מתוך פורום חינוך בYNET

מתוך פורום חינוך בYNET

נושא : אילו הייתי שר החינוך תאריך : 30/07/03 12:29 מחבר/ת : ד"ר נמרוד אלוני ראשית, בשמחה הייתי לוקח את המפתחות, משום שבניגוד לחברי כנסת רבים, לפחות אני מאמין שיש לי את הכישורים, גם ההשכלתיים וגם המקצועיים להוביל מערכת חינוך. לשם כך, צריך להיות מורה הרבה שנים וצריך להיות איש אקדמיה עם קבלות ונדמה לי שבתנאים האלה לפחות, עמדתי. משום שלא יכול להיות שבראש הפירמידה החינוכית, יעמדו אנשים שאין להם שום קשר למופת חינוכית. דבר שני, הייתי מנסה להציג את החינוך כמקצוע נדרש: שכר לימוד נמוך, מלגות ושיפור תנאי העבודה של המורים - וזאת כדי להבטיח שהילדים שלנו יפגשו מורים יותר איכותיים. דבר שלישי, כל בית ספר חייב לעצב את הארכיטקטורה הפיזית שלו והאקלים החינוכי שלו בצורה מסבירת פנים, תומכת ומעודדת התפתחות אישית. דבר רביעי, בית הספר ישדר מחוייבות לתרבות איכותית: בשפה, בהתנהגות, בכבוד לזולת, בעמידה בזמנים, בכל המימדים שהופכים ג'ונגל לתרבות. דבר חמישי, חבילות הידע לא ילמדו כמטרות בפני עצמן, אלא עץ הדעת ישמש כעץ חיים. במילים אחרות, כל ההוראה חייבת להיות קשורה גם לעולם האמיתי של התלמידים וגם לעולם של האקטואליה, כדי שהידע יתורגם לתובנות ממשיות שאיתן עושים חברה טובה יותר. זה על רגל אחת...
 
המשך

אין ויכוח על רמת החינוך בארץ ולאיזה כיוון אנו מתקדמים בשנים האחרונות. אם כך, מהם הצעדים שאתה ממליץ לנו ההורים לעשות מחר בבוקר (או לקראת ה- 1 בספטמבר): א. להשאיר את הילדים בבית כמחאה ב. לקחת דגל ולצעוד לכיוון ירושלים ג. לפעול איש איש בחלקה הקטנה שלו, אבל איך נושא : מחאה נגד בית הספר והחברה תאריך : 30/07/03 12:41 מחבר/ת : ד"ר נמרוד אלוני אני לא מציע להשאיר את הילדים בבית. בבית, אני מציע להיות איתם הרבה שעות, לא לוותר על הורות משמעותית ופעילה, כמו שיותר מדי מאיתנו עושים. ולהמשיך ולהיות גורם מתווך בין הילדים לבין הגירויים וההשפעות שמגיעות מהחברה, כולל מבית הספר. כן הייתי ממליץ להיות הורה מעורב בבית הספר והיום פתוחה הדרך במקומות רבים, ליצור דיאלוג עם הצוות המוביל של בית הספר, עם הורים אחרים וגם עם המפקחת, כדי לעצב את בית הספר כמקום שיהיה נעים ומסביר פנים ולא פחות מכך, מעורר לחשיבה ומעשיר את ההשכלה. באשר להתייחסות לחברה ככלל, שמצוייה כרגע בהתדרדרות בכל התחומים, הייתי ממליץ שגם בבית וגם בבית הספר, לטפח אצל התלמידים את ההתקוממות המושכלת והביקורתית כנגד הטיפשות והעוולות של מדיניות הממשלה. אבל, לעשות זאת הכל בצורה תרבותית, סדורה וקונסטרוקטיבית. סתם לקטר לא יעזור לאף אחד. את הבית צריך לבנות, לא להרוס.
 
מילים כדורבנות!

נושא : התפטרותם של ההורים מחינוך הילדים תאריך : 30/07/03 13:26 מחבר/ת : ד"ר נמרוד אלוני אפתח בסיפור אמיתי: שמעתי ממטפלת במכון אדלר, שעובדת עם הורים שהנער הבעייתי שבו היא מטפלת, אכן נמצא בכל החוגים הכי נהדרים בשעות אחה"צ, רק כמעט שלא נמצא אף פעם בחוג המשפחה. הסיפור הזה מלמד על כך שהרבה הורים התפטרו ממלאכת ההורות. נדמה להם שאם יש טלוויזיה, וידאו ואינטרנט, אין צורך יותר בחוכמה הישנה והטובה של הבגרות והבשלות. או נדמה להם שאם העולם שייך לצעירים והילדים יותר חתיכים מההורים ויותר זריזים ופקחים מהם, אולי כדאי שההורים יחקו את הילדים במקום שהילדים ילמדו מההורים. זאת טעות גדולה. ילדים זקוקים לחום, אהבה ונוכחות מדריכה של ההורים, אחרת דמויות המופת שלהם הן דמויות מטלנובלות שטוחות ומטופשות. לשמחתי, מתחילה מגמה בזמן האחרון של שיקום הסמכות ההורית, לא רק מבחינת הכוח להנחות את חיי הילדים, אלא גם מבחינת הביטחון העצמי שלנו המבוגרים, יש מה לתת מנסיון החיים ומעושר התרבות. בקיצור, אילו אני הייתי שר החינוך, הייתי בהחלט מעביר להורים את המסר שזה לא הזמן להתפטר מההורות, אלא להיפך: בתקופה שבה סוחרי מוצרים, פוליטיקה ודת מנסים להשתלט על התודעה התמימה של הילדים, ישנה חשיבות כפולה ומכופלת להורים שמעניקים לילדים שלהם ביטחון רגשי וכוחות מחשבה וביקורת, כדי להתמודד בצורה נבונה עם העולם המניפולטיבי שבחוץ. טעם החיים, מעניין לדעת, הוא לא רק בקוקה קולה או בלבוש חדש או במכנסיים נמוכות, אלא יכול להיות לא פחות מכך בספרות טובה, בקולנוע איכותי, בתנועת נוער, בטיפוח איכות הסביבה ובכלל, ביצירת תוכן פנימי של האדם, עם עצמו ומעצמו.
 
למעלה