DoubleInfinity
New member
מתוסכלת קצת
שלום,
אני מצטערת מראש על הקיטורים פשוט לאחרונה אני מרגישה שאני ממש צריכה לדבר עם מישהו על זה, אבל זה מביך אותי. אני לא רוצה לצאת נואשת, אני פשוט חייבת לפרוק איפשהו.
אני בת 21... ומאז שאני והאקס נפרדנו לפני שנתיים לא היה לי יותר מדי קשרים (היה אחריו קשר קצר אחד, לא יותר מזה) .
אני מרגישה באמת מרוצה מהחיים שלי, מהעבודה שלי, מהלימודים שלי, מהמשפחה והחברות. החיים שלי מלאים בטוב וזוגיות זה הדבר היחיד שחסר בהם כרגע.
אני יוצאת כל סופש, מתחילים איתי די הרבה בברים, אבל אני בחורה שצריכה להכיר בנאדם כדי להימשך אליו וצורה כזו של היכרות פשוט אף פעם לא מסתדרת לי.
אני לא רואה איך ומתי אני אכיר מישהו. יש לי המון חברים בלימודים אבל לכולם כבר יש חברה, וחברות שלי יוצאות עם בחורים די הרבה... אני מרגישה שרק אני איכשהו אפילו לא יוצאת לדייט.
אני מפחדת להישאר לבד, ובזמן האחרון זה כל מה שמעסיק אותי.
אני רוצה לצאת, אני רוצה מישהו שיאהב אותי, לאהוב מישהו. אני מתגעגעת לזה בטירוף.
אני יודעת שזה יגיע... אבל בהרגשה אני פשוט מתוסכלת, ומבואסת, ולא מבינה איפה מכירים בחורים בימינו.
שלום,
אני מצטערת מראש על הקיטורים פשוט לאחרונה אני מרגישה שאני ממש צריכה לדבר עם מישהו על זה, אבל זה מביך אותי. אני לא רוצה לצאת נואשת, אני פשוט חייבת לפרוק איפשהו.
אני בת 21... ומאז שאני והאקס נפרדנו לפני שנתיים לא היה לי יותר מדי קשרים (היה אחריו קשר קצר אחד, לא יותר מזה) .
אני מרגישה באמת מרוצה מהחיים שלי, מהעבודה שלי, מהלימודים שלי, מהמשפחה והחברות. החיים שלי מלאים בטוב וזוגיות זה הדבר היחיד שחסר בהם כרגע.
אני יוצאת כל סופש, מתחילים איתי די הרבה בברים, אבל אני בחורה שצריכה להכיר בנאדם כדי להימשך אליו וצורה כזו של היכרות פשוט אף פעם לא מסתדרת לי.
אני לא רואה איך ומתי אני אכיר מישהו. יש לי המון חברים בלימודים אבל לכולם כבר יש חברה, וחברות שלי יוצאות עם בחורים די הרבה... אני מרגישה שרק אני איכשהו אפילו לא יוצאת לדייט.
אני מפחדת להישאר לבד, ובזמן האחרון זה כל מה שמעסיק אותי.
אני רוצה לצאת, אני רוצה מישהו שיאהב אותי, לאהוב מישהו. אני מתגעגעת לזה בטירוף.
אני יודעת שזה יגיע... אבל בהרגשה אני פשוט מתוסכלת, ומבואסת, ולא מבינה איפה מכירים בחורים בימינו.