מתה מפחד...
הריון שישי, 2 ילדים מדהימים בבית, בעל שהפעם לא מאשר לי להרים כוס ואישה מפוחדת מאוד.
מחר אולטרסאונד ראשון ואני מבועתת. הבטאות עלו והוכפלו כנדרש, אבל אני לא רגועה. הזיכרונות, הפחדים, הדמיונות משתלטים על כל מחשבה ריאלית ו/או שמחה שצצה. מרגישה שדווקא אם מחר יראו דופק - אני אופתע.
עד אתמול הייתי בסדר, הצלחתי לדחוק, לחשוב על דברים אחרים, אבל אז כאבה לי הבטן וזה החזיר אותי לשם.
אחלו לי בהצלחה, אולי יצלחו להפתיע אותי מחר...
הריון שישי, 2 ילדים מדהימים בבית, בעל שהפעם לא מאשר לי להרים כוס ואישה מפוחדת מאוד.
מחר אולטרסאונד ראשון ואני מבועתת. הבטאות עלו והוכפלו כנדרש, אבל אני לא רגועה. הזיכרונות, הפחדים, הדמיונות משתלטים על כל מחשבה ריאלית ו/או שמחה שצצה. מרגישה שדווקא אם מחר יראו דופק - אני אופתע.
עד אתמול הייתי בסדר, הצלחתי לדחוק, לחשוב על דברים אחרים, אבל אז כאבה לי הבטן וזה החזיר אותי לשם.
אחלו לי בהצלחה, אולי יצלחו להפתיע אותי מחר...
אצלי הכל התנהל רגיל, כולל כל עבודות הבית, עד שבוע 25...(שבו אמרו לי להוריד הילוך).
