מתוך ספרו של שון אסטין:
I discovered that day that you can determine the severity of an injury by looking at the faces of the people around you. If it's really bad, they squint or scrunch up their faces, or even turn away in revulsion. That's the reaction my wound seemed to provoke. Not from everyone, mind you. Elijah walked over as one of the emergency medical technicians was cutting off my prosthetic foot, and act that dislodged a huge blood clot, which landed on the ground with a splat! This naturally disgusted almost everyone in the proximity, with the possible exception of Elijah, who simply said, 'Cool!' and then began poking at the blood clot with a stick, an act that disgusted even Peter Jackson, whose background in splatter films ought to make him immune to such things. "Come on, Elijah. Don't do that!" he admonished. "No, that's OK,' I said. "He can play with my blood clot." ובתרגום מקוצר: שון מגיע למסקנה שמידת הפציעה נמדדת לפי מבטיהם של האנשים מסביב (לפי רמת הרתיעה והגועל), וכאשר בתום יום צילומים, הורידו את רגלי ההוביט, באחת מכפות רגליו התגלה קריש דם... אליהו היה היחיד שתלהב מכל העניין והתחיל לשחק עם קריש דם עם מקל (!?) אחרי שפיטר ג'קסון עצמו ביקש ממנו להפסיק, שון הרגיע אותו וענה "לא, זה בסדר, הוא יכול לשחק עם קריש הדם שלי" ...בפורום ממנו הקטע לקוח הרוב די נגעל, אחרים ירדו על התנהגותו ילדותית של אליהו, אבל בעיני המיעוט הספור די מצחיק. אפילו מר פיטר ג'קסון, שעשה סרטי אימה מטופשים, מפחד מקצת דם. נרא שרבים רכשו את ספרו של שון, המורכב בעיקר מקטעי זכרונות (אני, באופן אישי, די מתעבת ספרי זכרונות משום שם מתעדים מציאות במקום לייצר דבר מה חדש, ורבים בבני משפחתי כתבו ספרים מהז'אנר, כך שממש הפכתי למתנגדת לרעיון הכתיבה התעודית, זה נראה כאילו כולם מנסים לסחוט כסף על ידי סקרנות האנשים לאנשים מוכרים
) *איור של אליהו משחק עם קריש הדם*
I discovered that day that you can determine the severity of an injury by looking at the faces of the people around you. If it's really bad, they squint or scrunch up their faces, or even turn away in revulsion. That's the reaction my wound seemed to provoke. Not from everyone, mind you. Elijah walked over as one of the emergency medical technicians was cutting off my prosthetic foot, and act that dislodged a huge blood clot, which landed on the ground with a splat! This naturally disgusted almost everyone in the proximity, with the possible exception of Elijah, who simply said, 'Cool!' and then began poking at the blood clot with a stick, an act that disgusted even Peter Jackson, whose background in splatter films ought to make him immune to such things. "Come on, Elijah. Don't do that!" he admonished. "No, that's OK,' I said. "He can play with my blood clot." ובתרגום מקוצר: שון מגיע למסקנה שמידת הפציעה נמדדת לפי מבטיהם של האנשים מסביב (לפי רמת הרתיעה והגועל), וכאשר בתום יום צילומים, הורידו את רגלי ההוביט, באחת מכפות רגליו התגלה קריש דם... אליהו היה היחיד שתלהב מכל העניין והתחיל לשחק עם קריש דם עם מקל (!?) אחרי שפיטר ג'קסון עצמו ביקש ממנו להפסיק, שון הרגיע אותו וענה "לא, זה בסדר, הוא יכול לשחק עם קריש הדם שלי" ...בפורום ממנו הקטע לקוח הרוב די נגעל, אחרים ירדו על התנהגותו ילדותית של אליהו, אבל בעיני המיעוט הספור די מצחיק. אפילו מר פיטר ג'קסון, שעשה סרטי אימה מטופשים, מפחד מקצת דם. נרא שרבים רכשו את ספרו של שון, המורכב בעיקר מקטעי זכרונות (אני, באופן אישי, די מתעבת ספרי זכרונות משום שם מתעדים מציאות במקום לייצר דבר מה חדש, ורבים בבני משפחתי כתבו ספרים מהז'אנר, כך שממש הפכתי למתנגדת לרעיון הכתיבה התעודית, זה נראה כאילו כולם מנסים לסחוט כסף על ידי סקרנות האנשים לאנשים מוכרים
