ג'ק, אחיו הגדול של פרד "סתום" אמר פרד "זה שאתה מאסטר בכל הליגות הקיימות זה לא אומר שיש לך את הזכות לזלזל בי, טוב?" "סליחה שאני חי… מישהו קם עצבני הבוקר…" צחק ג'ק "אני לא עצבני!" צעק פרד 'לא' בעצבנות "אני לא מתווכח איתך…" אמר ג'ק והלך לחדרו "קדימה, תגמור לאכול ולך לאבא" זירזה אותו אמו "זהו, סיימתי." אמר פרד ועזב את השולחן פרד עלה לחדר, לקח את התרמיל וירד למטה "ביי אמא" הוא אמר ונשק לה על הלחי "אתה הולך בלי להגיד שלום נכון?" אמר קול של ילדה קטנה על סף בכי "דנה!" אמר ג'ק המופתע "ברור שכן!" הוא הרים אותה על הידיים וסובב אותה באוויר(" וי מטוס!") "טוב תוריד אותה פרד" אמרה אמו בדאדגה "טוב, ביי חמודה!" אמר פרד לאחותו "אבל תבוא לבקר נכון?" שאלה "ברור שכן!" אמר פרד "כל חג אני אבוא לביקור!" אז הוא לא ידע כמה זה לא נכון… "יאללה ביי חמודה!!!" אמר פרד. הוא יצא החוצה לגינה הנחמדה שלהם. "סנפ" נשמע קול מאחוריו "זאפ" נשמע קול מימינו "פליימ" נשמע קול משמאלו ובלי שהוא היה מוכן, שלושה פוקמונים הסתערו עליו בליקוקים "די סנפי, זאפ תפסיק, נו פליימ! די חבר'ה, אני צריך ללכת לאבא" אמר פרד לשלושת הפוקמונים של הבית "בהצלחה, פרד" נשמע קול מוכר "גיל, איפה טל?" שאל פרד את אחיו "טל, אין לי מושג…" אמר גיל וחייך חיוך קטן "נו טל איפה גיל?" אמר פרד שהבין את המזימה של אחיו התאומים. "פה" אמר עוד קול שבא מאחוריו "יאללה ביי" אמר פרד לאחיו הגדולים ממנו בשנתיים הוא רץ למעבדה של אביו. "היי אבא" אמר פרד מתנשף "היי פרד, בוקר טוב" אמר אביו "היי. איפה אפילון?" שאל בחוסר סבלנות "אפי?" אמר קול קטן מאחורי רגלו של הדוקטור "אפילון!" אמר פרד בשמחה "בוא , הולכים!" "אפי, אפ אפי אפיל אפילון!" אמר אפילון בשמחה "יכול להיות שהוא אומר שהוא HEPPY…" אמר פרד אביו נפל לאחור… "אולי באמת…" "טוב ביי אבא!" אמר פרד "ביי, בהצלחה, ותיזהר מסכנות אתה טוב? ורק שתדע, ג'ק, היריב שלך, עוד לא היה פה אז יש לך יתרון עליו" אמר אביו. "טוב אבא, ביי" אמר פרד ויצא מהמעבדה. הוא יצא מהעיר שכל-כך אהב. עולם שלם עומד לפניו עכשיו כשאפילון על כתפיו. רגע, בעצם… "אבא!!!" צעק פרד שחזר למעבדה "שחכתי את אפילון…" "אני יודע… הנה , קח אותו ואת הפוכדור שלו. הוא ברמה 15" אמר הדוקטור ומסר לו חמישה פוכדורים, פוקידע ואת אפילון. "עכשיו זה ביי באמת" אמר פרד במבוכה. "ביי" אמר אביו הוא הגיע שוב ליציאה מהעיר. עכשיו באמת יש לו עולם שלם של אפשרויות לפניו שאפילון לידו. "בוא אפילון, נלך ליער בריידי" אמר פרד לפוקימון שלו "אפי!" אמר בשמחה אפילון הם נכנסו ליער הוא היה די חשוך. פרד הוציא את הפוקידע:" יער בריידי, יער אפל במיוחד, חיים בו מספר רחב של פוקמונים מכל הסוגים. קיימת אגדה עתיקה שמספת על כך שביער ישנם שלושה מעיינות נסתרים, מעיין לכל ציפור אגדית. כל ביסוס לשמועה זו לא נמצא" קרקר הפוקידע בקולו מתכתי. הוא לחץ על כפתור הפוקמונים: "ביער זה נמצאים 543 סנטרנטים, 154 פורטים, 793 פידג'ים, 361 פידג'יוטים, 1 פידג'ט, 472 קטרפים, 154 מטפודים, 36 באטרפרים, 521 ווידלים…………" "ואוו מלא פוקמונים" אמר פרד, קצת מסוחרר מהמידע שכרגע קיבל "אפי…" אמר אפילון, גם הוא מסוחרר "טוב, בוא כבר נגיע לפריינקלטאון"(אהם פרנקנשטיין, אומר לכם משהו?) "אפילון" אמר אפילון בשמחה, כי הוא רצה לעזוב את המקום כמה שיותר מהר "טוב, לפי הפוקידע צריך לפנות ימינה, ואז שמאלה, ואז להמשיך ישר. הא, קלי קלות" אמר פרד "אפילון" אמר אפילון, קצת בחשש "טוב קדימה, למה אנחנו מחכים בוא נלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאך" צעק פרד תוך כדי נפילה לבור עמוק במיוחד "אאאאאאאאאאאאאפייילווווווווווווווווווווווווווווווון" צעק גם הוא תוך כדי נפילה ה"נסיעה" שלהם נערכה כ 5 דקות של ירידה תלולה למעמקי האדמה ולכיוון צפון מערב "אואץ'" אמר פרד כשהוא נחת על הריצפה הרטובה "שלום פרד" אמר קול עבה במיוחד "הגעת למעיין של פריידמולטרס" המשך יבוא…

 

[WoLfN]

פרק 2../images/Emo70.gif

פרק 2- פרק שני, נפילה שניה "שלום פרד" אמר קול עבה במיוחד "הגעת למעיין של פריידמולטריס" "מה?!" הוא שאל בפליאה והסתובב. הוא ראה שם נזיר. אבל לא סתם נזיר רגיל. הוא ראה נזיר בוער. השערות שלו היו בוערות, כך גם הבגדים, כל גופו עלה בלהבות "אה! אתה צריך לראות מכבי אש!" אמר פרד בפאניקה "אל תדאג" הוא אמר בקול רגוע. "אני בסדר, ככה נולדתי" "ככה נולדת? מה, אתה הבן של מולטריס?" שאל פרד בצחוק "בעצם, כמעט, אני הבן של פריידמולטריס" ענה ברוגע מושלם "מה?! שאל פרד בתדהמה "איך?" "אתה יודע איך" הוא וחייך חיוך ממזרי. "אה הבנתי" אמר פרד במבוכה "אז למה הגעתי לפה?" "כי אתה הוא הנבחר" "נבחר?" "כן כן, אתה" הוא אמר והוציא מכיסו מגילה. פרד קרא בה: "בני היקר, תישאר במקומך עד שיגיע אליך ילד בן 10 העונה לשם פרד. מכאן אתה יודע מה לעשות. ברגע שהוא יגיע, תגשים את הנבואה" "אבל, איך?" שאל בתדהמה "אבי יודע הכל" הוא אמר בגאווה "אבל על איזו נבואה הוא מדבר?" שאל פרד "אתה עוד תדע" הוא אמר ודחף את פרד לצד השני של החדר. פרד חשב שהוא יתקע בקיר. אבל לא. הוא החל להימשך למעלה ולמעלה. אפילון אתו. כשהם יצאו מהמנהרה הם ראו שהם כמעט הגיעו לבריידטאון, העיר שאחרי פריינקלטאון "הייתי אומר קיצור דרך…" אמר פרד וטיפה הופיעה על רקתו "אפיל…" "טוב בוא נלך ל…" הוא התחיל "הצילו! שמישהו יעזור לי, הצילו!" הם שמעו קול של נערה צועקת מכיוון ההר שהיה מאחוריהם "קדימה" אמר פרד בנחישות "אפ" הוא קבע ורץ אחרי מאמנו הם הגיעו לכניסה להר וראו שני אנשים לבושים בחולצות עם האות R ומיאו אחד תוקפים ילדה בערך בגילו של פרד "תעזבו אותה!" הוא אמר "למה מי אתה שתגיד לנו מה לעשות?" אמרה האישה עם השיער האדום "כן, למה שנקשיב לך?" אמר האיש השני, עם שיער כחול "זהו, אנחנו נגנוב לה את הפוקימונים" אמר המיאו "מיאו מדבר?" שאל פרד בפליאה "כן! מה, אף פעם לא ראית מיאו מדבר?" הוא שאל "אה, למען האמת, לא…" אמר במבוכה "אה נכון…" אמר המיאו וטיפה הופיעה על רקתו "תפסיקו ובואו נמשיך לגנוב לה את הפוקימונים!" אמרה האשה עם השיער האדום. "בסדר ג'סי" אמר הנער עם השיער הכחול "ג'יימס, תעזור לי פה!" צרח המיאו "לא לא לא, אתם לא תגנבו לה את הפוקמונים. צא אפילון!" אמר פרד "אפיל!" אמר אפילון וצעד קדימה בנחישות "אה ככה, אוקי, צא טוקארבוק!" אמרה ג'סי "ואבאפט" אמר הפוקימון הכחול והמוזר "אוי ואבוי… למה תמיד זה קורה לי???" אמרה ג'סי על סף בכי "מהר תברחי מפה" אמר פרד לילדה "טוב" היא אמרה "דרך אגב, קוראים לי ג'ן" "אני פרד" הוא אמר "אל תדאגי ג'ס, אנחנו נתגבר על זה" ניחם אותה ג'יימס "כן, אנחנו ניפטר ממנו באיזשהו שלב…" אמר המיאו "רגע, איפה הילדה והילד?" שאלה ג'סי שהסתכלה מסביבה "אנחנו הלכנו, אל תפריעו לעצמכם" צעקה ג'ן "אוקי, תודה" אמר המיאו "רגע, תחזרו לפה!" הוא התחיל לרדוף אחריהם, אבל הם כבר נעלמו באופק "אוי, הם טיפשים" אמרה ג'ן שהם עצרו לבסוף "כן, 'אוקי, תודה' הוא ממש טיפש…" ציטט פרד "תודה שהצלת אותי" אמרה ג'ן "זה שום דבר" הוא אמר והסמיק קלות "אה, אני מבינה שאתה מציל ילדות מצוות רוקט כל שני וחמישי…" היא צחקקה "אמ… לא, כל ראשון ורביעי" הוא השיב "אבל היום יום שלישי" היא ענתה שטיפה הופיעה על רקתה "אה… נכון… תגידי, מה עשית בהר בכל מקרה?" שאל אותה "אימנתי את הפוקמונים שלי. צאו!" היא אמרה וזרקה שני פוכדורים לאוויר "גראד" "פררר" "ואוו, גראדפייר!" אמר פרד בהתפעלות "התחלת איתו?" "כן, אבל הוא לא היה אמור להיות גראדפייר… בחרתי פוקימון אחר, והדוקטור הביא לי את הפוכדור שלו… אבל אני שמחה על זה… כי וידגראוט' הוא פחות חזק…" היא ענתה "מגניב…" אמר פרד "ומתי תפסת את פידג'י?" "אתמול בבוקר. הוא ניסה לאכול את האוכל שלי אז תפסתי אותו…" היא ענתה "וגם עכשיו הוא אוכל מהאוכל שלי…" פרד נפל לאחור "טאר" נשמע קול מאחורי השיחים "מעניין מה זה…" השתומם פרד "אפיל" הסכים אפילון. "בוא נבדוק" אמרה ג'ן וקמה לעבר השיח היא הזיזה אותו הצידה והם ראו שם עגל קטן שוכב ומנמנם "ואוו, זה טארי!" אמרה ג'ן "טארי? לא שמעתי עליו… בוא נראה מה אומר עליו הפוקידע" אמר פרד "טארי, עגל הבר. טארי אוהב לנמנם מתחת לעצים ולשיחים. טארי מתפתח לטאורוס ברמה 21 ואחר כך לאייסטאורוס ברמה 47. פרט זה הוא זכר ברמה 13" קירקר בקולו המתכתי פרד לחץ על כפתור המתקפות: "לפרט זה מתקפת דחיפה, מתקפת נהמה ומתקפת גלגול" "אני אתפוס אותו" אמר פרד "צא אפילון, מתקפת דחיפה!" "אפיל!" אמר ורץ לכיוונו של טארי המופתע שהתעורר ברגע שנדחף "מהר, מתקפת מהירות" "אפיל" הוא אמר והחל לרוץ מסביבו של טארי שנראה מבולבל "עכשיו, מכת זנב!" אמר פרד אפילון רץ לכיוון טארי והכה בו עם זנבו וטארי המסוחרר נפל אחורה מעולף "עכשיו, צא פוכדור!" אמר פרד וזרק את אחד הפוכדורים הפוכדור התנענע שלוש פעמים ואז נדם. "יש! תפסתי טארי!" צעק פרד והתחיל לרקוד כשאפילון אחריו. ג'ן נפלה לאחור "כל הכבוד פרד, תפסת פוקימון" אמרה ג'ן "תודה...תגידי, רוצה להצטרף למסע שלי?" שאל פרד והסמיק "אמ… כן, למה לא…" אמרה ג'ן במבוכה "יופי" אמר פרד "טוב אז בוא נמשיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייך!!!!!!!!!!!!!" אמרה ג'ן שנפלה לתוך בור שצץ משום מקום המשך יבוא..

 

[Houndour]

נחמד ../images/Emo13.gif ../images/Emo79.gif

אמ הכל הולך נורא מהר, אבל הרעיון המרכזי מקורי ויפה מאוד, ואני מקווה שהוא יתפתח בצורה טובה. אני גם מאווווד מקווה שתוסיף עומק לדמויות. מחכה להמשך

 

[WoLfN]

../images/Emo9.gif

תודה^^; אני יודע שהכל הולך נורא מהר, זה משתנה עם המשך הסיפור. אל תדאג, אתה תגלה המוווווווווון דברים על הדמויות... ד"א, לקראת פרק 9 הפרקים נהיים הרבה יותר ארוכים...

 

[livnatkris]

../images/Emo29.gifמצאתי את הפורום!

משום מה הוא לא הופיע ברשימה! יש לי דבר אחד להגיד אני אוהבת את הדיבוב של מיי (הקול של נאקו מסאקורה אם אני לא טועה) וסוף סוף עוז פוקס לא שר את השיר פתיחה! ומתעללים בה קשות אני לא מאמינה שיש מישהו יותר מטומטם מאש אני מקווה שזה ישתנה כי בנות צריכות ליצג אותנו בכבוד

 

[WoLfN]

המ...

אומנות השירשור? אני לא בטוח, אבל לא רצית לכתוב תגובה לנושא הזה, נכון?

 

[WoLfN]

פרק 3../images/Emo70.gif

[ד"א, זאת גם הקפצה

] פרק 3- נפילה לגל "טוב אז בוא נמשיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייך!!!!!!!!!!!!!" אמרה ג'ן שנפלה לתוך בור שצץ משום מקום "אוי לא שוב…" אמר פרד וקפץ אחריה אל עבר הלא נודע "שלום ג'ן הגעת למעיין של אלקטרוזאפדוס" אמר הנזיר במעיין שמתחתם "מה?!" שאלה ג'ן בפליאה "אבל, למה אני פה?" "ג'ן! זהירות, אני מגיע!" צעק פרד מהמנהרה "היית פה פעם?" שאלה ג'ן בתמיהה "לא פה, במעיין אחר" ענה לה פרד "אהם אני מצטער להפריע אבל אתה לא אמור להיות פה" אמר הנזיר בקרירות "אויש תעשה לי טובה, הייתי במעיין של פריידמולטריס ביער אז אני יודע מה הולך" אמר פרד "אה טוב…" הוא אמר במבוכה "אז ג'ן, בקיצור את נבחרתו של אלקטרוזאפדוס ואת תגשימי את הנבואה" "איזו נבואה?" היא שאלה "אל תטרחי, הוא לא יגלה…" אמר פרד בקרירות "נכון, אתם תדעו ביום מן הימים" הוא אמר להם. "טוב אנחנו יוצאים" פרד אמר ונשאב לחור היציאה עם אפילון "אהם, ביי" אמרה ג'ן ויצאה גם היא החזרה לפני הקרקע הייתה מהירה מהקודמת, חשב פרד. "זה היה מוזר…" אמרה ג'ן "זה לא כל כך מוזר שאתה חווה את זה פעמיים" אמר פרד "מוזר… בכל מקרה, איפה אנחנו?" שאלה ג'ן שראתה שהם לא באותו מקום "בדיוק מהצד השני של בריידטאון" ענה לה אחרי ששמע את הפוקידע "טוב אולי נחזור לבריידטאון לרפא פוקמונים ולהילחם על התג?" תמהה ג'ן "אוקי." אמר פרד והחל ללכת "זה ממש מוזר מה שקרה שם למטה" אמרה ג'ן "כן, גם הנזיר הזה, הוא נראה יותר צעיר מהשני…" אמר פרד "גיליתי שהשני הוא הבן של פריידמולטריס" "איך הבן שלו?" התפלאה ג'ן "את יודעת בדיוק איך" אמר פרד וחייך חיוך מוזר "אוי סוטה!" אמרה ג'ן ודחפה אותו "אבל זה מה שהוא סיפר לי! אני נשבע לך!" הוא אמר תוך כדי צחוק "אני בטוחה" אמרה ונמנעה מלהסתכל עליו לאחר כ20 דקות הליכה הם הגיעו לבריידטאון "בריידטאון" אמר פרד בהתפעלות "התג הראשון שלי" "בהצלחה" אמרה ג'ן "תודה" השיב פרד "אני אנצח" "אני מקווה בשבילך" אמרה ג'ן "בוא למרכז הפוקמונים" "קדימה לשם!" "אפיל!" הוא אמר בשמחה "האחות ג'וי, את מוכנה לרפא את הפוקמונים שלנו?" שאל פרד כשהם נכנסו למרכז הפוקמונים "ברור, זה תפקידי" היא ענתה לו בחביבות "בואו לאסוף אותם בעוד שעתיים" "טוב בינתיים נסייר בעיר" אמרה ג'ן "אוקי. להתראות אפילון!" קרא פרד "אפיל" הוא אמר ונופף בזנבו "עיר יפה בריידטאון" אמרה ג'ן "כן, בואי נראה מה יש לעשות פה" הוא אמר ורץ ללוח המודעות "ואוו יש כאן מופע צלילה!" אמרה ג'ן בהתפעלות "מה זה מופע צלילה?" שאל פרד ג'ן נפלה לאחור "אתה לא יודע מה זה מופע צלילה?" היא שאלה בתמיהה "לא. סיפרו לי שזה משהו יפה במים אבל יותר מזה לא שמעתי…" הוא השיב "מה, אף פעם לא ראית אחד?" היא המשיכה לשאול "לא, אמא שלי ואחותי הלכו לראות אחד כשהיינו בסרולין, אבל אני, ג'ק, התאומים ואבא הלכנו לראות קרב מכון שהיה שם…" הוא ענה "טוב אז עכשיו יש לך הזדמנות לראות אחד" היא אמרה ורצה לכיוון האוהל של מופע הצלילה "ואוו" אמרה ג'ן בהתפעלות "המקום ענקי" "כן, והאקווריום הזה שהשחיינים שוחים בו" אמר פרד "גם הוא ענק" "זה לא אקווריום טיפש, זאת ברכה ענקית" תיקנה אותו ג'ן "טוב ברכה, אקווריום, אותו דבר, בואי נשלם ונישב" הוא ענה "כרטיס עולה 3 שקלים" אמר להם המוכר הזקן "אז תן לי שניים" אמר לו פרד והעביר לו 6 שקלים "הנה הכרטיסים שלכם. הבא בתור!" הוא אמר והגיש להם שני כרטיסים "יש אנחנו שורה ראשונה!" אמרה ג'ן בעליזות "מרגש ביותר" אמר פרד בעוקצנות "טוב בוא נישב" אמרה ג'ן ועשתה פרצוף חמוץ לאחר שעה של מופע עם צלילות, ומשחקים עם הפוקמונים שלהם, יצאו השחיינים מהברכה והשתחוו לקהל. "ואוו, זה היה יפה" אמר פרד "רואה, היה שווה לבוא" אמרה ג'ן וחייכה חיוך מנצח "טוב בואי למרכז הפוקמונייייייייייייייייייייייייייייייייייים!!!!!!!!" אמר פרד, שהחל להיסחף בזרם המים שבקע מן הברכה השבורה. המשך יבוא…

 

[WoLfN]

פרק 4../images/Emo70.gif

[כדי שייקראו ויגיבו. וגם כדי להעביר את הפרקים הגרועיםXD] פרק 4- צוות רוקט מכה שנית "טוב בואי למרכז הפוקמונייייייייייייייייייייייייייייייייייים!!!!!!!!" אמר פרד, שהחל להיסחף בזרם המים שבקע מן הברכה השבורה. "התוכנית עבדה. כל הפוקמונים שלנו עכשיו" אמרה ג'סי בסיפוק "כן, עכשיו הבוס יאהב אותנו! ולא את קסידי ובוש!" אמר ג'יימס "זה בוץ'!" הגיע קול משום מקום "אתה כאן בוץ'?" שאל מיאו "לא, רק שלחתי לכם מסר כדי שתדעו ששמי הוא בוץ' ולא בוש" אמר הקול ולשלושת האחרים הופיעה טיפה על הרקה "טוב אנחנו הולכים לבוס עכשיו" אמר מיאו שהתעשת "אוקי. בהצלחה" אמר בוש("זה בוץ'!!!") ובכך הסתיימה השיחה "תעצרו במקומכם!" אמר ילד בערך בן 10, עם שיער שחור ועניים שחורות יותר מהשיער שלו שיצא מחליפת הסיל שלו "ומי אתה בדיוק?" שאלה ג'סי בזילזול "הוא עומרי, ואני אוריאל" אמר ילד שני, גם הוא בערך בן עשר, עניים ירוקות ושיער חום "ובאנו לעצור אתכם" "אה באמת, ואיך בדיוק תעשו את זה?" שאל ג'יימס, ביתר זלזול "עם אלה" אמר עומרי "צאו, טוטודייל וסיל!" "ועם אלה" הוסיף אוריאל "צאו בלבאזור ווויפנבל!" "או או, לא טוב.." אמר מיאו "אוקי. צא וקטירבל אש!" אמר ג'יימס. פה זאת הזדמנות להסביר מהם פוקמונים מיוחדים. פוקמונים מיוחדים הם כאלו ששולטים בכוחות של הכוח החזק עליהם, כמו ויקטריבל אש, טוטודייל עשב וכדומה. "צא טוקארבוק!" אמרה ג'סי והוציאה את נחש הקוברה האימתני. "רגע רגע, מי אתם בכלל?" שאל המיאו "אנחנו" התחיל אוריאל "אבירי ארץ המפלץ!" "לא טיפש, זה מסדרה אחרת" אמר עומרי וחבט לו על הראש עם אלת בייסבול שהגיע משומקום. "אה, צודק" אמר אוריאל ושפשף את הפצע. "אהם אהם, אנחנו עדיין כאן" אמרה ג'סי "אה נכון" גיחך עומרי "סיל, דיג'יגדל עכשיו!" "גם זה מסדרה אחרת" אמר אוריאל, לקח לעומרי את המחבט והשתמש בו "כראוי". "צודק" אמר בכאב עומרי "אנחנו כאן למען השם, תילחמו כבר!" צעקה ג'סי כמו מטורפת(חלקנו סבורים שהמילה "כמו" מיותרת פה). "טוב בסדר" קרא אוריאל "וויפינבל, מתקפת זרעים" "טוטודייל, נשיכת מים" אמר עומרי "טוקארבוק, נשיכת על" אמרה ג'סי "ויקטריבל אש, להביור זרעים!" קרא ג'יימס "טארי, מתקפת נגיחה" אמר קול שהופיע משומקום "גראדפייר, להביור כפול!" הצטרף אליו קול אחר "הא? מי אלה?" תמהה ג'סי "אנחנו… עדיין אין לנו שם" אמרה הדמות המסתורית כל הנוכחים נפלו "אנחנו ג'ן ופרד" אמרה ג'ן "ובאנו לעזור לאלה שנלחמים בצוות רוקט הרשע והמרושע!" "כן! ו… מה שהיא אמרה!" הוסיף פרד כל הנוכחים נפלו שנית "תגיד אתה לא יכול לחשוב על משהו יותר חכם?" צעקה ג'ן "אה… לא נראה לי…" כל הנוכחים נפלו בפעם השלישית "תפסיק להפיל אותנו!" קראה ג'סי לקריין "טוב, הפסקתי" ענה קול גבוה "תודה" השיבה לו ג'סי "עכשיו מה עושים?" "לפי התסריט אנחנו צריכים להילחם ואז הם…" "שתוק! אל תגלה להם טיפש!" צעק מיאו "זה בסדר, אנחנו יודעים מה יש בתסריט" אמרה ג'ן כל הנוכחים נפלו בפעם הרביעית("די כבר!") "לא דיברתי עליכם, דיברתי על הקוראים!" צעקה ג'סי "טוב אז בואו נמשיך" הפסיק פרד את ג'סי הפוקמונים הביטו בתמיהה כשראו שוויקטריבל אש וטוקארבוק מעולפים "אה, אז: יש ניצחנו!" אמר פרד שקרא את התסריט "כן, ועכשיו גראדפייר, תעיף אותם עם מערבולת אש!" אמרה ג'ן שקראה גם היא בתסריט. "צוות רוקט שוב מתפוצץ!!!" אמרו השלושה שעפו באוויר וקראו בתסריט. "אחלה עבודה ג'ן" אמר אוריאל "איך ידעת שקוראים לי ג'ן?" היא תמהה "אמרת את זה בעמוד 42 פסקה 4 שורה 5…" ענה עומרי שקרא, גם הוא, בתסריט "תגידו לי, לא למדתם את התסריט בע"פ?" שאל אותו קול גבוה שדיבר עם ג'סי לפני כמה דקות "אה, בערך" אמר עומרי "אוקי. תמשיכו" ענה בשלווה הקול "אוקי מה עכשיו ג'ן?" שאל פרד "נחזור למרכז הפוקמונים שהינו בו לפני שניה ,לא?" אמרה את המובן מאילו "חכו אנחנו נבוא איתכם" אמר עומרי "אוקי עומרי" אמר פרד "איך אתה יודע שקוראים לי עומרי? לא אמרתי את השם שלי…" הוא השתומם "אמרת את זה לפני כמה דקות, פשוט לא ראית שהיינו שם אז לא אמרת את זה לנו…" אמרה ג'ן "ואתה אוריאל" "אה, כן…" הוא אמר במבוכה "אז בואו נלך!" אמר פרד והחל ללכת "אתם יודעים, לפני יום, אני וג'ן נפלנו לבור, וגילינו שאנחנו נבחרנו ע"י שתיים מהציפורים האגדיות. זה כזה מגניב!" סיפר פרד לאחרים כשהם התיישבו במרכז הפוקמונים. "באמת? גם אנחנו!" קרא אוריאל בהתלהבות "אני של פריזארטיקונו" "אני של פריידמולטריס" אמר פרד "אני של אלקטרוזאפדוס!" קראה ג'ן "ואני של גראסידקואטרו" סיים עומרי "ואוו, זה מגניב" אמרה ג'ן בנתיים מעליהם, נראה צל של שתי ציפורים גדולות במיוחד "זהו, הם התאחדו" אמרה האחת, שכולה הייתה כחולה ושובל של קרח וקור עבר מאחוריה "כן, אתה חושב שהם האמינו לשטויות של 'הבנים של…' והם לא הבינו שזה פשוט היינו אנחנו בצורת האדם שלנו?" שאלה השניה, שהייתה כולה צהובה וגופה קוצני "לא, הם לא יודעים שקיימת צורת אדם לציפורים האגדיות" הרגיעה אותה השניה "טוב הבנתי, בוא נלך להודיע לאחרים" אמרה השניה "טוב, אני אלך צפונה" הגיבה הראשונה "ואני מערבה" סיימה השניה והחלה לעוף לכיוון מערב בינתיים אצל גיבורינו "אז על מה אתם חושבים שהנבואה מדברת?" שאל פרד "לא יודע, אולי נועדנו לנצח איזה מפלצת מרושעת" ניחש אוריאל "או שסתם מישהו עובד עלינו" אמרה ג'ן "נראה לך שמישהו היה חופר את כל המנהרות האלה מתחת לאדמה סתם כדי לעבוד על אנשים?" ביטל אותה עומרי "כנראה…" אמר פרד "טוב בינתיים בואו נניח לזה ונמשיך במסע לליגה" "אני לא הולכת להשתתף בליגה" אמרה ג'ן ועשתה פרצוף חמוץ "גם אני לא" אמר אוריאל "אני כן, ואני הולך לנצח אותה!" אמר עומרי "היית מת, אני!" השיב פרד "אני" "אני!" "אני!" "תפסיקו לריב שניכם" אמרה להם ג'ן "הליגה השנה היא בזוגות, אז תירשמו ביחד!" "באמת? לא ידע…" התחיל אוריאל אבל הופסק ע"י ארבעה אנשים רעולי פנים שכיוונו אקדחים לרקתם של גיבורינו. המשך יבוא…