מתוך הספר " לאחות את השבר"
***צעיר מידי למות*** "מותו של ילד הוא אולי האובדן הכבד ביותר שאדם עשוי לחוות. כיצד ניתן להיות מוכנים נפשית לאבד בת או בן, נכד או נכדה? כל הורה שתשאלו ודאי ישיב לכם, "אני לא אוכל לעמוד בזה", או "לעולם לא אשוב להיות מי שהייתי קודם לכן", או "אני אהיה הרוס לכל החיים". אין דבר שיכול להתקרב לכאב הבלתי נתפס שאדם חווה עם מותו של ילדו, או לחוסר התקווה המתלווה לאירוע שכזה. ואף על פי שבדרך כלל שורדים ההורים את החוויה הקשה, הם משתנים בעקבותיה ללא הכר. כאשר ילד מת חייבים ההורים להתמודד עם הבלתי נתפס: הילד שלי לא היה צריך למות לפני. הם סובלים מתחושת אשמה כבדה משום שהם מרגישים אחראים למותו בדרך כזו או אחרת. מה היה עלי לעשות כדי למנוע את זה? הם מרגישים בלתי ראויים, בלתי כשירים וחסרי יכולת, משום שנדמה להם שהתרשלו במילוי תפקידם כהורים. הם לא רואים את עצמם עוד כהורים: כעת הם ההורים של הילד המת. הורים אלו אינם מסוגלים לחשוב בצורה צלולה. למרות הדאגה וההגנה שהרעיפו על ילדיהם, הם תמיד מרגישים אשמים בדרך כלשהי. לא זו בלבד שהם מרגישים שחיי ילדיהם נקטפו באיבם, המוות גם נראה בעיניהם בלתי טבעי: לא ייפלא אפוא שהורים רבים מרגישים שבדרך כלשהי הם הנושאים באשמה." [ג´יימס ואן פרוג]
***צעיר מידי למות*** "מותו של ילד הוא אולי האובדן הכבד ביותר שאדם עשוי לחוות. כיצד ניתן להיות מוכנים נפשית לאבד בת או בן, נכד או נכדה? כל הורה שתשאלו ודאי ישיב לכם, "אני לא אוכל לעמוד בזה", או "לעולם לא אשוב להיות מי שהייתי קודם לכן", או "אני אהיה הרוס לכל החיים". אין דבר שיכול להתקרב לכאב הבלתי נתפס שאדם חווה עם מותו של ילדו, או לחוסר התקווה המתלווה לאירוע שכזה. ואף על פי שבדרך כלל שורדים ההורים את החוויה הקשה, הם משתנים בעקבותיה ללא הכר. כאשר ילד מת חייבים ההורים להתמודד עם הבלתי נתפס: הילד שלי לא היה צריך למות לפני. הם סובלים מתחושת אשמה כבדה משום שהם מרגישים אחראים למותו בדרך כזו או אחרת. מה היה עלי לעשות כדי למנוע את זה? הם מרגישים בלתי ראויים, בלתי כשירים וחסרי יכולת, משום שנדמה להם שהתרשלו במילוי תפקידם כהורים. הם לא רואים את עצמם עוד כהורים: כעת הם ההורים של הילד המת. הורים אלו אינם מסוגלים לחשוב בצורה צלולה. למרות הדאגה וההגנה שהרעיפו על ילדיהם, הם תמיד מרגישים אשמים בדרך כלשהי. לא זו בלבד שהם מרגישים שחיי ילדיהם נקטפו באיבם, המוות גם נראה בעיניהם בלתי טבעי: לא ייפלא אפוא שהורים רבים מרגישים שבדרך כלשהי הם הנושאים באשמה." [ג´יימס ואן פרוג]
