מתוסכלת, תקופה קשה.
סוף השנה מתקרב ואני מסיימת את כיתה ח'. אני עוברת בשנה הבאה לתיכון ומפחדת. יש לי הרבה חברות שעוברות איתי לאותו התיכון (כמעט כולן, למען האמת) אבל עדיין, אני אף פעם לא עברתי בי"ס חוץ מעכשיו (אצלנו בעיר- ר"ג - זה מחולק לכיתות א-ח וט-יב). עד לא מזמן סבלתי מדיכאון ובפסח התאהבתי במישהו שעבד איתי והיינו חברים למשך חודשיים כמעט. נפרדנו עם הרבה כאב ואני עדיין בקשר רופף איתו. אני מפחדת לחזור לדיכאון ועכשיו אני בתקופה קשה של הפרידה והמעבר לתיכון. איך אוכל להתמודד עם כל מה שעובר עלי בלי לחזור לדיכאון? מה לעשות? גיל ההתבגרות הוא גם ככה גיל חרא ועכשיו עוד יותר רע לי. אני לגמרי מרגישה מתוסכלת.
סוף השנה מתקרב ואני מסיימת את כיתה ח'. אני עוברת בשנה הבאה לתיכון ומפחדת. יש לי הרבה חברות שעוברות איתי לאותו התיכון (כמעט כולן, למען האמת) אבל עדיין, אני אף פעם לא עברתי בי"ס חוץ מעכשיו (אצלנו בעיר- ר"ג - זה מחולק לכיתות א-ח וט-יב). עד לא מזמן סבלתי מדיכאון ובפסח התאהבתי במישהו שעבד איתי והיינו חברים למשך חודשיים כמעט. נפרדנו עם הרבה כאב ואני עדיין בקשר רופף איתו. אני מפחדת לחזור לדיכאון ועכשיו אני בתקופה קשה של הפרידה והמעבר לתיכון. איך אוכל להתמודד עם כל מה שעובר עלי בלי לחזור לדיכאון? מה לעשות? גיל ההתבגרות הוא גם ככה גיל חרא ועכשיו עוד יותר רע לי. אני לגמרי מרגישה מתוסכלת.
