מתבקש הכוון וחיזוק...

[blessברכה]

מתבקש הכוון וחיזוק...../images/Emo101.gif../images/Emo92.gif

יקיריי בפורום, גריני, אורן, גיל, משאלוש (3 משאלות), שונננננננני, חיה, כולם. אני ובן זוגי במשברון, (

"לא קלה היא לא קלה דרכנו"

). אתמול דיברנו, קבענו שנמשיך היום. עניינים לא פשוטים. על הבוקר טלפון מביתו הבכירה- שהיא מגיעה היום. כמובן שת--מ--י--ד העיתוי שלה כמו קוץ בתחת (סליחה, סליחה), והויבראציות אצלי החלו לעבוד שעות נוספות, כתוספת על חוסר שעות שינה וחוסר אנרגיות. (ברור שהשיחה ביני לבין בן זוגי כבר לא תתקיים....) אני זוכרת לשאול את עצמי "מה האהבה הייתה עושה עכשיו?", ובכל זאת- אני רואה מה עובר עליי מאז שהיא הודיעה. כדי לחסוך מעצמי התמודדויות מיותרות, פליז פליז פליז, הכוון ואיפוס קטן. שאלה: אני מגעילה אם אין לי חשק/כוח/אנרגיות לתת לכל אחד? כל כך כייפית לי ההתקרבות אל עצמי, לפורום, והסינון עם מי מתאים לי להיות ועם מי לא, אז למה יש לי נקיפות מצפון?

ברכה ו-

 

[ש ו נ י]

ברכה, תגדירי את השאלה/הבקשה שלך

בצורה יותר ברורה, יהיה לי אישית קל יותר להתייחס לא הבנתי כלום בכל אופן אל תתנגדי תזרמי אפילו אם יש משהו שצריך לעבוד עליו ואולי במיוחד קודם כל אל תילחמי ושוב לא הבנתי יום נפלא

 

[blessברכה]

כפרה עלייך, איזה כייף לראות שאת

כאן! ביתו של בן זוגי, מיוחסת אצלי כאישה, לא כנערה בת 18, משום שכך היא מתנהגת. יש לה גוף חבל על הזמן, והיא יודעת להשתמש בו, וכשהיא בסביבה, האוירה טעונה, כי היא מתנהגת כמו אישה/מאהבת של אביה, ולא כביתו, ובהתאם יחסו אליה, גם כזה. היא גרה לבד. אך בכל פעם שהיא מגיעה- הפחד משתק אותי, ובא עם סמפטומים של התקפי חרדה. תחושת תחרות שאני מובסת בה מראש, תחושת אי נוחות, ובמיוחד- רגשי נחיתות. אחרי שהיא הולכת- אני נושמת לרווחה. נורא מביך להודות בפגמים האלה שלי, אולם זה המפתח היחיד לתיקון.

- ברכה

 

[blessברכה]

ועוד משהו! :

היא רואה בי חברה שלה, (מתוך נוחיות להוציא עליי את כל השיט), ואילו ניתנה לי הבחירה: בפירוש הייתי בוחרת להימנע מחברות איתה. אז אני מרגישה די כבולה ומחוייבת, כי בכל זאת..... ועוד משהו שאינו פרי דימיוני: היא מניפולטיבית, ומסובבת את הדברים על פי נוחיותה. חזקה מאוד. והאמצעים מקדשים את מטרתה. כשנוח לה - היא אומרת שאני האמא הכי נפלאה בעולם, פעמים אחרות- היא טוענת שאני החברה הכי טובה שלה. אני נותנת לה, וכשאני נותנת אני עושה זאת מכל הלב, אך אם תשאלי אותי- הייתי מעדיפה שלא. תודה ברכה, ומאוד תודה גם על הדברים לאורן. אם כי אין זה פשוט להפריד

 

[ש ו נ י]

כשאת אומרת שהיא מוציאה עליך את כל

ה..." מה זאת אומרת? אם היא מזיקה לך ופוגעת בך היא כלומר לא הרגשות שלך אלא היא תגידי לבן זוגך ולה את זה ובמפורש תגידי שלא מתאים לך ואת לא יכולה איתה אם היא עושה את כל מה שהיא עושה ואת לא מדמיינת תפסיקי להיות נחמדה ותעמדי על שלך אם בן זוגך לא רואה את זה וזה לא מפריע לו ומצפה ממך להתמודד לבד למרות שהוא יודע שזה מפריע לך (הוא יודע? אמרת לו?) אז יקירתי... אם הוא "מעדיף" את בתו על פניך... זה משהו שאת יכולה להסב את תשומת לבו אליו, שכך את מרגישה מבלי לבכיין מבלי להיות קורבן ומסכנה מבלי להתכופף אם היא חזקה תזכרי שגם את חזקה לא, לא בשביל להילחם איתה אלא בשביל לעמוד על שלך את לא חייבת לעשות בשבילה כלום את לא אמא שלה את לא חברה שלה אם את לא רוצה להיות אם היא מנצלת אותך אולי אם היא פוגעת בך או כך את מרגישה את רשאית להתרחק ממנה קצת ולשים אותה במקום שבו לא תוכל לפגוע בך נכון, זה ייראה פחות מקסים פחות חמים פחות משפחתי ואת תהיי פחות "נהדרת" ונוחה ומקבלת אז מה? קודם את את הראשונה ובמרכז ואל תניחי לאיש לפגוע בך או לנצל אותך אם את לא רוצה לתת לה, אל תתני את לא צריכה את לא חייבת בלי פחד תעשי מה שמתאים לך ואל תפחדי מה בן הזוג שלך יחשוב עליך ואיך הוא יקבל את זה או מה היא תגיד תעשי מה שטוב לך קודם שוב, לא נגדה, לא נגדו, בעדך! כך אני רואה את זה גם לך יש כוח אבל את מעדיפה שלא להשתמש בו וכי למה?

 

[ש ו נ י]

הופה, ברכה...

או קיי, אמל'ה, אני מפחידה את עצמי כמה הודעות אני כותבת פה אני לא רוצה להציף אבל אני כן רוצה להגיב ואני רוצה להיות משתתפת פעילה אז חברים... מצטערת אם אני מציפה לדעתי ברכל'ה הבעיה שלך מתחילה בך ורק בך את מעידה פה על משהו, ודי באומץ, שקשור אליך ולא אליה ה"תחרות" הזאת שאת מרגישה איתה נובעת מתחושת חוסר הבטחון שלך לגבי עצמך והגוף שלך, משהו שאת דיברת עליו הרבה לפני כן גם, וזה זועק לך כמו ראי כמה את לא אוהבת או מקבלת את עצמך. ברור שאת מובסת מראש אבל איפה התחרות/המלחמה? ברור שבתו של בן זוגך היא אישה אז מה? גם את אישה או קיי, יש לה גוף חבל על הזמן אז מה? אז לך אין או קיי זה לא הופך אותך לפחות אישה, פחות יפה, פחות מושכת את לא קיימת ביחס אליה או לנשים אחרות את עומדת בפני ובזכות עצמך אם בן זוגך בחר בך, ודאי יש לו סיבות משל עצמו ברור שהיא במקום מסוים האישה והאהובה של אביה אל תילחמי בה תני לה את המקום שלה יש מספיק ממנו לשתיכן, בצורות שונות ברור שהוא אוהב אותה והיא אותו אבא שלי לא היה בסביבה הרבה זמן וברכה גדולה לא ראיתי ממנו אבל אני ואחיותיי הערצנו אותו בתור גבר, הוא היה עבורנו, כמו שאצל הרבה בנות, המודל הגברי עליו בנינו את הראייה שלנו לגבי גברים אחרים (אוי ואבוי, לא טוב

) אבא זה משהו מדהים לבת אם יש משהו שמפריע לך חוץ מבינך לבינך (משהו שאת לדעתי צריכה להגיע לקבלה השלמה ואהבה אתו קודם עם עצמך, כלומר - קבלה עצמית וקבלת ערכך כאישה ומקומך אצל בן זוגך, ואז אין מלחמה מאבק או תחרות והשוואה, וגם אם יש - אז מה? לך יש המון מה להציע, אולי גם בתחומים אחרים) תדברי אתו על זה. בשביל מה הוא בן הזוג שלך? תגידי שאולי היא מפריעה לך ואולי כדאי שתבקר פחות אולי כדאי שהיא תבוא כשאת פחות נמצאת או שהם ייפגשו יותר בחוץ? לא יודעת... אני מכירה מישהי שלא סובלת את הבנות של בן הזוג שלה אז זה מפריע לה בטירוף ועושה להם בעיות אז הם הסכימו שהוא והבנות ייפגשו פעם פעמיים בשבוע מחוץ לבית, בבית קפה או לפעילויות כל מיני או כשהיא לא נמצאת בכל אופן - לדעתי היא "מתנה" בשבילך היא שם כדי לזעוק לך ברכהההההההההההההההה הלוווווווווווווווווווו מה קורה אתךךךךךךךך, מה הפניקה?, כדי להזכיר לך משהו על עצמך דווקא כדי שתפתרי אותו בינך לבינך היא גרה לבד ורוצה לראות את אבא שלה ובאה לבקר. את יכולה להאשים אותה? ברור שהיא רוצה בזה למה את רואה בה אויבת? למה "פחד משתק"? שימי לב עד כמההההההההה היא יכולה להיות ברכה ומתנה בשבילך אם לא תילחמי ותסתכלי פנימה מה בדיוק קורה אתך כשהיא בסביבה, זה שלך!!! אין תחרות אין מלחמה ואת לא "מובסת מראש" כי שוב, יש מספיק ממנו בצורות שונות לשתיכן אם את מרגישה שאת לא מספיק יפה ומושכת או מספקת אותו כאישה - אז אל תהיי אתו, מה את עושה אתו בכלל אם את לא מספיק טובה בשבילו? למה הוא רוצה אותך? את מבינה מה השאלות פה? כשהיא הולכת את נושמת לרווחה כי כביכול "הבעיה" הולכת אבל לא! היא עושה לך טובה כשהיא הולכת המראה שעומדת לפניך הולכת וזה קשה וזה כואב לראות שוב ושוב ושוב ושוב הבעל שם טוב זצ"ל אמר תמיד - "הזולת הוא הראי" וה"אחרים" הם הטובה שה' נותן לנו בשביל עצמנו יש לך שאלות רציניות לשאול את עצמך לגבי עצמך ולגבי בן הזוג שלך והקשר ביניכם אז את לא אישה מספיק אה? הממממ נחיתות מה? הממממ... תנסי להתמודד עם זה במקום להילחם וקודם - קבלי אותה, קבלי את זה שאת מרגישה כך ושזה בסדר קבלי את זה כטבעי שאבא ובת רוצים להיות ביחד זה מוגזם כשאת רואה את זה בצורה של גבר אישה / מאהב מאהבת היא לא משועממת, בוודאי בגילה היא מתעניינת בגברים בני גילה, פרופורציות בבקשה! אמרת נכון - להודות בבעיה ולקבל אותה ולדעת שזה בסדר זו ההתחלה קבלה קבלה קבלה קבלי קודם את המצב והתמודדי אתו אם זה קשה לך מדי בבת אחת ואם נוכחותה ממש מטריפה אותך ואת לא מצליחה להתמודד; ויהיה לך יותר קל אם היא תהיה בסביבה פחות דברי עם בן זוגך אמרתי את זה כבר דברי אתו בשביל מה הוא שם? בשביל מה הוא בן הזוג שלך אם את לא יכולה לדבר אתו ולשתף אותו יהיה הרבה פחות מתח אם הכל יהיה גלוי לא איתה אתו!!!! תנסי להגיע אתו למשהו קצת יותר מאוזן והעיקר - תנסי להירגע הכל בסדר את בסדר ויהיה בסדר תעשי שיהיה בסדר בהצלחה והמון אהבה ו... תזכירי לעצמך שאת כולך אישה ואת אישה נהדרת נפלאה ומקסימה כפי שאת ושיש לך המון מה להציע כפי שאת כל טוש טוש

 

[orensany]

פששש שוני

חשבת פעם ללכת לפוליטיקה? איזה נאומים את נותנת פה כל אחד חזק ממשנהו בכל מקרה יש לך את הקול שלי...

 

[ש ו נ י]

(אורן, רוצה מכות בטוסיק?)../images/Emo8.gif

 

[blessברכה]

WOW../images/Emo59.gif .....

קראתי וקראתי וקראתי. מההודעה הראשונה התמוגגתי, התחברתי. בהודעה השנייה, אני קוראת ובחלק מהדברים אני מהנהנת בשלילה ואומרת: "לא!!!!! היא ממש לא מבינה אותי! היא ממש לא יודעת איך הילדה/אישה הזו מתנהגת, וכמה אין לי מילה יותר טובה, אז- כמה חרע (=חרא רע), אכלתי ממנה. מאידך- את צודקת בהמון המון דברים. אכן קיימת בעיה אובייקטיבית כפי שהבחנת, בהתנהגות של בן זוגי. כן. אני לומדת לומר לו את הדברים. כן- אין בי עוד פחד לזהות ולומר מה מפריע לי, מה פוגע בי, מה מאיים עליי. זה תהליך, ברור לי. אולם היום אני בהחלט חשה חזקה יותר, ובהחלט הנהגתי רפורמות ועמדתי על שלי כדי להציב גבול להתקרבנות. את משהו! את ניפלאה- בדיוק כפי שכתבתי- בישירות שלך, כשצריך- את נכנסת עד הסוף עם כל כולך, ואת דקת אבחנה, אני שמה לך

. לקחתי המון המון מהדברים שלך למחשבה ותובנה, ועליי לעכלם! בהרבה מאוד דברים את צודקת ונתת לי המון מתנות דרך דברייך. אולם בכל זאת,יש איזה קול שמבקש להסביר את עצמי, להגן על עצמי, ולומר לך- יש לי נטייה טבעית להבין ולהצדיק קודם כל אחרים, ורק אח"כ את עצמי. אם הגעתי למצב שאני מסבירה את עצמי, סימן שלגביה, מבחינתי- הגיעו מים עד נפש. ובכל זאת- חשבת ללכת על כיוון של מטפלת/פסיכולוגיה, משהו כזה? את ענקית! הבנת דברים על הזוגיות שלי,עליי ועל בן זוגי, רק מהודעה אחת שלי, בזמן שלי לוקח שנים ....., ועדיין אני בתחילת הדרך.

ענק- את משהו!

על כל הנתינה שלך כאן, בשם עצמי, ואני מהמרת שבשם כולם.

 

[ש ו נ י]

../images/Emo45.gifסבבה שלא תתפוצץ לי ה../images/Emo59.gifבפנים

חחחחחחחחח

 

[גריני]

אני רוצה להדגיש רק דבר אחד

אחרי נאום כזה ארוך, מנומק, מלומד, אמפאטי ועוד....(

תיסלם, שוניים!) - אני רוצה רק להדגיש דבר שבעיני מאוד נכון ומאוד חשוב - עניין ההשתקפות - המראה שהיא מציבה לך, ברכה! שימי לב, שכל מערכת יחסים שיש לנו מהווה השתקפות עבורנו. מאחר שלרובנו קשה מאוד לראות את עצמנו כפי שאנחנו באמת, נטו, ולכולנו יש צדדים שנסתרים מאיתנו - מערכות היחסים שלנו מאפשרות לנו להסתכל על עצמנו דרך אחרים. בדר"כ משהו שמרגיז אותך אצל האחר מעיד על קיומו של אותו הדבר שמרגיז אותך בתוכך, בצורה נסתרת, אולי בצורה פחות בולטת מכפי שאת רואה אצל האחר - אבל זה קיים. בהרבה מקרים זה יהיה משהו שלך נגד עצמך (!). במקרה שעליו את מדברת - ביתו של בן זוגך אומנם מאירה לך את התסכול שלך מהמראה החיצוני, את אי-קבלתך את עצמך כפי שאת. כשאני למדתי והפנמתי את עניין המראות וההשתקפויות, זה מאוד עזר לי במערכות היחסים שלי באופן הבא: כאשר אני מאוד כועסת... נניח על בעלי - אם בעבר הייתי רבה איתו עד השמים, היום אני (לפעמים) מצליחה לתפוס את עצמי לפני הריב הגדול (וגם אם לא תפסתי את עצמי לפני ורבנו.... לא נורא... העיקר מה שקורה לי אח"כ) - אני קודם כל מזכירה לעצמי שהעניין הוא לא בינו וביני אלא ביני לבין עצמי. ברגע שהבנתי את זה, אני קודם כל יכולה להוריד את הלחץ ממנו! ואז אני בשקט, עם עצמי - מתבוננת באותה מראה ומנסה ללמוד את השיעור. מקרה כזה ועוד מקרה.... ועוד אחד... ולאט לאט הדברים משתנים ומקבלים פרופורציות שונות לחלוטין. אני לא בטוחה שהדבר הזה נכון לך כרגע, מאחר שאת כ"כ משקיעה בדברים אחרים - שהם מאוד מאוד חשובים בשבילך, ואת עושה נפלאות בקטע הזה. אבל, מאחר ששוני הזכירה את הנושא, חשבתי שנכון להדגיש אותו ולהרחיב מעט.

 

[רוח סת המקורית]

../images/Emo140.gif

ברכה אני לא מבינה? זו ביתו , תכנסי לך לראש ובגדול ביתו - ההגדרה שבה את מגדירה אותה כמאהבת של אביה נראית לי מאוד מוזרה ואני חושבת שגם קצת מעליבה לא ואותי כמובן אבל אולי את בן זוגך . את בעצם מבקשת ממנו לנתק יחסים או לצמצם יחסים עם ביתו בשר מבשרו בגלל שאת חוששת מדברים הזויים שעולים לך בראש מעצם המראה של אותה אחת . את יודעת נכון שזה קשה הצורך להתמודד עם אנשים יפים מאיתנו אבל אולי בעצם המפגשים אולי לאט לאט תוכלי להתגבר על אותו קושי.

 

[seeyou]

נקיפות מצפון?

זה חלק מהאופי בו נולדים או מה חינוך בהמשך... לרוב-לאנשים "גדולים" יש אופי חזק ואין להם "נקיפות מצפון?". המוטו שלהם הוא...ראשון-"האני"...השני "אני"....ובסוף ...אחרים! נקיפות מצפון-זאת בקרה עצמית העוצרת בנו להתפתח בכול התחומים. צריך להיות פחות ביקורתים עם עצמינו! אם לא אנחנו לעצמינו-אז מי?

 

[גריני]

../images/Emo41.gif מערכות יחסים עפ"י "שיחות..."

פרק 8 ב"שיחות" 1 דן במערכות יחסים אנושיות. מתוך הפרק הזה הוצאתי את מה שנראה לי מאוד רלוונטי לסוגייה שהעלית, ברכה'לה: "יחסים אישיים כרוכים באתגרים תמידיים. הם קוראים לך דרך קבע לברוא היבטים נעלים יותר ויותר של עצמך, חזונות נשגבים יותר ויותר של עצמך, גרסאות מופלאות יותר ויותר של עצמך... אתה יכול לבחור להיות אדם שהוא רק תוצאה של דבר שמתרחש, או להיות תוצאה של מה שאתה בוחר להיות ולעשות לעומת מה שמתרחש. בצורה השנייה- בריאת העצמי נעשית מודעת. בהתנסות השנייה העצמי מגיע להשלמה. ברֵך אפוא כל מערכת יחסים אישיים, ראה כל אחת כמיוחדת וכמעצבת של מי אתה - ומי אתה בוחר להיות עכשיו. רוב האנשים יוצרים יחסי אהבה, כשעיניהם מופנות אל מה שהם יכולים להשיג מהם במקום אל מה שהם יכולים להשקיע בהם. תכלית היחסים האישיים היא להחליט, איזה חלק מעצמך היית רוצה לראות "מוצג", ולא איזה חלק מן הזולת אתה יכול לתפוס ולהחזיק. רק תכלית אחת יכולה להיות ליחסים אישיים ולכל החיים - להיות ולהחליט מי אתה באמת". ברכה, יקירתי, כאשר את פועלת כתוצאה של מה שמתרחש - את פגועה, מישהי "מאיימת עליך", הנעורים שלה, החיצוניות היפה שלה, מקומה כבת של - מול בתזוג של... תמיד תהיינה סיבות להרגיש נחותה... אולם - אם תעברי להתנסות השניה: החלטה להיות מי שאת לעומת מה שמתרחש- תוכלי לברך על האתגרים שמערכת היחסים הזו מעניקה לך. תוכלי להתחיל בחמלה, בהבנה - היא עברה מה שעברה, וכל מה שהיא עושה, אומרת, מתנהגת הוא תוצאה של נפש צעירה שנפגעה ולא יודעת בדיוק איך לטפל בפצעים שלה... לעומתה - את בוגרת! את כבר עברת הרבה, נפצעת, ליקקת את הפצעים והמשכת הלאה - את יודעת היום להוציא החוצה חלקים יפים ולהגיב מתוך "מענה רך ישיב חֵמה". וכל מה שכתבתי כאן לא אומר שאת "מגעילה אם אין לך חשק/כוח/אנרגיות לתת לכל אחד" - זה בהחלט לגיטימי, מותר ואף רצוי! הגדרת גבולות שלך היא צעד מרכזי באהבת העצמי. אבל! כשאת מחליטה לא לתת - כדאי שתדעי לזהות את המקום ממנו אינך רוצה לתת: דבר אחד הוא לא לתת כי פשוט לא מתאים לך כרגע - מסיבה כלשהי, דבר אחר הוא להימנע מנתינה מכיוון שמישהו או משהו מאיים עליך - מעין הסתגרות בתוך קונכייה של שבלול... אז היי נמר - לא שבלול

אני מחכה לתגובתך ותגובת אחרים בפורום. הנושא שהעלית הוא כמובן אישי שלך - אבל בוודאי שיש בו נגיעה לכל אחד מאיתנו, כולנו עוברים את ההתלבטויות האלה! יום נפלא