מתוסבכת עם עצמי...
שלום לכם... הסיפור שלי קצת ארוך, כי אני רוצה לתת רקע,אולי זה יהיה רלוונטי לתגובות. אני ילדה בת 17, אני מרגישה ממש בודדה, אני חייבת בן-זוג, עוברים עליי בתקופה הזו הרבה דברים חשובים בחיים, והייתי רוצה שיהיה לי מישהו לשתף אותם אתו. לא היה לי חבר רציני... מתחילים אתי המון, בנים,לכל מקום שאני הולכת אליו, ואני נראת טוב, אבל לעתים רחוקות בן-אדם מוצא חן בעייני. וכשמישהו מוצא חן בעייני, אז ברגע שאני מבינה (על-פי היחס שלו, או שהוא אומר ישירות) שהוא מעוניין בי, אז אני מייד מתחילה להרגיש סלידה מימנו. וזה קורה לי תמיד, ללא יוצא מן הכלל. וזה ממש מעצבן, אני מפחדת שכך, אף-פעם לא אוכל להתאהב... וזה ממש מבאס... תודה למגיבים...
שלום לכם... הסיפור שלי קצת ארוך, כי אני רוצה לתת רקע,אולי זה יהיה רלוונטי לתגובות. אני ילדה בת 17, אני מרגישה ממש בודדה, אני חייבת בן-זוג, עוברים עליי בתקופה הזו הרבה דברים חשובים בחיים, והייתי רוצה שיהיה לי מישהו לשתף אותם אתו. לא היה לי חבר רציני... מתחילים אתי המון, בנים,לכל מקום שאני הולכת אליו, ואני נראת טוב, אבל לעתים רחוקות בן-אדם מוצא חן בעייני. וכשמישהו מוצא חן בעייני, אז ברגע שאני מבינה (על-פי היחס שלו, או שהוא אומר ישירות) שהוא מעוניין בי, אז אני מייד מתחילה להרגיש סלידה מימנו. וזה קורה לי תמיד, ללא יוצא מן הכלל. וזה ממש מעצבן, אני מפחדת שכך, אף-פעם לא אוכל להתאהב... וזה ממש מבאס... תודה למגיבים...